הסוד של בוראט

כולם יודעים ש'בוראט', העולה השבוע לאקרנים בארץ, הוא הדבר החם ביותר של החורף. יוצרו, סשה ברון כהן, עוסק בטלוויזיה כבר שנים באותם החומרים של הסרט ובאותה הצורה בדיוק, אבל רק עם הגעתו של 'בוראט' למסך הגדול הוא הפך לתופעה בינלאומית ענקית: עכשיו תובעים אותו, משמיצים אותו, מהללים אותו, מדברים עליו והופכים אותו לגיבור תרבות. יותר נכון לאנטי גיבור.

כהן, 35, יצר בשנת 2000 את תוכנית הטלוויזיה הבריטית 'המופע של עלי ג'י' והצלחתה העבירה אותו אל מעבר לים, לארה"ב (בישראל שודרו כמה מפרקי התוכנית בערוץ 10 ובלווין).

כהן המציא בתוכניתו שלוש דמויות - שלושה עיתונאים שחסרה להם אונה: עלי ג'י, בריטי לבן שמנסה להידמות לג'מייקנים שחורים, שואל את המרואיינים שלו שאלות דביליות ודרכן חושף סתירות באמונות ובדעות שלהם; ברונו, עיתונאי אוסטרי הומו, שעוסק בכתבות אופנה ומומחה בלהביך את קורבנותיו; וכמובן בוראט השוביניסט, הגזעני, האנטישמי מקזחסטאן, הגס וחובב הסקס והפורנו.

באמצעות הומור קיצוני, ולעיתים דבילי מדי, כהן רקח סאטירה, שמטרתה לחשוף את הצדדים הלא נעימים של המרואיינים, ושל כולנו. הוא מציג את העם האמריקני כגזען וצבוע: "אנחנו רוצים להיות כמוכם. אמריקה היא המרכז העולמי לדמוקרטיה ופורנו", אומר ברון כהן בדמותו של בוראט, ובמשפט אחד מצליח להצחיק, להביך ולהצביע על נקודות מעוררות מחשבה.

בסרט הוא מסתובב ברחבי ארה"ב כשהוא מחופש לבוראט, פוגש אנשים אמיתיים ,שמאמינים שהוא באמת עיתונאי מקזחסטאן ומגיע איתם לאינטראקציות אבסורדיות ולפעמים קורעות מצחוק.

הבמאי/מפיק ההוליוודי ג'יי רואץ', שביים להיטים כ'אוסטין פאוורס' ו'פגוש את ההורים', נדהם מעבודתו של ברון כהן בטלוויזיה - וחשב שיש בדמותו של בוראט פוטנציאל לסרט קולנוע. "אני חושב שמה שסשה עושה בסרט הזה הוא דבר מהפכני", אומר רואץ'. "הוא המציא דמות אמינה לחלוטין, שהיא כמו דג מחוץ למים. הוא נקלע למצבים קשים, מביכים ואפילו מסוכנים, עם אנשים אמיתיים, שלאורך כל המפגש מאמינים שבוראט הוא אדם אותנטי. אם הם יגלו שסשה עובד עליהם זה יכול להיות מסוכן עבורו. עובדה זו מייצרת בנוסף לצחוק גם מתח נפלא.

"סשה לוקח סיכונים כמו שאף אמן אחר שאני מכיר לא לקח לפניו. הוא מבצע מופע קומי על חבל דק. בנוסף, מה שהאנשים עושים בסצינה לא רק משפיע על האופי שלה, אלא גם משנה את הכיוון של הסיפור כולו. הוא, בעצם, מקבל רק הזדמנות אחת לצלם כל קטע, ובכל זאת מצליח לעשות שהכול יהיה מצחיק בטירוף.

"בו זמנית הוא מעביר מסר לעולם ומעמיד מראה שמגחכת גזענות, לאומנות, אנטישמיות, שנאת נשים וצביעות. אני לא מגזים כשאני אומר שלדעתי סשה מצליח עם הדמות הזאת לשים סטנדרט חדש וגבוה יותר למשחק המצולם".

עלי ג'י מרצה בהרווארד

הופעתו של ברון כהן אינטנסיבית במיוחד גם בשל העובדה שלעיתים רחוקות הוא מסכים להתראיין בדמותו האמיתית. לרוב הוא מעדיף להופיע גם בתקשורת היותר רצינית, כשהוא מגלם אחת מדמויותיו. בדרך זו הוא מעניק להן חיים מעבר לתוכניתו ולסרטיו. דמיינו את סילבסטר סטאלון מתראיין מול עיתונאים ועונה לשאלות כאילו הוא רמבו. ברון כהן אף נתן הרצאה באוניברסיטת הרווארד בדמותו של עלי ג'י.

המסירות שלו לדמויות שהוא מגלם היא טוטאלית. באחד מפרקי התוכנית שלו, ברון כהן גילם את בוראט משתתף בארוחה, והמארחים שלו הציעו לו לשתות יין. ברון כהן אינו שתיין גדול, אך במטרה להישאר נאמן לדמות, המשיך לבקש שימזגו לו עוד ועוד: "אני רגיל לשתות הרבה וודקה", אמר להם.

הוא שתה כ-20 כוסות יין עד שהרגיש ממש רע והלך לשירותים והתעלף. אולם גם זה לא הוציא אותו מהתפקיד, וכשהתעורר, המשפט הראשון שיצא לו מהפה היה "אני רוצה עוד יין!".

