כמה דברים שכדאי לזכור לפני ששמים את הכסף על הפרטת בז"ן חיפה אשר עומדת לצאת לדרך

הנפקתו של בז"ן חיפה בבורסה של תל-אביב עומדת לצאת לדרך, וכמו תמיד בהנפקות מסוג זה היקף המידע בו מוצפים המשקיעים הפוטנציאליים הוא רב. המשקיעים האסטרטגיים המתמודדים על בז"ן חיפה בוודאי טרחו לקרוא כבר כל פרט ופרט בתשקיף, וכן להיעזר בייעוץ של גופים המתמחים בשוק האנרגיה, ולכן כנראה שמה שנאמר כאן היום לא ממש יפתיע אותם.

אבל מי שמכיר את תרבות ההשקעות בישראל מודל 2007 יודע כי המשקיעים המוסדיים שירכשו אחוזים או שברירי אחוזים בהנפקה, עשויים לטבוע בים המידע המלווה את הנפקת בז"ן. הנה כמה נקודות שכדאי לכל משקיע מוסדי לדעת לפני שהוא משקיע בבז"ן חיפה, ואשר עשויים היו להיבלע בים המידע:

1. מרווח הזיקוק. מרווח הזיקוק של בז"ן בתקופה שבה החברה שלטה הן על בית הזיקוק אשדוד והן על בית הזיקוק חיפה, עמד על כ-55 דולר בשנת 2005, שנחשבה לשנת שיא במרווחי הזיקוק. גם בעולם וגם בישראל צנחו מרווחי הזיקוק בחצי השני של 2006, והם עומדים כיום על 26-28 דולר בשל ירידת מחירי הנפט, אך יש הסבורים כי מרווח הזיקוק של בית הזיקוק בחיפה לבדו, נמוך משמעותית מהמרווח שהושג כששני בתי הזיקוק היו מאוחדים.

חלק מהותי מהערך המוסף של התזקיקים ויצירת המרווח, בוצע עד היום באמצעות העברת חלק מחומרי הביניים (VGO) (וקום-גז-אוייל) להמשך עיבוד בבית הזיקוק באשדוד, אשר בו נוצר ערך נוסף גבוה עם הפיכתו לתזקיקים קלים. זאת באמצעות מתקן שנקרא פצחן קטליטי. ערך מוסף זה נשאר בבית הזיקוק באשדוד, ובמידה שבבית הזיקוק בחיפה ירצו לשמר יכולות אלו יהיה עליהם להקים מתקן המכונה פצחן מימני.

ללא שיתוף הפעולה עם בז"ן אשדוד, ועד אשר יוקם אותו מתקן על ידי בז"ן חיפה (אם בכלל), נדרש בית הזיקוק להשקעה כבדה. ההשקעה הנדרשת כדי להחזיר את יכולת השבחת ה-VGO לבז"ן חיפה,

עומדת על פי ההערכות בלבד על 300-400 מיליון דולר. השקעה שכזו הינה השקעה מהותית, אפילו עבור בז"ן חיפה, שכדאי למשקיעים לקחת בחשבון בטרם הם משגרים את הודעות הקנייה בהנפקה.

בנוסף, כדאי למשקיעים לדעת כי גם אם יוחלט בבז"ן חיפה לשמר את יכולות השבחת ה-VGO, הוא לא יוכל לעשות כן לפני שנת 2,010 - הזמן המשוער להקמת המתקנים הנדרשים לשמור על יכולת השבחת התזקיקים של בז"ן חיפה. ההערכה היא כי הפגיעה במרווח הזיקוק עלולה להגיע לכ-3-6 דולרים לטון, מה שמהווה נכון להיום פגיעה של 20%-30% במרווח הזיקוק.

מצד שני, במצגת שעורכים בבז"ן חיפה לשוק ההון, הם מציינים כי אכן מתקיימים יחסי גומלין עם בז"ן אשדוד. מהמידע שעולה מהמצגת מועברים בין בית הזיקוק בחיפה לבין בית הזיקוק באשדוד חומרי זינה מסוימים, כך ש-7%-10% מהתפוקה של בית הזיקוק מועברים מאתר אחד למשנהו.

עם מכירת בז"ן אשדוד, נחתמו הסכמים בני שנה שנכנסו לתוקף בעת סגירת מכירת בז"ן אשדוד. הסכמים אלו ניתנים לחידוש בהסכמה הדדית. השאלה שצריכים לשאול המשקיעים היא האם הסכמים אלו כוללים, או לא כוללים, התייחסות לנושא יכולות הזיקוק הקיימות כיום באשדוד וחסרות בבז"ן חיפה. אם כן, מה הסיכוי שהסכמים אלו יחודשו לאחר פקיעתם, חודשים ספורים לאחר העברת השליטה בבז"ן חיפה.

2. למתחרה העיקרי זכות לתבוע. מי שקרא בקפידה את הסכם הפיצול בין בז"ן אשדוד לבין בתי זקוק לנפט, שהיא החברה המופרטת כיום ומכילה את בז"ן חיפה, שם בוודאי לב להסכם השיפוי שנחתם בין החברות. מהסכם זה עולה כי בתי זיקוק לנפט ישפו את בז"ן אשדוד בגין כל תשלום הוצאה או חיוב אשר נגרמו בשל אי נכונות הנתונים שנמסרו לרוכשי בז"ן אשדוד.

מי שקרא הסכמים בחייו, יודע כי סעיף שכזה הוא סטנדרטי. אלא שבמקרה של בז"ן חיפה ובז"ן אשדוד, למעשה תוכל בעלת השליטה בבז"ן אשדוד (פז) לתבוע בעתיד את בעלי השליטה החדשים בבז"ן חיפה, שיהפכו למתחריה העקרים, בגין מצגים שניתנו על ידי המדינה. במצב שבו יתחרו שני בתי הזיקוק ביניהם, למעשה שמורה זכות תביעה של מתחרה אחד כנגד משנהו - נתון שכדאי למשקיעים לקחת בחשבון במכלול שיקולי ההשקעה בהנפקת בז"ן חיפה.

3. איכות הסביבה ובתי משפט. בז"ן חיפה הוא גוף שעוסק בזיקוק, וככזה הוא חשוף לתביעות ענק בתחום איכות הסביבה. תשקיף החברה מלא בסעיפים המפרטים בפרטי פרטים את העלויות הצפויות לחברה בנושא איכות הסביבה, אליהן יש להוסיף את התביעות שכבר מתנהלות כנגד החברה בנושא זה, ואשר בגינן טרם הופרשו עדיין סכומים כלשהם.

ראשית, בהיבט איכות הסביבה עומדת ההשקעה הצפויה של החברה על מעל ל-900 מיליון שקל. בנושא התביעות התלויות, מתנהלות כנגד החברה תביעות שונות בהיקף כולל של כ-500 מיליון שקל, בין היתר בנושא זיהום מי הקישון ותביעות נוספות בהיקפים של מיליוני שקלים נוספים.

כמו תמיד, תביעות משפטיות הן נעלם מבחינתם של המשקיעים בחברה, שכן אין לדעת מה תהיינה תוצאותיהן. כך או כך, על המשקיעים לדעת כי פרק איכות הסביבה והתביעות התלויות הוא פרק עם השלכות פיננסיות כבדות המסתכמות בעלות מקסימלית של 1.5-2 מיליארד שקל.