לא רוצים להתבגר

"אני חושב שבתהליך העבודה על הסדרה עברנו כולנו פריצה במחשבה המקובעת שהייתה לנו סביב הכסף, כי גם אני וגם את, גם בלי לזכות בלוטו או למכור סטארט אפ, יכולים להציע 500 שקל טיפ לשליח של הפיצה אם הוא יגיע תוך 10 דקות, כמו שעושה אסי כהן בסדרה", אומר אסף הראל, שיחד עם מולי שגב יצרו וכתבו את הסדרה.

הסדרה הייתה סוג של "סידור עבודה" לאסי כהן, שהיה מוחתם ב"קשת" ולא נמצאה לו מלאכה ראויה לכישרונו. לכך התווסף רעיון של שגב לעשות סדרה על הייטק, ואז הצטרף הראל, ששגב, ממש במקרה, היה אפסנאי שלו בצבא, והחליט שהוא קופץ לסדרה - והנה לכם "מסודרים". מלבד הראל וכהן מופיעים בסדרה ערן זרחוביץ', מאור כהן, דנה עדיני, מלי לוי ועוד.

"בעבודת התחקיר על הסדרה שמעתי סיפור על אחד המיליונרים בארץ, שהיה אצל רופא שיניים שנתן לו גז צחוק, והוא התלהב ואמר לו 'איזה יופי , אני יכול לקנות כזה הביתה?' והרופא אמר לו שלא. בנאדם נורמלי היה נעצר פה. אבל הוא כאחד העשירים בארץ שאל אותו ומה אם הוא יפתח לו קליניקה פרטית אצלו בבית, שבה הוא יקבל רק אותו, האם אז הוא ייתן לו גז צחוק?

"הקטע הזה הוא המחשה איך כסף משנה חשיבה, המון דברים אפשריים, שהם לא בהכרח יקרים, רק צריך לחשוב אחרת, שהכול אפשרי.

* אז על מה הסדרה?

"על ארבעה בני 30 פלוס, שעושים סיכומי ביניים, ומה קורה להם בקריירה ובזוגיות. הדמות של אסי כהן, שמתחיל כרווק מבוקש, מגלה, שזה לא מה שהוא מחפש, שנוצרת אצלו ריקנות רגשית, והוא נאחז בגרעין של החבורה, רוצה שכולנו נחיה ביחד כי הוא מסרב להתבגר.

"הדמות של בסדרה, לעומת זאת, כבר עברה את השלב הזה, אבל הוא מתנדנד, כשהפיתוי לשקוע בילדות, מאוד מפתה. אני היום בשלב בחיים שהחלום שלי הוא למצוא את הפתרון בשילוב בין עבודה מקצועית לחיים פרטיים, משפחה ילדים. אני רוצה להתחתן. פעם ראשונה, שאני במערכת יחסים של יותר משנתיים וזה מעסיק אותי.

"הכסף, כמו שהוא בא לידי ביטוי בסדרה, בפירוש מאפשר לך לא להתבגר. מה זה להתבגר? לקבל את עול הקיום והסידורים והמשכנתא, ולקחת עבודות שאתה לא אוהב. כשיש לך כסף - אתה חופשי. אבל החופש הזה מאוד מבלבל, לכן הדמות שלי נאחזת במציאות הישנה. הוא מתעקש לקום לעבודה למרות שהוא לא צריך. החיים החדשים מפחידים אותו.

"בעבודה על הסדרה הופתעתי לגלות, שהייטקיסטים הם אנשים שבסך הכול חיים כמונו. אנשים, שבעשר השנים האחרונות ישבו מול מסך מחשב וקרעו את התחת, וגם אני בעשר השנים האחרונות ביליתי מול מסך וקרעתי את התחת. אני כתבתי בדיחות וסדרות, והם תוכנות. המבנה האנושי הוא אותו מבנה רגשי של אנשים, שמאמינים במה שהם עושים ומוכנים להתמכר לעבודה.

"אני מזדהה איתם ויותר אוהב אותם מאשר את בני המיליונרים, שאליהם אני לא מסוגל להתחבר. בתחילת הסדרה התבאסנו מזה שאנחנו צריכים להראות עושר בישראל, והכול פה נראה ג'יפה, ואז נפל לנו האסימון, שזה כל הכיף פה, שיש לך 'פרארי', שנוסעת ברחוב בבת-ים, ושארבעה מיליונרים מנגבים חומוס. פתאום הבנו, שהחיסרון לכאורה הופך את הסדרה לכזו שלא דומה לאף סדרה אחרת.

"אם נעשה סדרה על ארבעה מיליונרים בניו יורק זה יראה כמו חלום אמריקני. אם נעשה סדרה על ארבעה מיליונרים בישראל זה יראה כמו סיוט אמריקני. ארבעה מיליונרים בישראל, שתקועים בפקק עם 'פרארי' היחידה שיש בארץ, עם שיר של עידן יניב בפול ווליום. בישראל, גם אם אתה עומד על גג העולם, שזה בואי נגיד גג בסביון, הנוף שלך זה אור יהודה".

כשאני שואלת את אסף הראל על תחושת הבטן שלו לגבי נתוני הרייטינג ש"קשת" מצפה שיביאו ילדיה המחוננים (או החנונים?), הוא מתחמק. "אני מקווה שתהיה המשכיות אחרי הפרק הראשון, כי יש פה באמת ניסיון לעשות סדרה, שעוד לא עשו בטלוויזיה מהבחינה הזו, שהיא באה להביא לצופה מנת כיף. בדרך כלל בטלוויזיה, הסדרות כבדות וליוצרים שלהן יש מסרים להעביר, והכיף משויך לתוכניות הבידור. ופה המטרה שלנו לעשות חצי שעה של כיף, ושתהיה קצת אמירה, אבל לא ברמה המעיקה".