תנ"צ מירי גולן הזילה דמעות בעדותה במשפט רמון: "לא קיבלתי דרגה כי הפרעתי לכמה אנשים"

ראש יאח"ה, תנ"צ מירי גולן, הבהירה היום בעדותה כי לא איימה על ה' שאם לא תתלונן על השר חיים רמון, הוא יגיש נגדה תביעת דיבה, אלא הסבירה לה כי במצב העניינים שנוצר, היא עשויה להיתבע בתביעת דיבה על שהפיצה שמועות על רמון, ואז בכל מקרה תצטרך לספר את גרסתה.

במהלך חקירתה הנגדית של גולן, התפתח עימות בינה לבין עו"ד שינמן (שבאחת ההפסקות דאג ליישר את ההדורים), במהלכו הפסיקה גולן את עדותה והזילה כמה דמעות. היה זה כששינמן ביקש את תגובתה של גולן לדברים שהובאו בשמה בתמלילי ההאזנות, כאילו היא אינה מוכנה שרמון ימנה את נשיא העליון.

"אני יכולה רק להגיד, שמירי הגולן הגדולה שאתה מציג לא הצליחה להתמנות לניצב, קיצצו לה את הרגליים, כנראה שהיא הפריעה לכמה אנשים", אמרה גולן ומחתה כמה דמעות. בהמשך, כשהקריא לה תמליל השיחה בה אומרת ה' שמירי גולן "תקעה את בלומנטל ואת הנגבי" וכו', ציינה גולן שבוודאי לא דיברה בשפה זו, וכי זו שפתה ופרשנותה של ה', וכי היא ציינה בפניה שהיאח"ה חקרה גם אישים אחרים, ושהיא (גולן) שילמה מחיר אישי על כך.

"לא הפעלתי שום לחץ בלתי הוגן ולא מידתי בנסיבות העניין", הבהירה. מה שנעשה לא שונה מהרבה מאוד מקרים בהם נתקלתי. יש ניסיונות בכל מיני דרכים להגיע אל המתלוננת כדי שתימסר התלונה הזו. אין בדברים האלה שום צדקנות".

השופט דניאל בארי שאל את גולן: "כמה מקרים את מכירה שהיו תביעות על הוצאת דיבה כשהמתלוננת לא הגישה תלונה במשטרה?". גולן השיבה: "אני לא יכולה לענות כי אני לא יודעת". בארי: "אני חושב שאפילו לא היה אחד". גולן: "אני דיברתי על אפשרות שהדבר ייצא החוצה ע"י רכילות או פעולות משטרתיות, ותהיה אפשרות כזו (לתביעת דיבה). זה לא היה הפוקוס של השיחה ולא היתה לי תחושה שידי המתלוננת רפו בגלל הדבר הזה. לא סברתי שהנושא הזה מהותי. לא פתחתי עם זה נאום. זה היה חלק מהדברים שהסברתי לה".

בהמשך, הטיח שינמן בגולן: "את שברת אותה במילים האלה", כשכוונתו לאיום שרמון יתבע אותה דיבה. גולן: "אני חוזרת ואומרת שזה לא היה הדבר ששבר אותה". שינמן: "הלחץ האטומי שהיא היתה בו בכל אותו זמן והממחטות שמילאה, נבעו מהסיטואציה הקשה בה עמדה".

בהמשך, הקריא בפניה שינמן תמליל שיחה בין ה' לענת, החברה עימה טסה לחו"ל, בה היא מספרת על חוויותיה בחקירה: "כולם אמרו לי שהחרא הזה צריך לשבת בכלא ושאין סיבה שאני אסבול בגללו", אומרת ה' בשיחה. הוא ביקש מגולן את תגובתה.

"חד משמעית, לא נאמרו לה דברים כאלה", אמרה גולן. "ניסיתי להסביר לה על רגל אחת מה זה הגשת כתב אישום וכו'. אני לא שמעתי ולא אמרתי את הדברים האלה. היא עברה 7 שעות חקירה, ואמרנו שאנחנו סבורים שהצעד שלה היה נכון וראוי, וצריך לברר את האמת עד תום. אז אולי בהרגשה שלה... מפי לא נשמעו הדברים האלה ואני לא יודעת על מישהו אחר".

