תמורה גבוהה להשכלה גבוהה

הקרבה לאוניברסיטה או למכללה אטרקטיבית הפכו מזמן למקדם מכירות בולט בלא מעט מתחמי מגורים הפרושים לאורכה של המדינה. לדברי רן וירניק, יו"ר לשכת שמאי המקרקעין, לא מדובר בפטנט ישראלי. עוד בימי הביניים נחשבו ערי אוניברסיטה דוגמת אוקספורד וקיימברידג' באנגליה, אופסלה בשוודיה, קראקוב בפולין או לובאן בבלגיה למיקומים מבוקשים מבחינה נדל"נית, פועל יוצא של המיצוב האינטלקטואלי הגבוה של אותה עיר.

יתרה מכך: דירות ליד מוסד אקדמי הן יעד אטרקטיבי למדי להשקעה, בשל רמות הביקוש הגבוהות לשכירות באזור והטיפוח הסביבתי והארכיטקטוני המרשים בדרך כלל באוניברסיטה ובסביבתה.

נתוני לשכת שמאי המקרקעין מלמדים, כי כבר בשנות ה-20 וה-30 נחשבה שכונת הדר הכרמל בחיפה למבוקשת במיוחד, לא מעט בשל מיקומו של מבנה הטכניון הוותיק בליבה. אחר כך, כשהעתיק הטכניון בשנות ה-50 את מיקומו לכרמל, ובעקבותיו גם אוניברסיטת חיפה, ירדה הדר הכרמל מגדולתה ובמקומה פרחו ועלו נווה שאנן, הכרמל ודניה. תופעה מקבילה היתה ברמת אביב, שהחלה את דרכה כשכונת עולים מפולין בשנות ה-50. בשנות ה-60, כשהועתק קמפוס אוניברסיטת תל-אביב אליה, הפכה רמת אביב לשכונת יוקרה מבוקשת.

וירניק מדגיש כי כיום, כשעשרות קמפוסים אקדמיים ומכללות מוקמים בכל עיר שדה שמכבדת את עצמה, הפכה הקרבה לאקדמיה למקדם מיצובי ושיווקי מהמעלה הראשונה. שתי דוגמאות בולטות: מכללת נתניה והשפעתה על עליות מחירים בשיעור של 10-20 אחוזים בקרית השרון הסמוכה, והמכללה למנהל בראשון לציון מערב, שהשפיעה הן על עליות מחירים בשיעור של 5-15 אחוזים באותו אזור, והן על מיצוב גבוה של שכונות דוגמת קרית חתני פרס נובל ושכונות סמוכות נוספות.

"המסקנה", אומר וירניק, "היא שקרבה לאקדמיה מביאה לא רק תורה, אלא גם לחם".