במשלחת הישראלית לוושינגטון "חששו": עכשיו האמריקנים יבקשו סיוע כלכלי מישראל

המשלחת הישראלית לשיחות הכלכליות השנתיות עם האמריקנים התייצבה ביום ו' לפני המארחים בוושינגטון עם חיוך על הפנים ומצגת מנצחת ביד: למרות מלחמה שוחקת בלבנון בקיץ שחלף, הולכת הכלכלה הישראלית מחיל אל חיל וכל ההתחייבויות הישראליות לארה"ב לשמור על פרמטרים כלכליים מסוימים מקוימות בקפידה.

"רק שהאמריקנים לא ירוצו עכשיו אלינו לבקש סיוע כלכלי מישראל," התבדח בקול רם אחד מחברי המשלחת. זה אכן לא קרה, אבל הישראלים הצליחו להרשים את בני שיחם במדדים מקרו-כלכליים שמצביעים על המשך מגמה של צמיחה, ריסון בהוצאות הממשלתיות, מניעת התלקחות גרעונית וירידה באבטלה.

הפגישה התקיימה במסגרת הקבוצה האמריקנית-ישראלית המשותפת לכלכלה ולפיתוח (JEDG).

ב-2003 אישר הקונגרס את בקשת הממשל לתת לישראל ערבויות בסך תשעה מיליארד דולר. המשמעות היא, שישראל יכולה לקחת הלוואות מבנקים מסחריים בארה"ב, או להנפיק אג"ח אוצריות, בריבית נמוכה בהרבה מזו שהיה עליה לשלם אם לא היו בידיה הערבויות.

אבל האמריקנים ליוו את מתן הערבויות בשורת תנאים, שתמציתם היא התנהלות כלכלית נכונה: בין השאר, התחייבה ישראל להקפיד על כך שההוצאות הממשלתיות לא יגדלו ביותר מאחוז אחד לשנה, שהשגרעון לא יעלה על 3% מהתוצר ושהרפורמות במשק יוסיפו להתבצע.

מדי שנה חייבת ישראל לדווח לאמריקנים אם אכן עלה בידה לעמוד ביעדים ותיאורטית יכולה ארה"ב לבטל את הערבויות אם מסתמן כישלון ישראלי. זו גם היתה מטרת הפגישה ביום ו', 24 שעות לאחר שמשלחת ישראלית מורחבת ניהלה עם בכירים אמריקניים סבב שיחות כלכליות אסטרטגיות-כלכליות כדי לקבוע פרמטרים חדשים לסיוע האמריקני לישראל.

לפי בקשת ישראל, האריכה ארה"ב את תחולת הערבויות עד 2011. עד עתה השתמשה ישראל ב-4.2 מיליארד דולר מהערבויות. מהסכום שנותר, 4.8 מיליארד, יש לקזז כמה מאות מיליוני דולר, שמשקפים כספים שלהערכת ארה"ב השקיעה ישראל מעבר לקו הירוק.

המסר של המשלחת הישראלית בפגישה ביום ו' היה: פוטנציאל הצמיחה של ישראל הוא 5%. הצמיחה במשק, כמו גם ההחלטות הממשלתיות להמשיך בביצוע הרפורמות, יימשכו.

בראש המשלחת עמדו נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, ומנכ"ל משרד האוצר, ירום אריאב והשתתפו בה, בין היתר, הציר הכלכלי של ישראל בוושינגטון, רון דרמר, ובכירים ישראליים אחרים.