שינמן: "מתוך קריאת כלל התמלילים יש הרגשה מאוד קשה, שעוד לפני ששמעו בכלל את גרסתו של רמון, לא היה לו בכלל שום צ'אנס בחקירה".

גולן: "ממש לא. ממש לא. אני חושבת שלרמון ניתנו כל ההזדמנויות כדי לתת את גרסתו וכדי להסביר את הדברים. שמענו אותו בקשב רב בחקירה וגם דיברנו וניתחנו בינינו את הדברים בהרבה כובד ראש".

גולן מספרת על הפגישה עם המתלוננת

גולן סיפרה בעדותה כי הפעם הראשונה ששמעה על הפרשה "היתה ביום חמישי, אז אמרו לי שניצב דנינו (ראש אגף החקירות - נ.ש) חיפש אותי. התקשרתי ליוחנן ושאלתי במה מדובר. אמר לי שיש נושא הקשור במעשה מגונה שבוצע נגד חיילת ע"י שר, אך לא אמר מה שמו. קבענו שנהיה בקשר למחרת".

גולן סיפרה על האופן בו אורגנה פגישתה עם ה' באמצעות מזכירו הצבאי של ראש הממשלה, גדי שמני. לדבריה, היא סיכמה עם שמני כי אם במהלך פגישתו עם ה' בבית קפה, תסכים החיילת למסור את גירסתה, היא תצטרף לפגישה. "אמרתי לגדי שמני, שהיא סבורה שיש חשיבות ציבורית רבה מאוד בבירור האמת בפרשה זו, ולכן יש לעשות כל מאמץ אפשרי לקבל מהמתלוננת הסכמה למסור גירסה. היה ותהיה הסכמה, אמרתי לשמני, צור איתי קשר ואשמור על מרחק קרוב למקום", סיפרה.

לדבריה, שמני התקשר אליה ואמר "שיש התקדמות לנושא, כי ה' שאלה אותו הרבה שאלות הנוגעות לפרוצדורה והביעה הרבה חששות, וכי הוא לא יכול לענות לה על השאלות הנוגעות לתחום של החקירה".

"תוך זמן קצר הגעתי לבית הקפה", סיפרה גולן, "הסברתי לה שיש חשיבות רבה בבירור העניין ושהיא תמסור גירסה. היא שאלה אותי הרבה שאלות. אני חייבת לומר, שמהרגע שפגשתי אותה ועד שנסעתי ליחידה, המתלוננת בכתה עד הסוף. היא בכתה בכי חרישי, אבל היו קטעים שבהם היא בכתה בכי תמרורים וכל הגוף רעד לה".

גולן סיפרה כי ה' אמרה לה: "אני נמצאת בסרט. איך יכול להיות שאני באתי לשרת את מדינת ישראל ואני עכשיו בכזה מצב...לא האמנתי ששר משפטים במדינת ישראל יעשה כזה מעשה". לדברי גולן, ה' גם אמרה לה שמאחר שבלשכה עדיין ממשיכות לשרת חיילות, היא מאוד חוששת שיקרה מקרה נוסף.

בנקודה זו סיפרה גולן כיצד הסבירה לה' מדוע במצב העניינים שנוצר, עליה להגיש תלונה על רמון: "אמרתי לה שמנקודת מבטי כקצינת משטרה ועו"ד, שר משפטים שקובע נורמות שנוגעות להתנהגות ולחוק, ושר שבתפקידו הטבעי ממנה שופטים, ואמרתי לה שאנו נמצאים בתקופה שבה עומדים למנות שופט עליון, וחייבים לדעת מה האמת".

"אמרתי לה ש'הסוסים ברחו מהאורווה', מבחינה זו שיש יותר מאדם אחד ששמע את גרסתה. לכן, היא צריכה לקחת בחשבון שני דברים: האחד, משנודע למשטרה על עבירה, היא חייבת לברר אותה. השני, ברגע שאנשים אחרים יודעים, הרי הדבר עשוי לצוף ויעשה את שלו ויגיע החוצה. אמרתי לה שתיקח בחשבון אפשרות שקיימת, שבנסיבות האלה גם אם לא תגיש תלונה פורמלית, המשטרה עשויה לזמן את השר לחקירה".

