קניון מפואר - כבוד למגזר

בזמן שבכל הערים היהודיות כבר הוקמו קניונים ומרכזים מסחריים, הערים הערביות והחרדיות נותרו מאחור * האם מדובר בהזדמנות להתאים את המרכז לצרכים המקומיים, או שהרגלי הצריכה של המגזרים יכשילו ניסיונות אלו? הדעות חלוקות, אך בשטח מוקמים כבר ארבעה קניונים במגזר הערבי, ומספר מרכזים קטנים בבני ברק

כיום, כשהקניונים הולכים וממצים את עצמם בשוק המיינסטרים הישראלי, מתחילים יזמים לחשוב הלאה. אחד הכיוונים שעולים הוא כניסה למגזר הערבי, ואולי גם לחרדי. באחרונה הודיעה ביג על הקמת פאואר סנטר חדש בנצרת, בשותפות עם אפריקה ישראל. גזית גלוב מתכננת קניון בטירה, וגם בכניסה לאום אל-פאחם יש תוכנית להפוך שלד של מבנה לקניון. שמואל פלאטו-שרון יבנה עם שותפים קניון במרכז דליית אל-כרמל. השאלה היא האם זה באמת הדבר הבא.

מנכ"ל ביג מרכזי קניות, איתן בר-זאב, אומר שהפרויקט שנבנה בנצרת על 12 אלף מ"ר יהיה "פרויקט בסטייל מודרני". לא מדובר במרכז טיפוסי של ביג, אלא במרכז פתוח שמעוצב ברמה גבוהה, כמעין רחוב פתוח שמשני צידיו חנויות. התמהיל מורכב מרשתות ומותגי האופנה, והמרכז ייקרא "ביג פאשן". לא יהיו שם חנויות אחרות, שבמרכזי ביג הרגילים קיימות.

לדברי בר-זאב, ההחלטה על הקמת המרכז ועל מיקומו נעשתה על סמך מחקרים. "האוכלוסיה באזור מהמגזר הערבי היא בחתך סוציו-אקונומי גבוה", הוא אומר. "מדובר באנשים שאוהבים ללכת למרכזי קניות גדולים בארץ, למשל לקריון, ואנו נותנים להם אלטרנטיבה באזור. יש לציין שהמרכז אינו פונה רק לאוכלוסיית נצרת, ולא למגזר ספציפי. נצרת היא עיר המחוז של אזור שלם, כולל נצרת עלית והסביבה. הפנייה היא לכל אותו אזור, לכל המגזרים. כיוון שהמרכז ימוקם בנצרת, ניתן יהיה להפעילו גם בשבתות ובחגים היהודיים, וזה מבחינתנו יתרון".

לדברי סלימאן פראג', יועץ אסטרטגי ואיש יחסי ציבור במגזר הערבי, בנצרת ובחיפה התפתחה תרבות צריכה בקרב המגזר הערבי, ויש פוטנציאל כלכלי בהקמת קניונים. בחודש הרמדאן, הוא מדגים, האוכלוסיה הערבית מוציאה הרבה כספים על אופנה ומזון. לפי סקר של המרכז היהודי-ערבי לפיתוח כלכלי, בנצרת רבתי, בחודש הרמדאן בשנת 2005, הוציאו התושבים המוסלמים 1.4 מיליארד שקל על מזון, 306 מיליון שקל על אופנה, ו-110 מיליון שקל על מתנות וכלי בית.

"נגד דפוסי הצריכה"

אלברט עמית, מבעלי חברת יובלים המתמחה בפיתוח קניונים ומרכזים מסחריים, חושב אחרת. לדעתו, במגזר הערבי אין פוטנציאל להקמת קניונים בשל דפוסי הצריכה. "האוכלוסיה הערבית מחפשת לצאת מהיישובים והכפרים שלה ולהיחשף לתרבויות אחרות, לסגנון מודרני יותר ולא רק לדברים שב-ד' אמותיהם", הוא מפרט. "נעשה ניסיון בשפרעם להקים מרכז מסחרי שלא צלח. קניונים מגזריים בדרך כלל לא מצליחים. היה ניסיון שהיינו שותפים לו לבנות קניון בדליית אל-כרמל, אך זה הוקפא. חלק מהתכנון היה שתהיה שם פעילות שירותית גרידא. אבל התושבים שם מעדיפים את הגרנד קניון, או קניונים של האוכלוסיה הכללית.

"אני לא הייתי משקיע את כספי בפעולות להקמת קניון מגזרי ביישוב ערבי, אלא אם כן מדובר במרכז מסחרי במקום שמשלב תיירות ושירותים". עמית חושב שהפרדה ופנייה למגזר זה בלבד לא תצליח, ותגרום לאנשים תחושה שמוכרים להם משהו פחות טוב. לדבריו, "כשניהלנו את קניון לב העיר בנצרת למדתי שכשהיו כתוביות בערבית, הלקוחות מהמגזר פחות אהבו את זה".

