צדקה, הדור החדש

במשך 15 שנה, בני הזוג בנו ארגון בשם "רוכבים למען בריאות" (Riders for Health) - רשת להפצת תרופות לחלקים נידחים של העולם - חרף האדישות והספקנות של ארגוני תורמים קונבנציונליים.

השניים היו אורחי "הפורום העולמי 2007 ליזמות חברתית", שבו שימשו בערבוביה דעות של צעירים על אי צדק חברתי, וקריאות תיגר של אנשי עסקים על שיטת המענקים של הפילנתרופיה המסורתית. "לא ידענו שאנחנו יזמים חברתיים", צוחק קולמן, שהרשת שלו מספקת באפריקה שירות לא זוהר אך חיוני. "הצדקה המסורתית של המאה ה-19 חלפה מהעולם, ואנו מתמקדים בעשייה בדרך רציונלית יותר".

הזוג קיבל באחרונה את פרסי סקול, ממכון ג'ף סקול לקידום יעדים חברתיים בשיטות עסקיות. סקול, הנשיא הראשון של eBay - ובעל כ-4 מיליארד דולר - שייך לדור של פילנתרופים צעירים שצברו הון במהירות, ודרכם מעוררת עניין בעולם התאגידי והפוליטי. רבים אחרים פועלים להסרת המחסומים המסורתיים בין עסקים, ממשלות וצדקה.

לא כולם משוכנעים בדרך הזו. לדברי ריצ'רד אדמס, מחלוצי תנועת הסחר ההוגן עם העולם השלישי, "איני חושב שיש ביזמות חברתית משהו חדש, אך מוציאים המון כסף לקידום הרעיון הזה. אין חזון של לאן הולך כל הדבר הזה".

יש ויכוחים לוהטים על ההגדרה, ועל עד כמה הרעיון מקורי, אך יזמות חברתית היא בהחלט דרך מעניינת ושונה לטיפול בבעיות כמו מחלות, עוני ונזק סביבתי.

לדברי אלכס ניקולס, מרצה ליזמות חברתית במרכז סקול בבית הספר לעסקים באוקספורד, ברעיון יש שלושה אלמנטים: חדשנות, אוריינטציית שוק, ויעד של יצירת יתרון ציבורי. "יזמות כזו אינה רעיון חדש, אך הממדים וההשפעה שלה חדשים. יש כאן שינוי במבנה החברתי. עברה התחושה כי עסקים יכולים לפעול בוואקום".

תנועת היזמות העסקית אימצה כמה דמויות ידועות, כמו זוכה פרס נובל מוחמד יונוס, חלוץ מימון המיקרו אשראי (הלוואות לעסקים זעירים). בנק גראמין של יונוס בבנגלדש זכה לחיקוי במקומות רבים, והפך נושא חם למחקר. צעירים בתום לימודים, או עם ניסיון עבודה מוגבל, נלהבים לרעיון של עבודה ב"מגזר השלישי", לצד הממשלה והעסקים.

"הפילנתרופיה המסורתית לא עובדת", אומר מארק קריימר, מנכ"ל חברת הייעוץ לצדקה FSG. "המון כסף, זמן וכוח אדם מוקדשים לנושאים כמו רווחה וסביבה, והבעיות החמירו. כיום יש לנו שטף של כישרונות צעירים, כולל סטודנטים, שמוכנים להרוויח פחות כדי לעבוד בתחום הנושאים החברתיים".

למשל, בלייז ג'ודיה-סאטו. הצעיר מקמרון, בוגר אוניברסיטאות עילית בצרפת ובארה"ב, עזב משרה טובה במגזר הטלקום, כדי לייסד את VillageReach, ארגון שמספק חיסונים ותרופות חיוניים לאזורים כפריים במוזמביק.

יש גם חיבור לדורות קודמים של אידיאליסטים. לארי בריליאנט, רופא שהיה היפי בשנות ה-60, והגורו שלו שלח אותו לארגון הבריאות העולמי, המציא את עצמו מחדש כמנהל Google.org, חטיבת הצדקה בענקית החיפוש באינטרנט.

לדברי בריליאנט, לא פחות חשובה מהצטרפות הכישרונות הצעירים, היא המהפכה בקרב המממנים. בריליאנט מכנה זאת "סינדרום העושר הפתאומי". לדבריו, אנשי עסקים שעשו הון מהיר, על ידי היי-טק וקרנות גידור, משתמשים בכסף בדרך שאבותיהם לא השתמשו בו מעולם, ולא ממתינים להוריש אותו".

הפעילים החדשים הללו לא רוצים רק להעביר כסף לארגוני צדקה, אלא להביא את הכישורים שלהם לתהליך, באופן שמקדם את "התשואות החברתיות".

Google.org, שהקימו מייסדי גוגל, סרגיי ברין (33) ולארי פייג' (34) - שכל אחד מהם שווה 17 מיליארד דולר - הוא ארגון ללא הטבות המס המסורתיות של ארגוני צדקה. לכן הוא יכול לתמוך בארגונים עם מטרות רווח ובמלכ"רים, שמתמקדים באנרגיה, עוני ואיכות סביבה.

לדברי סאלי אוסברג, מנהלת מכון סקול, היעד הוא "ללמד וגם לגרום להבשלת רעיונות חדשניים, תוך רתימת השוק, וסיוע ליוזמות שניתן להפוך למציאותיות". באמצעות חברת ההפקות שלו, ג'ף סקול מסייע להפצת הבשורה באופן ישיר. הוא מימן את "האמת המטרידה", סרטו של סגן הנשיא לשעבר אל גור למאבק בהתחממות כדור הארץ, וכן כמה סרטים בלתי קונבנציונליים שיתרמו למאבק.

דמות מפתח שקשורה ליזמות חברתית היא פיטר ווילר, שותף לשעבר בגולדמן זאקס, שיחד עם אנשי עסקים נוספים הקים את חברת ניו פילנתרופי קפיטל, שמייעצת לתורמים איך לתרום בצורה היעילה ביותר. לדברי ווילר, "אפשר להיות ציניים לגבי חלק מהאנשים שמעורבים ביזמות חברתית - אך לא כלפי המגמות. יש המון כסף שאין לאנשים מה לעשות איתו. זה יותר מדי בשביל להוריש, וכמה אמנות ונדל"ן כבר אפשר לקנות?"

קריימר, מנכ"ל חברת הייעוץ לצדקה, בדק באחרונה את הרגלי הצדקה של 20 תורמים עשירים. לדבריו, המוצלחים, היו אלו שלנושא היתה משמעות אישית עבורם. אלו הקדישו זמן רב לנושא, והפכו מעורבים משנוכחו לדעת שלהשקעה שלהם יש תוצאות. "הם עברו מהעברת כספים לניסיונות לפתור בעיות", אמר.