בגיליון גלובס נדל"ן ב-29.10.06 הציג יו"ר לשכת שמאי מקרקעין רן וירניק במאמרו דוגמא תיאורטית, ולפיה בעת ירידת מחירי נדל"ן ב-50% עלול להיווצר מצב בו, בהתאם לפסיקה, תעלה ההשבחה אף על שוויו של המגרש.
הדוגמה לעיוות תיאורטי כזה הייתה נכונה גם לו אושרה תוכנית אחת בלבד בשנת 1995 (בדוגמה התיאורטית) וחל מימוש כיום, וזאת ללא רצף תוכניות וללא הזדקקות ל"מדרגות" או ל"מקפצה".
מדידת ההשבחה הנעשית ליום אישור התוכנית הינה שיטה נכונה, צודקת, מידתית - ובעלת זיקה ישירה בין הפעילות המשביחה לגובה ההיטל.
קיימת בעיה המתעוררת כאשר בעל קרקע בוחר שלא לפרוע את חובו לרשות ולדחותו למועד מאוחר יותר (דחיה שהחוק מאפשר). במקרה כזה ייתכן ובעל הקרקע ימצא עצמו מפסיד, וייתכן והשיקול היה מוצדק ובעל הקרקע ימצא עצמו מרוויח.
מכל מקום, תמיד עומדת לבעל הקרקע הזכות לשלם את היטל ההשבחה עם קרות ההשבחה ולא לדחות התשלום ולהסתכן. פס"ד פמיני אינו בבחינת Good case makes bad low. הדוגמא התיאורטית נושאת בחובה סכנה שכזו.
הכותב היה יו"ר לשכת שמאי מקרקעין בישראל.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
