מוצ'ילרים בהפרעה

את תמונת זקנו הלבן של חיליק מגנוס, אפשר למצוא ברקע של לא מעט תמונות חילוץ של תרמילאים ישראלים ממצבים קשים, בין היתר באירוע האחרון, בו אבדו עקבות שלושה ישראלים בטרק בצ'ילה, ובאירועים דוגמת אסון הצונאמי. מעטים יודעים שרוב הפניות למגנוס הן בעלות אופי אחר לגמרי: חילוץ ישראלים שחוו התקפה פסיכוטית עקב שימוש בסמים בעת טיול במזרח. על פי הערכות משרד החוץ, רק להודו יצאו בשנה החולפת 45 אלף ישראלים, רובם המוחלט תרמילאים. סקר משנת 2004 של הרשות למלחמה בסמים מלמד שכ-50 אחוז מהסטודנטים המטיילים במדינות המזרח, ישתמשו בסם במהלך הטיול. עשרות מתוך אלה שיתנסו בשימוש בסמים בטיול, וייקלעו למשבר פסיכוטי, יופנו לטיפול במסגרת "כפר איזון", הנמצא תחת פיקוח משולב של משרדי הבריאות והרווחה. על פי הרשות למלחמה בסמים, "כפר איזון" מקבל כ-50 פניות מן הסוג הזה מדי שנה.

מגנוס מסביר שחילוץ אדם במשבר פסיכוטי כתוצאה משימוש בסם, הוא משימה שונה בתכלית מחילוץ רגיל: "אירוע כזה הוא אירוע טרור בתוך המשפחה. זה אומר לחלץ מישהו שתקוע באיזו הפרעה נפשית, וצריך להחזיר אותו ארצה, לטפל במשפחה. זה אומר לשלוט בו, לנהל אותו, ללא שימוש באמצעים אלימים או חומרים אנטי פסיכוטיים, ולהביא אותו לשיתוף פעולה". רק החודש טיפל מגנוס בשלושה מקרי חילוץ שכאלה, ובארבעה מקרים אחרים סייע למשפחות נוספות. "אלה רוב הפניות", הוא מסביר, "אני עוסק בזה יום-יום בצורה אינטנסיבית. זה יפגע תמיד באופן סטטיסטי, כמו שתאונות דרכים גובות את הקורבנות שלהן".

השימוש בסמים מושפע מאוד מהאווירה ומיעד הטיול. מגנוס טוען ש"במקרים רבים מסתבכים צעירים שאינם פושעים ולא היו נקלעים למצב פשע, אלמלא נקלעו לאווירה שבה הזמינות של הסמים כל כך יומיומית, עד כדי שהיא משבשת את ההבנה שמדובר בעצם בעבירה חמורה מאוד". בנה של אורנה (שם בדוי) חולץ על ידי מגנוס כתוצאה מהתקף פסיכוטי בזמן טיול בתאילנד. לדבריה, בנה עונה על הפרופיל של מי שנגררו לשימוש כתוצאה מאווירה: "דווקא הילדים הסגורים והמופנמים ביותר כן נוגעים בדברים והאלה ונגררים, זה מה שהיה אצל בני. הבאנו אותו פסיכוטי לחלוטין. החומר שלקח, קטמין, פשוט גומר את המוח". על האיתור היא מספרת: "עברנו מסע גיהינום עד שאיתרנו אותו, לא ידענו איפה הוא. חיליק ישב עם טלפונים לכל המלונות והוציא חבר'ה ישראלים לחפש אותו. ההתקפים באו לידי ביטוי בחרדות ובשמיעת קולות. הוא נאבק בחיליק שניסה להחזיר אותו. כשהוא הגיע רצו לאשפז אותו, ואנחנו לא הסכמנו, שמרנו עליו בבית. בהמשך, כשהפסיק לקחת כדורים והתחיל לקחת סמים, אשפזנו אותו בכפייה. זה היה עבורנו הקטע הכי קשה בחיים".

הפסיכיטאר ד"ר מוטי משיח, סגן מנהל בית החולים אברבנאל, טוען שזה אמנם לא קורה לכולם, אבל מדי שנה למאות רבות יש פוטנציאל להיפגע: "אי אפשר להגיד שלכולם זה לא היה קורה בנסיבות אחרות. אין ספק שמדובר במשהו שגורם להאצה. עצם הפעולה של הסם משבשת את המנגנון, וגורמת להצפה של חומרים שמופרשים על ידי המוח בכמות גדולה מהדרוש. זה עלול לגרום להתפרצות של מחלת נפש, בעיקר סכיזופרניה".

התופעה של "התחרפנות" כתוצאה משימוש בסמים מסוג מריחואנה ובסמים אחרים, מוכרת לרשות הלאומית למלחמה בסמים זה יותר מעשר שנים, כשהשוני הוא בהתעצמות הפופולריות של יעדי תרמילאות במזרח. איך מתמודדים עם זה? רחל בר-המבורגר, המדענית הראשית של הרשות, אומרת כי הרשות פועלת באמצעות עלוני הסברה "תעמולתיים" ובהעברת מידע דרך משרד החוץ על העונשים הכבדים הצפויים למי שנתפס בשימוש בסם במדינות המזרח. גם הבית החם, שהוקם בהודו לפני שלוש שנים, מסייע בין היתר לתרמילאים בסיטואציות האלו.

המבורגר סבורה שאין מקום לקמפיין הפחדה, מסוג זה שמפעילה הרשות הלאומית למלחמה בתאונות דרכים: "קמפיין כזה יחטיא את המטרה. תחשבי מה יקרה במשפחה נורמטיבית, כשמישהו ירצה לצאת לטיול ואנחנו נגיד 'תהיה מסטול כי אתה יוצא לטיול'. קמפיין הפחדה יכול לגרום לפאניקה מוראלית, שהיא לא הכוונה שלנו. צריך להבין שיהיה גם קהל שיפרש את הדברים בכיוון הלא הנכון". "