שמרית אור לביהמ"ש: אקו"ם שומרת ליוצרים על הזכויות - אבל לא על הכסף

לדברי הפזמונאית, אקו"ם מחלקת את התמלוגים של אמני ישראל בלי פיקוח ל"פנסיונרים אחרים"

לפני כמה שבועות זעזעו רמי וריטה את עולם המוסיקה, כשתבעו את חברת התקליטים הליקון, בטענה שזו העלימה מהם תמלוגים ושיבשה רישומים בספרי החשבונות שלהם. תביעה אחרת שהוגשה היום נגד אקו"ם על-ידי שמרית אור, מהפזמונאיות המוכרות והמובילות בארץ, תגרום לזעזוע נוסף ועשויה לגרור אחריה נחשול של תביעות.

אור, שב-2002 קיבלה מאקו"ם את פרס "נוצת הזהב" על מפעל חיים בתחום הפזמונאות, טוענת שאקו"ם שומרת ליוצרים על הזכויות, אבל לא על הכסף. לדבריה, במשך יותר מ-20 שנה הפרישו חברי אקו"ם 2% מהתמלוגים שלהם כמעין "פנסיה" לעצמם, אולם אקו"ם חילקה אותם ל"פנסיונרים" אחרים, ללא קריטריונים וללא רישום ופיקוח.

אור, בתו של המשורר יעקב אורלנד, כתבה שירים עם גדולי המלחינים בארץ, בהם מתי כספי, שלום חנוך, נורית הירש, קובי אושרת, יהודית רביץ, קורין אלאל, דוד קריבושה ואחרים.

עיקר הצלחתה ועיקר הכנסותיה מתמלוגים, היו בשנות ה-80 וה-90, אחרי שכתבה עשרות שירים שזכו להצלחה מסחררת בארץ ובעולם. שיר היונה, ושוב נצאה אל הדרך, ולנטינו, צרות טובות, תני לי יד, אצלי הכל בסדר, אולי עוד קיץ, גלגל ענק, יש לך שמש - הם רק חלק קטן.

גולת הכותרת של הצלחתה המקצועית היא השיר "הללויה" שזכה באירוויזיון בירושלים ב-1979. אור מעריכה, כי במשך השנים 1982-2005 קיבלה תמלוגים ב-4 מיליון שקל. מדובר בתמלוגים שמשלמים גורמי השידור בארץ ובעולם וכן תמלוגים על מכירות קלטות, תקליטים ותקליטורים בארץ ובעולם.

ב-2002 עברה אור ניתוח להשתלת כליה, שבעקבותיו הוכרה כנכה על ידי הביטוח הלאומי והיא מקבלת קצבת נכות בשל אובדן כושר עבודה. לכן, מקור הכנסתה העיקרי כיום הוא התמלוגים שהיא מקבלת מאקו"ם ארבע פעמים בשנה.

בתביעה שהגישה באמצעות עוה"ד יעקב וחנה קלדרון היא טוענת, שמאז 1982 מפרישים חברי אקו"ם 2% מהתמלוגים, כדי שבגיל 60 יקבלו תמלוגים חודשיים. לאחר שאקו"ם הוכרזה כמונופול, קבע בית הדין להגבלים עסקיים ב-2005 תנאים לפעילותה, ובין היתר קבע ש"אקו"ם תחלק תמלוגים לחבריה באופן שתואם את היקף ואופי השימוש בפועל ביצירות חבריה, לרבות על דרך מדגם". בעקבות זאת, הודיעה אקו"ם לחבריה שהיא מפסיקה לחלק את התמלוגים הכלליים שבגינם הפרישו במשך 23 השנים.

מאחר שבאותה עת טרם מלאו לה 60, היא מעולם לא קיבלה את דמי חלוקת התמלוגים הכלליים אף לא פעם אחת. לדבריה, היא היתה בטוחה שבבוא היום תקבל תמלוגים בשיעור התואם את מה שהפרישה במשך השנים.

אם אקו"ם מתבצרת בפרשנותה זו, מוסיפה וטוענת אור, עליה לפחות להשיב לחברים את מה שהפרישו במשך השנים, משום שכל עוד הכסף אצלה וצובר שם ריבית, היא מתעשרת על חשבון חבריה היוצרים.

אור טוענת, שהופתעה לגלות מהמכתב של אקו"ם, שהארגון שילם את הכספים שהופרשו לחברים שלא היו זכאים, ומבלי שיהיו קריטריונים. אם לא די בכך, גם חברות עסקיות נהנו מכספים אלה, אף שאין זה תואם את מטרות התמלוגים.

עורכי הדין קלדרון טוענים, ש"אין בנמצא, במציאות הכלכלית בארץ או בעולם, קרן פנסיה המשלמת גמול חודשי שאין לו כל קשר להכנסות ולהפרשות של המבוטח עצמו לקרן הפנסיה". לדבריהם, אקו"ם הודתה למעשה "שמעשיה היו בלתי חוקיים בעליל וכי עשתה שימוש בלתי כלכלי בעליל בכספים שהופקדו בידיה".

אור טוענת שבאקו"ם לא יודעים לומר לה כמה כסף הפרישה במשך השנים, ושלהערכתה מדובר בסכום משוערך של כ-350 אלף שקל. לכן, היא דורשת לחייב את אקו"ם למסור דו"ח מאומת על ידי רואה חשבון, ובו חישוב הכספים שהפרישה במשך 23 השנים. לפי שעה, סכום התביעה שלה הוא 400 אלף שקל, אבל היא מבקשת לתקן אותו לאחר קבלת הדו"ח מאקו"ם. בין היתר, היא תובעת גם פיצוי על עוגמת הנפש שנגרמה לה לכאורה ממעשיה של אקו"ם ב"פרשה עגומה ומצערת" זו, כהגדרתה.

די אם נזכיר שבאקו"ם חברים כ-5,000 יוצרים ישראלים - מלחינים, פזמונאים, מעבדים, סופרים, משוררים ומו"לים למוסיקה. סביר להניח, שרבים מהם ירימו מחר טלפון כדי לבדוק מה עם ה"פנסיה" שלהם. טרם הוגש כתב הגנה. (ת.א. 28079/07).

מאקו"ם נמסר בתגובה, כי "שמרית אור הינה חברת מועצת המנהלים של אקו"ם, ושותפה לדיונים בנשוא התביעה. ללא קשר לתביעתה, מתנהלים בימים אלה דיונים בדירקטוריון ובמועצת המנהלים, לצורך מציאת פתרון הולם שישביע את רצון כל חברי אקו"ם, כשעל הפרק יש כבר מספר פתרונות אפשריים. בתקופה הקרובה צפויה להתקבל החלטת הדירקטוריון והמועצה בדיוק בנושא זה.

"אקו"ם אמונה על גבייה וחלוקת תמלוגים לחבריה היוצרים, ודוחה בשאט-נפש כל ניסיון לתארה כמי שגוזלת את התמלוגים המגיעים לחבריה".