גולן העידה, כי הבהירה ל-ה' כי "המשמעות, מבחינתך היא שאת עשויה גם להיתבע בתביעת דיבה על שהפצת כל מיני שמועות על האיש, ואז תצטרכי לספר את הגרסה. אז ישאלו אותך מדוע לא מסרת את הגרסה בזמן רלוונטי, כשפגשו אותך קציני משטרה".

גולן העידה, כי בכל שלב בשיחתה עם ה' היא הדגישה בפניה שאין שום דרך לקחת מתלונן ולהביא אותו למשטרה כדי להגיש תלונה, וכי הבחירה היא שלה. "אמרתי לה גם שבהסתכלות לטווח הארוך, את תחיי עם עצמך יותר טוב". עם זאת, אמרה גולן כי הבהירה ל-ה' שהחקירה לא תהיה פשוטה: "אמרתי לה שאני לא מתכוונת ליפות בעיניה שום פרט, ושזו חקירה לא פשוטה, והיא תצטרך לעבור רגעים מאוד לא נעימים. היא רצתה לדעת כל פרט איך החקירה מתנהלת".

גולן סיפרה כי ה' ביקשה לשוחח עם אביה, אחרי שהיה ברור שיש הסכמה שהיא תתלונן. "אביה הגיע למקום והיא בכתה, אך אמרה לו שהחליטה להתלונן", העידה גולן. גולן סיפרה שכשנגבתה העדות מ-ה' "שאלנו אותה את כל השאלות בצורה נוקבת, בלי שום הנחה".

גולן התייחסה בעדותה לעימות שנערך בין רמון למתלוננת באמצעות וידיאו קונפרנס, בעת שהמתלוננת שהתה בחו"ל. "בעימות בישראל ישבנו רמון ואני, ובחו"ל שני החוקרים עם ה'. העימות היה קשה מאוד, גם מבחינת ההתנהלות כלפי המתלוננת, גם כלפי החוקרים וגם כלפיי. אינני חוקרת של יום אחד או יומיים, אבל זו אחת הסיטואציות היותר קשות בה הייתי. רמון הטיח בה' ובי כל מיני האשמות, אך קיבלתי החלטה אסטרטגית שאספוג כל עלבון.

ניצב דנינו מעיד

במשפט רמון העיד גם ראש אגף החקירות במשטרה, ניצב יוחנן דנינו, אך עדותו לא היתה רלוונטית ממש להגנת רמון. הסניגוריה השתמשה בחקירה הנגדית בעיקר כדי להוכיח את הפגמים בהתנהלות המשטרה.

דנינו נמנע מלתת גיבוי לראש יאח"ה, תנ"צ מירי גולן, על הדרך בה נקטה בשכנוע המתלוננת לשתף פעולה עם המשטרה. כשנשאל האם כראש אגף החקירות היה מאשר לומר לה' שאם לא תתלונן, רמון יוכל לתבוע אותה דיבה, השיב: "אם אתה שואל האם כך צריך לפנות למתלונן, אז לא. זה לא כלי עבודה שגרתי. ללכת ולומר רק את המשפט הזה? זה משפט שלא צריך להגיד ואין לו מקום. אבל אני לא יכול להביע דעתי כאן, כי אני לא יודע מה היתה כל השיחה".

הסניגור, עו"ד דן שינמן, הקריא לדנינו חלק מהתמלילי ההאזנות בין המזכיר הצבאי של רה"מ, גדי שמני, לבין המפקדת של ה', ליעד עוז, ובין ה' לאביה, בהם הוזכרו דברים קשים שאמרה גולן על רמון, ובהם: "אני לא מוכנה שהאיש הזה ימנה את נשיאת בית המשפט העליון".

דנינו נשאל האם הדברים ראויים, והשיב: "ברמה הכללית, כל מי שמנהל חקירה, בעיקר חקירות רגישות, צריך לעשות זאת ברמה הכי ממלכתית ולהימנע מכל היבט אישי כזה או אחר ומכל שיקול זר. צריך לבדוק עם מירי גולן מה בדיוק אמרה".

