"הרשעת הדירקטורים בפרשת פלד-גבעוני מחייבת פרישת בכירי ההנהלה ודירקטוריון בזק"

לטענת הגורמים, הרשעתם לאחרונה של שלושה דירקטורים בפרשת פלד-גבעוני, בשל כך שלא עשו די בכדי לברר עובדות בנוגע לדו"חות הכספיים בחברות שהיו באחזקתם, עשויה להשליך על הפרשה בבזק. לדבריהם, לא יהיה קושי בנקיטת צעדים דומים כלפי בכירים בדירקטוריון בזק, כך שגם אם לא פעלו באופן אקטיבי בנושא האופציות והבונוסים, הם נושאים על עצמם אחריות מתוקף תפקידם.

גורמים אחרים המקורבים לפרשה מעריכים כי אם לא "ייערפו ראשים" בעקבות חקירת הבודק החיצוני, רשות ני"ע תפתח בחקירה פלילית. לדברי הגורמים, האווירה הציבורית מחייבת את פרישתם של שלושת הבכירים - גלברד (שיצא לחופשה כפויה בת שבועיים), יו"ר הדירקטוריון עו"ד דב וייסגלס, וכן היועצת המשפטית עו"ד בשמת שלוש.

במקביל, טוענים גורמים בבזק באשר לחלקו של וייסגלס בנושא האופציות, כי היו"ר לא השתתף בישיבת הדירקטוריון שכן על פי החוק הוא מנוע מהשתתפות בישיבה, שכן עסקה באופציות שלו עצמו. באשר לנושא הבונוסים נטען כי הנושא כלל לא הובא לאישור הדירקטוריון, אלא נידון רק בוועדת הביקורת, ולכן ממילא וייסגלס לא היה יכול לדעת על כך.

פרשת פלד-גבעוני נחשפה ב-2002, כאשר אשכול של חברות ציבוריות - שהשליטה בהן נרכשה על-ידי קבוצת משקיעים בראשות רפי פלד, אריה גבעוני, דוד והבי וטל יגרמן - קרס והותיר אחריו חובות של כ-800 מיליון שקל.

רשות ניירות ערך פשטה על משרדי הקבוצה בחשד שהטעתה משקיעים ופתחה בחקירה. זו נסבה סביב חשדות שאי פרסומם של הדו"חות הכספיים של חברות בקבוצה, בהם פויכטונגר תעשיות, נעשה כדי להסתיר מהציבור הוצאת כספים במיליוני שקלים מהחברות בקבוצה והעברתם לראשיה.