בעיקר שכר, בלי עונש

ומשנה לשנה שכר הבכירים רק מטפס ועולה. מבדיקת "גלובס" עולה כי עלות השכר הממוצעת של מנהל בחברה ציבורית רשמה במהלך 12 השנים האחרונות עלייה ריאלית של כמעט 100%.

אחרי שהעין מתרגלת לסכומים שמופיעים שם בטבלאות, אחרי שמעכלים את חבילות התגמול העצומות, אחרי שטבלת "ליגת העל" של מקבלי השכר מתבהרת, מתעורר תמיד הדיון בשאלה האם מוצדק שמנהלי החברות יקבלו כאלה משכורות עתק?

המקטרגים סבורים שלא, שזה סקנדל, שערורייה, בעיקר אלה שמביטים על כל העניין דרך משקפיים חברתיים. הם רואים לנגד עיניהם חבורת מנהלים מרוחקים, מנותקים, שחיים להם בבועת עושר ורווחה, באדישות מוחלטת למצוקות שנמצאות ממש מתחת לאפיהם. הם רואים פערים הולכים ומתרחבים בין שתי קבוצות אוכלוסייה, עשירים ועניים, כמעט אפילו שתי מדינות. מי שמביט דרך המשקפיים החברתיים בוודאי אינו מוצא סיבה להצדיק את חוסר השוויון המשווע הזה.

המסנגרים בטוחים שכן. הסביבה העסקית של היום, הם מסבירים, תחרותית מאי פעם. בתנאי השוק החופשי שבו פועלות החברות, הן מתחרות על המנהלים הטובים על מנת שיובילו אותן להישגים, על מנת שישביחו את שווי החברה עבור המשקיעים, ששמו את כספם במניות החברה מתוך תקווה ששווי השקעתם יגדל. בזה בדיוק נמדדים מנהלי החברות, ועל זה בדיוק הם מתוגמלים, ועל מנת להשיג אותם ולשמור עליהם בתוך החברה צריך לשלם.

בסך הכול נראה כי למשקיעים אין מה להתלונן. רוב החברות הציבוריות רשמו עלייה ברווחיותן בשנה החולפת, ויחד עם הגאות המתמשכת בשווקים, הניבו למשקיעיהן תשואות נאות על הכסף.

ובכל זאת, האם ראוי להעניק להם כאלה חבילות שכר מופלגות?

כנראה שלא, אבל ככה זה, נותנים - לוקחים. בעלי השליטה מחליטים לתגמל את המנהלים אנשי אמונם בסכומים דמיוניים, ואף אחד לא אומר להם לא. בטח לא גוף מוסדי שמחזיק במניות החברה, משתתף בהצבעה על חבילת התגמול ומתקשר אחת לשבוע למנכ"ל לשאול מה חדש בפירמה.

ואם אתם שואלים אותנו, זה לא עומד להשתנות. כל עוד התחרות שמכתיב השוק החופשי תימשך וכל עוד המוסדיים ימשיכו להיות "קולות מתים" בהצבעות, כשאף אחד אחר אינו מפקח על השכר, החברות כנראה ימשיכו לעשות כל שביכולתן כדי לאמץ לחיקן את המנהלים היקרים שהן חפצות ביקרם.

אנחנו, מכל מקום, היינו מצפים לראות שכר דו-כיווני, שכר שיהיה פקטור של הביצועים לטוב ולרע. זה בסדר שהשכר יעלה כאשר הביצועים משתפרים, אבל זה מקומם ששכרם של מנהלים, שגם ככה הוא בשמיים, עולה בשעה שהתוצאות של החברות שלהם נחלשות. לדעתנו, מנהל שמתוגמל כל כך טוב בגאות צריך להיות הראשון שמוותר על חלק גדול משכרו בשפל. לצערנו, זה לא כך. גם בשנים שהרווחים התכווצו בעשרות אחוזים, השכר ירד רק בשוליים.

עכשיו אנחנו חווים גל מתמשך של גאות בביצועי החברות וגאות בשוק ההון, וכשאלו מתחברים יחד העלייה בשכר בסך הכול מוצדקת. המבחן יהיה כאשר הגלגל יסתובב, כשהצמיחה תיעצר, כשהרווחים יירדו, כשהבורסה תשנה כיוון. אנחנו כבר מנחשים מה יקרה אז. יש לנו ניסיון של 13 שנה.