פראג' חולק על הדברים. "בלאו הכי הלקוחות הערבים שקונים בקניונים וב מרכזי הקניות היהודיים ימשיכו לקנות שם", הוא מסביר. "אלה אנשים שאוהבים לצאת לבלות ולקנות מחוץ ליישוב, בייחוד ביום ראשון, שהוא יום בילוי משפחתי. חלק ניכר מהאוכלוסיה הערבית העשירה יותר קונה במרכזי הקניות היהודיים, אבל יש כאלה שאינם יכולים לצאת מהיישוב כי אין להם רכב, או שפשוט אוהבים לקנות ולבלות בתוך היישוב, והם ישמחו שיהיה קניון קרוב לביתם".

פראג' אומר שאפשר לראות דוגמה לכך בנצרת, שם מתפתחות מסעדות מצליחות והתושבים אוהבים לבלות בהן, במקום לנסוע לטבריה או לחיפה. לדעתו, הקמת קניונים ומרכזי קניות בתוך יישובים ערביים תתקבל בברכה גם משום שתפתור בעיות תעסוקה. נוסף לכך, פתיחת מרכזים בתוך יישובים ערביים תיצור לדעתו אינטראקציה בין החברות הישראליות לצרכן הערבי. "כמובן שצריך ללמוד את הצרכן הזה ולבנות תמהיל שמתאים לו", אומר פראג', "אבל יש היום פתיחות במגזר הערבי למותגים, ואנשים מעוניינים להיות כמו כולם. מרכזי הקניות הקטנים שיזמים ערביים בנו רחוקים מלהיות כמו הקניונים במגזר היהודי".

אסטרטגיה מעמיקה

מנכ"ל חברת צ'מנסקי בן-שחר ושות', תמיר בן-שחר, אומר שיזמים הבינו שיש פוטנציאל למרכזים למגזרים, אבל עליהם לזכור שכח קנייה פוטנציאלי אינו מספיק על מנת להחליט להקים קניון. צריך להתאים את המרכזים והקניונים להרגלי הצריכה של הלקוחות, וגם הרשתות השונות צריכות לנהוג כך.

"כך למשל, יש לבדוק אם כדאי בקניון חדש לבנות תמהיל שפונה רק למגזר אחד, או גם למגזר וגם לאוכלוסיה הכללית; האם המרכז יביא אוכלוסיה מבחוץ או רק מתוך היישוב שבו הוקם, ועוד. הקמת קניון במגזר מסוים מחייבת אסטרטגיה שיווקית נכונה ומעמיקה יותר מאשר במקרים הרגילים, ויש להתחשב בשינויים במגזר זה לאורך ציר הזמן. כמובן שצריך להתחשב בכך שרבים מהמגזר הערבי ומהמגזר החרדי מבצעים את קניותיהם בקניונים הרגילים, שמשרתים את הציבור הכללי", אמר.

בן-שחר מציין שיש גם דוגמאות ליזמים ערבים שמתכננים להקים מרכזים מסחריים שונים ביישובים ערבים. בירכא, למשל, מתוכנן קניון "כנען" על-ידי יזם פרטי בשטח של 15 אלף מ"ר, והוא מנהל מגעים עם מרבית הרשתות היהודיות. ביישוב סכנין יקום על הכביש הראשי קניון קטן של 5,000-6,000 מ"ר ("סכנין מול"), על-ידי יזם פרטי, עלי באשיר.

מנכ"ל גיאוקרטוגרפיה, רינה דגני, אומרת שהקניונים למגזר היהודי די מוצו, ורק הפאואר סנטרים עוד בפריחה. מה שנשאר זה להיכנס למגזרים, אך כאן לדבריה יש לעשות בדיקות מעמיקות של כדאיות. דגני אומרת, כי לפני האינתיפאדה אנשים במגזר הערבי נהגו לקנות בקניונים הכלליים, בעיקר מסיבות חברתיות. אולם אחרי האינתיפאדה זה נפסק. גם לדעת דגני, צריך לבדוק טוב אם כדאי להקים קניון שמיועד למגזר הערבי בלבד, שכן "הוא עלול לפגוע באנשים, כי הם לא רוצים להתכנס בתוך עצמם".

לדעתה, בנצרת, ברמלה ובלוד אין מקום לקניון גדול (של 15 אלף מ"ר) לערבים בלבד, שכן האוכלוסיה הערבית קונה איפה שהאוכלוסיה הכללית קונה. גם בגליל צריך לבדוק רעיון כזה לעומק. אמנם יש פוטנציאל קנייה, אבל אין בעיה לקנות בקניונים הכלליים, למשל בכרמיאל, ולא בטוח שיש סיבה להפרדה.

