ההכשרה הלקויה של הבכירים

מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, קובע, כי הכשלים שנחשפו בנושאי ההכשרה של הפיקוד הבכיר של צה"ל טומנים בחובם "סכנה של העדר שפה מקצועית משותפת וברורה, שהיא הכרחית לבנייה, לניהול ולפיקוד על המסגרות גדולות בצה"ל בשגרה ובחירום". לדעת המבקר, "חלק לא מבוטל מן הביקורת עוסק באותן הבעיות, שבאו לידי ביטוי בהתנהלות מערכת הביטחון במלחמה".

את דו"ח הביקורת הכינה החטיבה לביקורת מערכת הביטחון, בראשות האלוף במיל' מנדי אור, המשנה למנכ"ל מבקר המדינה.

הביקורת על הכשרת הקצונה הבכירה בצה"ל יוצאת מההנחה, כי קצינים בעלי יכולות מנהיגות וניהול, בעלי ניסיון מקצועי וקרבי, בעלי השכלה רחבה ובעלי סולם ערכים איתן, מהווים מכפיל כוח ואחד המרכיבים האיכותיים הקובעים את עוצמתו של הצבא.

הנחה זו היא בעלת משמעות מיוחדת אצל הקצונה הבכירה ולכן הקים צה"ל מערכת הכשרה לקצונה הבכירה, הכוללת שלושה נדבכים: המכללה לביטחון לאומי (מב"ל), המשמשת כמוסד ללימוד ולמחקר בתחום הביטחון הלאומי של ישראל; תוכנית "מפנה", שהיא תוכנית הכשרה לקצונה הבכירה ומטרתה להקנות ידע, מיומנויות וכלים נדרשים למפקדים בכירים לשם ניהול ופיקוד על מערכות מבצעיות גדולות; הקורס המערכתי המתקדם (קומ"ם), שהכשיר את חניכיו בתחומים של חשיבה מערכתית ושל אומנות המערכה ונסגר בשנת 2002. שתי התוכניות נותרו כפופות ליחידת המכללות שעליה מפקד קצין בדרגת אלוף (כיום האלוף גרשון הכהן, אך הביקורת נעשתה בימי המפקד הקודם אלוף (מיל') אייל בן-ראובן).

דו"ח המבקר מגלה, כי "עד 2002 ההכשרות שניתנו לקצונה הבכירה בתחום הביטחון הלאומי, באומנות המערכה ובניהול בכיר לא עוגנו בפקודות, לא היוו תנאי מחייב לקידום בדרגה וההשתתפות בהן הייתה נתונה לשיקול דעת החילות". בעקבות ועדה שמינה, קבע הרמטכ"ל דאז, רב-אלוף משה יעלון, כי קצינים המזוהים כפוטנציאל לקידום עד דרגת תא"ל (קצינים מקבוצת "אופק רחוק". א.ב), יעברו שלוש הכשרות מרכזיות: מב"ל, תפנית וקומ"ם. "נמצא כי קביעה זו של הרמטכ"ל לא עובדה לפקודה או הוראה של אגף כוח אדם (אכ"א), שתפרט את דרך מימושה.

מנתוני מחלקת הסגל באכ"א מדצמבר 2005 עולה, כי 82% מהקצינים בדרגת אלוף, 68% מהקצינים בדרגת תא"ל ו-76% מהקצינים בדרגת אל"מ לא היו בוגרי מב"ל. עוד עולה מהנתונים, כי מאז 2001 חלה עלייה בשיעור הקצינים שאינם בוגרי המב"ל ותוכניות "מפנה" וקומ"ם. דו"ח המבקר קובע: "יוצא אפוא, שמרבית הקצונה הבכירה בצה"ל לא עברה את מסגרת ההכשרה לסגל הפיקוד הבכיר, בשלושת הנדבכים שצוינו לעיל".

הביקורת בחנה הן את תוכניות הלימוד ובחירת הנושאים המרכזיים שנלמדים במסגרת הכשרת הקצונה הבכירה בצה"ל והן את דרכי המינהל. בשני הנושאים נמצאו ליקויים קשים.

בעיות מינהל התגלו בנוגע לרכישת סדנאות וקורסים וימי עיון מגורמים אזרחיים. נמצא, כי יחידת המכללות אינה מקיימת תכנון שנתי מקיף לגבי כלל הסדנאות, הקורסים וימי העיון המועברים במסגרת המכללות השונות.

לגבי תוכנית הלימודים במב"ל קובע הדו"ח, כי "הנושאים המרכזיים בתחום הביטחון הלאומי בישראל הנלמדים במב"ל, שמעצם טבעם אינם רק בתחום הצבאי, נקבעים ללא שיתוף כלשהו של הגורמים הממלכתיים מחוץ לצה"ל העוסקים בתחום זה, כגון המועצה לביטחון לאומי".

הדו"ח קובע עוד, כי "רוב מדריכי מב"ל חסרים את ההשכלה ואת הניסיון להוראת מקצועות בתחום הביטחון הלאומי ברמה אקדמית, כנדרש בתוכנית הלימודים של המב"ל". במצב המתואר לעיל קובע הדו"ח, כי במב"ל "לא מושג היעד של יצירת שפה משותפת לגבי נושאי הביטחון הלאומי בין העוסקים בו, כפי שנקבע בהחלטת הממשלה על הקמת מב"ל".

עוד נקבע בממצאי הביקורת, כי "במב"ל נמצאו ליקויים חמורים, וביניהם בעיות בתפיסה הנוגעת לכפיפותה, לייעודה ולסגל המדריכים שבה. העדר סדרי פיקוח ובקרה נאותים וסדרי מינהל לא תקינים ודפוסי התנהלות אתית וערכית מדאיגים. גם במלת"ם נמצאו ליקויים בנוגע למימוש תפקידיו בכל הקשור להכשרת הקצונה הבכירה, וליקויים חמורים, שאינם עולים בקנה אחד עם מינהל תקין בכל הנוגע לדיווחי החוקרים על שעות עבודתם ובנוגע לפיקוח ולבקרה על דיווחים אלה". בעקבות הביקורת, שממצאיה הוגשו למשטרה הצבאית, פורק מלת"ם.

לסיכום הדו"ח על הכשרת הקצונה הגבוהה בצה"ל קובע מבקר המדינה, כי יש לבצע בחינה מחודשת של הפעלת שלוש תוכניות ההכשרה וכי "ראוי ששר הביטחון, בשיתוף עם המועצה לביטחון לאומי, יבחנו את ייעוד המב"ל והתאמתו להחלטת הממשלה". "