צעד אחורה צעד קדימה לתע"א בארה"ב: מיזם משותף עם AAI לשיווק "פאיוניר" נמצא על סף פירוק

במקביל, ללא רעש תקשורתי, הקימה תע"א, בפעם הראשונה, חברה עצמאית שתשמש לייצור, הרכבה ושיווק של מוצריה בארה"ב. החברה היא סטארקוויל אוויאיישן, שהמטה שלה נמצא בעיירה הקטנה סטארקוויל (כ-20 אלף תושבים), במזרח מיסיסיפי.

לכאורה, אין קשר ישיר בין סיום פרוייקט פאיוניר לבין הקמת סטארקוויל אוויאיישן, אך העובדה שתע"א לא היתה במושב הנהג בחברת פאיוניר יו.איי.וי, אינק, בהאנט-ולי, מרילנד, ולא תמיד היתה מרוצה מהתנהלות המיזם, למרות היותה שותפה שווה עם AAI, תרמה, ללא ספק, להחלטה להקים חברה עצמאית, שרשומה בארה"ב, אך שנמצאת בשליטה מלאה של תע"א.

"זה לא סוד שלא היתה הרבה אהבה בין השותפות במיזם 'פאיוניר'", אמר לגלובס מקור שמודע למתרחש בחברה.

במשטר החדש בתע"א, בהנהגת יצחק ניסן, יש תחושה שהחברה לא מיצתה את כל הפוטנציאל הגלום בשוק האמריקני, בעיקר במגזר המל"טים, שבו היא נחשבת כאחת המובילות בעולם. התקווה היא, שסטארקוויל אוויאיישן תסייע להאצת המכירות של תע"א בארה"ב. לפי התכנית, תתפקד סטארקוויל כחברה אמריקנית לכל דבר, עם מנהלים אמריקניים וצוות שיהיה כולו, או רוב רובו, אמריקני. הניווט יתבצע ממטה תע"א בווירג'יניה, ליד וושינגטון, שבראשו עומד עתה מנהל חדש, תא"ל (מיל. בחיל האוויר) עוזי רוזן, לשעבר סמנכ"ל לתכנון אסטרטגי בתע"א.

זה מודל שבו בוחרות חברות אירופיות ואסייניות רבות שמבקשות לקבע נוכחות בארה"ב. כך, למשל, ערכה EADS USA, הזרוע האמריקנית של התאגיד האירו-חללי האירופי, מסע נרחב של פרסום ויחסי ציבור בארה"ב שהדגיש את ה"האמריקניות" של עובדים מן השורה.

"לפרוייקט 'פאיוניר' נותרה בקושי שנה, וייתכן שהוא ייסגר כבר בקיץ הקרוב", אמר לגלובס מקור שעוקב אחר הפרוייקט.

לפי שמועות בקרב התעשיות הביטחוניות, שלא היה אפשר לאששן, הסיבה האמיתית להתקפלות פרוייקט "פאיוניר" היתה מסע של השותפה האמריקנית לשכנע מקבלי החלטת בצי של ארה"ב להחליף את ה"פאיוניר" ב"שדו" (Shadow), מל"ט מתקדם יותר, מתוצרת AAI, ללא שיתוף של תע"א. בקשת גלובס לקבל תגובה על כך מנשיא AAI, ברוס אלברכט, נותרה ללא מענה.

מכל מקום, מבחינת תע"א התמונה אינה שחורה לגמרי. מפעל תממ מקבוצת תע"א, שמייצר את המטעד (payload) ל"פאיוניר", מייצר גם את המטעד ל"שדו". מדובר במערכת מצלמות וממסר מתוחכמת, שזוכה לפופולריות רבה בצי. לפי דרישה מפורשת של הצי, תוסיף AAI לרכוש את ציוד המטעד ל"שדו" מתע"א.

לדברי מקורות בתעשיות הבטחוניות, הפסקת פרוייקט "פאיוניר" לא תהיה מכה קשה לתע"א. בשנים האחרונות כמעט לא יוצרו מל"טים חדשים ופעילות המיזם המשותף התמקדה בתחזוקה ובשדרוג, כשההכנסה לתע"א הסתכמה בכמה מיליוני דולר בשנה; לפי אחת ההערכות קצת יותר מ-10 מיליון דולר בשנה. רכיבי המל"ט יוצרו בישראל והורכבו בארה"ב.

"מדובר באחד המל"טים הוותיקים בתע"א ויש דורות מתקדמים יותר", אמר מקור מקצועי. "אולי הגיעה שעתו".

ה"פאיוניר" נכנס לשירות הצי האמריקני ב-1985. הוא צבר רבבות שעות טיסה וקנה לעצמו מוניטין של כלי מלחמה אמין. מל"טים בסדרה זו הופעלו בכל המבצעים הצבאיים של ארה"ב מאז שהוכנסו לשירות, לרבות בבוסניה, ביוגוסלביה, בהאיטי, בסומליה, במלחמת המפרץ הראשונה ב-1991 ובמלחמה הנוכחית בעיראק.

אין ספק, שה"פאיוניר" עשה לתע"א ושותפתה יחסי ציבור שיצרניות מל"טים אחרות רק יכולות לחלום עליהן. זה המל"ט הראשון והיחידי בעולם שהכניע אלפי חיילים והנציח את המעמד. במלחמת המפרץ הראשונה, הפגיזה אוניית המערכה האמריקנית "מיזורי" ריכוזי חיילים עיראקיים על האי פאיילקה, ליד כוויית-סיטי, על בסיס נתוני "פאיוניר" ששולח מסיפונה. כעבור זמן קצר, הגיח מעבר לאופק "פאיוניר" אחר, שהמריא מספינת המערכה "וויסקונסין". הוא חג מעל האי בגובה נמוך. כשהבחינו בו העיראקים, הם חששו שהמל"ט מבשר סבב הפגזות חדש. הם החלו אפוא לנפנף בגופיות וממחטות, כדי לסמן ל"פאיוניר" ומפעיליו את נכונותם להיכנע.