בכירה לשעבר בפרקליטות: "מוסד הכופר הוא צדק לעשירים ומקושרים"

בקרוב צפויה רשות המיסים לפרסם לראשונה את החלטות הכופר שהתקבלו, בלא לפרסם את שמות מקבלי הכופר. לדברי ארליך, פרסום מקרי הכופר ונסיבותיהם הינו הכרחי. "כשהכל חסוי, אתה לא יודע איך הגיעו להחלטה ומה השיקולים. אם המקרה שלך דומה למקרה אחר, אין שום סיבה שתופלה", אמרה.

ואולם, לדברי ארליך יש לפרסם גם את שמות מקבלי הכופר. לטענתה, מרבית האנשים משלמים כופר במטרה לחסוך את ההליך המשפטי, ואת תוצאותיו האפשריות - כלא וקנסות - ולא על מנת ששמם לא יתפרסם, ולכן אין מקום להעניק להם יתרון נוסף בעצם החיסיון על שמם.

"אי פרסום השם הוא טובת הנאה מסוימת שהם מקבלים, ואולי לחלק מהאנשים זה גם גורם לשלם כופר גבוה יותר. לטעמי, השיקול הזה לא יכול להוות שיקול של המערכת שלא לפרסם שמות, כי אם מישהו עבר עבירה פלילית, הציבור צריך להיות חשוף למידע הזה", טוענת ארליך.

לדבריה, "יש בזה אלמנט ש'מריח לא טוב': מי שידו לא משגת, יעבור את כל ההליך הפלילי ואולי יישב בבית סוהר, לעומת אחר, שיכול לקנות גם את החיסיון, ולא רק את החופש ואת החיסכון בהליך הפלילי. מוסד הכופר הוא בעייתי מבחינת הצדק. זה צדק לעשירים ולמקושרים".

לדברי ארליך, יש לזכור כי המשמעות של תשלום כופר היא שיש ראיות כנגד משלם הכופר, אלא שהן מומרות בכופר כסף. "זה כוח אדיר להמיר הליך פלילי בכסף, ולכן לציבור הרחב יש זכות לדעת על הליכים סמויים, במקום פליליים, המתקיימים כנגד אדם כלשהו, כדי לראות שאין איפה ואיפה, ולא שמקבלים את הזכות הזו רק אנשים בעלי שם".