לדבריה, בטירה ובטייבה היו ניסיונות להקים קניונים קטנים, שלא הצליחו במיוחד. בדליית אל-כרמל יש אופי מיוחד למתחם המסחר, ואין צורך בקניון. המקום הוא תיירותי ויתכן שקניון לא יפרנס את יזמיו. גם באזור אום אל-פאחם לדעתה לא בטוח שקניון גדול יצליח, שכן התושבים קונים היום באור עקיבא, במגה בחדרה ובפרדס חנה.

גם דגני חושבת שכאשר בונים קניון לקבוצה מבודלת, חבריה עלולים לקבל תחושה שהמוצר הוא לא באותה רמה של המרכזים שמיועדים לאוכלוסיה הכללית. אם כבר מקימים קניון למגזר, צריך להתאים את סוג המוצרים ואת התמהיל לאוכלוסיה. היא מסכימה שיש אפיונים שונים למגזר, ולכן לא מספיק לבדוק אם יש מספיק כוח קנייה כמותי. למשל, היה אפשרי להקים סופרמרקט גדול ליישובי ואדי ערה, אבל בדרך כלל ניסיונות כאלה לא מצליחים, כי במגזר יש חמולות והמשפחה קונה תמיד במכולת של בן משפחה, ולא במקום אחר.

במגזר החרדי, אומר בן-שחר, נראים היום כמה ניסיונות ליזמות. בבני ברק נבנה קניון עמירים בשטח שבין 12-15 אלף מ"ר. בתוך בני ברק יש מרכז מסחרי קטן בשם רימונים, בשטח של 3,000-4,000 מ"ר, ומתוכננים עוד כמה מרכזים קטנים ייחודיים (בין 4,000 ל-7,500 מ"ר). בירושלים יש תוכנית למרכז מסחרי גדול במרכז המרחב החרדי - 10-12 אלף מ"ר.

אלטרטיבה חרדית

לדברי דגני, במגזר החרדי כוח הקנייה הוא בני ברק. "אפשר להקים שם קניון בהתחשב באוכלוסיה, ומגיעים לשם גם אנשים מחוץ ליישוב", היא מדגישה. "אם מקימים קניון, צריך לבנות גם פה תמהיל מתאים. בכל אופן, צריך לבדוק כדאיות. בירושלים פועל כבר שנים מרכז "סנטר 1" שמשמש בעיקר אוכלוסיה חרדית, אך הוא לא מצליח במיוחד. לחרדים יש מערכת קהילתית משלהם, הרגלי קניות משלהם ומערכת כלכלית שלמה שמאפשרת קניות במחירים זולים יותר, שהיא למעשה מערכת אלטרנטיבית. אז יש ניצנים, אבל לא בטוח שיש מקום לקניון לא קטן רק למגזר החרדי. אם שוקלים להקים קניון כלשהו, אז עדיף בבני ברק או בירושלים. צריך לזכור שבבני ברק יש רחוב ראשי חזק מלא חנויות, שיהיה קשה להתחרות בו. למרות זאת, יש גישושים ולדעתי בסוף ייפתח קניון כלשהו".

לדברי עמית, "קניון שמיועד כולו למגזר החרדי אין טעם לבנות, כי היום חלק ממגזר זה מסתובב ברוב הקניונים בישראל, גם בגבעתיים וברמת אביב. אולי הם לא אוכלים ברוב מסעדות שבקניונים, אך הם רוכשים סחורה. פלח האוכלוסיה החרדי הגדול ביותר הוא בבני ברק, וזו עיר ענייה, והרבה תושבים אינם במעמד סוציו-אקונומי גבוה. בכל זאת, לדעתי, ניתן להקים שם מרכז מסחרי למגזר, כי זה נפח קנייה גדול מאוד. אבל קניון רגיל גדול לדעתי לא כדאי להקים למגזר זה בלבד".

עמית מתייחס כדוגמה לקניון שנבנה בבני ברק. לדעתו, אם מיצוב הקניון הזה יהיה כלא יוקרתי במיוחד, ואם ישמרו על כל אמות המידה החרדיות, אז יתכן שהוא יצליח. "צריך שהמיצוב של קניון כזה יהיה בין בינוני לגבוה", הוא מסביר. "בבני ברק יש כ-180 אלף תושבים, ואין להם פתרונות. יש 40-60 אלף איש במעמד בינוני עד גבוה. לכן יש מקום לקניון כזה. מחוץ לבני ברק אני לא רואה הרבה מקומות שניתן להקים קניון למגזר. צריך גם לזכור שיש זרמים שונים במגזר החרדי, דבר המחזק את התזה שלא כדאי להקים קניון גדול למגזר בערים מחוץ לבני ברק". "

orit-b@mail.globes.co.il

צרו איתנו קשר *5988