הגסויות גסות יותר

'בוראט' הוא סרט שונה מאוד מהקומדיות ההוליוודיות הטיפוסיות. אומנם הגסויות גסות יותר וההתפרעות פרועה יותר, אבל ייחודו טמון בסגנונו התיעודי, הנמצא בתיאום מושלם עם החיבה הגואה לריאליטי בטלוויזיה.

סרטו הקודם של ברון כהן, קומדיה בהשתתפות דמותו של עלי ג'י, לא הצליח בקופות, מה שמדגיש עוד יותר את כוחו של פורמט הריאליטי.

"זו הייתה הזדמנות בשבילנו לעשות סרט אמיץ, חתרני ומרענן", אומר רואץ'. "שמרנו את המרכיבים של תוכנית הטלוויזיה והמצאנו סיפור שיוכל להחזיק סרט באורך מלא".

אגב, לפי הצהרת היוצרים, ל'בוראט' לא היה תסריט. הסרט הוא, בעצם, סוג חדש של עשייה קולנועית, בעידן בו הגבולות בין מציאות ובידור מטושטשים. בתסריט מתוכננות רצף של סצנות, אך האינטראקציה בין כהן לבין האנשים שהוא פוגש, לא לגמרי צפויה, והיא שמקפיצה את הסרט למקומות חדשים.

אבל אל תלכו שולל אחר המקריות. חלק לא קטן מהקטעים בסרט כתובים ומבוימים מ-א' ועד ת'. בנוסף, יש חלקים מ'בוראט' שהם למעשה רימייק של מערכונים, שברון כהן עשה בעבר בטלוויזיה, שהיו כה מוצלחים עד שהחליט לצלם אותם שוב לסרט.

למעשה, חלק מההנאה שבצפייה ב'בוראט' נובע מהניסיון לנחש האם הקטע מולנו מבוים או ספונטני. בסופו של דבר זה לא משנה. מה שחשוב זה האם הוא מצחיק. ורוב הזמן התשובה היא חיובית.

בוראט נגד החוק

למרות שתקציב הסרט הגיע לסביבות ה-20 מיליון דולר, תנאי ההפקה דמו לאלה של סרט גרילה. צוות טכני מצומצם, שמטרתו להיראות כמו צוות טלוויזיה קזחי, ההולם את דמותו של בוראט, ליווה את ברון כהן בהרפתקאותיו. הם היו מגיעים, מצלמים ועוזבים במהירות את המקום. לא מעט פעמים הסתבכו הקולנוענים עם המשטרה. בניו יורק, לאחר סצנה מטורפת שצילם בבית מלון, ניצל ברון כהן ממעצר, כשברח בריצה מאנשי החוק.

לעומתו, המפיקה בפועל, מוניקה לוינסון, ועוזר הבמאי, גייל סטרן, בילו לילה במאסר לאחר שהואשמו בגניבת חפצים מבית המלון (לצרכי הצילומים). ההפקה ההזויה של 'בוראט' מצאה גם את האוטו-גלידה של בוראט (הרכב בו משתמשת הדמות במהלך הסרט) מוקף ב-12 ניידות משטרה. השוטרים ציפו למצוא שם את ברון כהן ולעצור אותו לחקירה, אך הוא חמק מהם שוב, הפעם באמצעות מכונית אחרת של ההפקה.

נראה שגם ה-FBI עקב אחר הקולנוענים, לאחר שתושבים בעיירות נידחות חשדו כי מדובר בטרוריסטים. בוושינגטון, עבר ברון כהן תחקיר ביטחוני בכניסה לבית הלבן, ובלואיזיאנה, משטרה מקומית החלה לשאול שאלות את אנשי הצוות המוזרים. אולי מיותר להגיד, אבל לאורך כל המפגשים האלה, נותר כהן בדמותו של בוראט וניהל את הדיאלוגים שלו עם המשטרה בדמותו הפיקטיבית ומבטאו המזויף.

הכבוד של קזחסטאן

את הסצינות המתרחשות בקוזק, עיירתו של בוראט בקזחסטאן, צילם הצוות בכפר צועני ברומניה, במטרה להעניק להן מימד ריאליסטי. למרות שחלק מתושבי הכפר גינו את ברון כהן עם צאת הסרט, וטענו שניצל אותם, אנשי ההפקה טוענים שלא רק שהם שילמו לתושבים, אלא גם שההפקה וברון כהן עצמו תרמו מחשבים, תרמילים, ספרים וכלים שונים לבית הספר המקומי.

הטענות נגד כהן על היותו גזען, נצלן, ועל כך שהוא מוציא לרעה את שמה הטוב של קזחסטאן, כבר נכתבו בכל מקום. האירוניה הגדולה היא, שאם כבר, ההיפך הוא הנכון. ברון כהן ידוע כאדם פעיל בארגונים אנטי-גזעניים עוד משנות ה-80. הוא למד היסטוריה בקיימברידג' והתזה שלו עסקה בשיתוף הפעולה בין הקהילות האפרו-אמריקניות והיהודיות בהקשר של זכויות האזרח.

בראיון שהעניק לאחרונה למגזין 'רולינג סטון' החליט סשה ברון כהן - בצורה יוצאת דופן - לדבר בשם עצמו ולא כאחת מדמויותיו: "הבדיחות שלי הן לא על חשבון קזחסטאן", הוא אמר בתגובה להאשמות. "אני חושב שהבדיחות הן דווקא על האנשים שמסוגלים להאמין שיכולה להיות מדינה כפי שאני מתאר אותה - שבה הומואים חייבים ללבוש כובעים כחולים, נשים חיות בתוך כלובים, התושבים שותים שתן של סוסים והגיל בו מותר לקיים יחסי מין הועלה זה עתה לתשע". "