חשד סביר

דנינו סיפר בעדותו כי נפגש עם עוז, המפקדת של ה', אותה הכיר מתפקידו הקודם. לדבריו, היא ביקשה להתייעץ איתו כיצד לנהוג בנושא. "בתחילה לא רצתה לומר לי באיזה שר מדובר ולא באיזו חיילת מדובר, למעט העובדה שזו מישהי שאני מכיר. אמרתי לליעד שאטפל בזה כראש אגף החקירות, והיא הציעה שתנסה לפנות כדי שינסו לשכנע את ה' להתלונן".

לדבריו, ה' עדיין סירבה לשתף פעולה גם עם יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים, דבורה חסיד. הוא החליט להטיל את החקירה על יאח"ה, "כנהוג בחקירות רגישות באישי ציבור", וכי הוא עקב "אישית אחרי החקירה כמו אחרי חקירות אחרות, שהן בעלות רגישות ציבוריות מיוחדת". הוא הדגיש, כי "שמו של השר לא שינה כהוא זה בהתנהלותנו בתיק הזה, ובוודאי שלא שינה לי במערכת השיקולים".

בפגישה עם פרקליט המדינה, ערן שנדר, הוחלט לבקש להאזין לטלפונים של ה', שולה זקן וליעד עוז. הבסיס לכך היה החשד לשיבוש הליכי חקירה או הדחה בעדות. "היה חשד סביר שהסיבה שאינה משתפת פעולה היא שמנסים להשפיע עליה לא להתלונן", לאחר שה' כתבה למפקדת ליעד שהיא תיקח את הסיפור איתה לקבר.

לדברי דנינו, "המשפט התחבר למידע נוסף שאיננו יכולים לחשוף והעלה חשד סביר שזקן משפיעה באורח לא הוגן על ה'", והדגיש ש"זו לא פעולה נדירה ביחס לחשד". השופטת חיותה כוחן פקפקה בכך. "באמת? מילא כשמדברים בהדחה בארגוני פשע או בתיק של רצח, אבל בתיק כזה?", תהתה. דנינו התעקש: "מניסיוני ומדוגמאות מהעבר, השתמשנו בכלי זה".

חקר האמת

דנינו דחה את הביקורת שהוטחה בהתנהלות המשטרה, למשל על שאיפשרה לה' לטוס לחו"ל, ואמר כי בדיון עם שנדר התברר שאין דרך חוקית למנוע ממנה לטוס, וכי הניסיונות לשכנעה לדחות הטיסה בכמה ימים עלו בתוהו.

עו"ד שינמן שאל: האם יכול להיות מצב שמגיע למשטרה מידע שבו אין מתלוננת, אבל היא עדיין מחליטה לחקור את החשוד? דנינו: "אם היא לא היתה נוסעת לחו"ל, היינו מתלבטים מה לעשות הלאה. הרי אף אזרח במדינת ישראל לא היה מצפה שנכניס את זה לארון ונשכח מזה".

דנינו הסכים לטענת שינמן, שהיה מקום לתעד את הפגישה בין ה' לבין מירי גולן וגדי שמני. "בדרך כלל נותנים ביטוי מתועד לשיחה מקדימה עם עד מרכזי בחקירה", אמר. עם זאת הבהיר: "לא היה כאן סימון מטרה. היתה לנו מטרה אחת: להגיע לעובדות ולחקר האמת. מדובר בחקירה קצרה שלא נמשכה לאורך זמן".

באשר לביקורת על עריכת העימות בין רמון לה' בווידאו-קונפרנס, אמר: "ברור שעימות חי הוא העימות הטבעי והנכון. במקרה זה, רק לאחר שה' סירבה לשוב לארץ לעימות בדקנו דרכים אחרות שיוכלו לתת מענה לצורך בעימות. אחרי שראיתי את העימות, אני לא בטוח שבסיטואציות דומות לא נחזור על דרך זו, כי על פניו זה היה עימות שאפשר לעמת בו בין גרסאות".