שר התחבורה, שאול מופז, העניק בסוף השבוע האחרון ראיון בלעדי למגזין G של "גלובס". הראיון, מטבע הדברים, עסק ברובו בנושאי ביטחון ומסקנות ועדת וינוגרד, שאותה צלח כנראה מופז בנזקים מינימליים.
עם זאת, בראיון מתייחס מופז גם לנושא האחד שעליו הוא אכן מופקד כיום, להבדיל מביטחון המדינה למשל. הכוונה, כמובן, לשיפור הבטיחות הדרכים מתוקף תפקידו כשר התחבורה.
מופז הגיע חדור רוח קרב למשרד התחבורה. רק לאחרונה הרוח הזאת באה לידי ביטוי בקמפיין שמוביל משרד התחבורה בשבועות האחרונים, שמתמקד בהשוואת נהגים למחבלים. מופז, אגב, אישר בעצמו את הקמפיין, וכשהתעורר ויכוח לגבי ההשוואה הוא הבהיר: "תכתבו רוצח, אנחנו מורידים את הכפפות".
בראיון אומר מופז. "אני עובד כאן את אותו מספר שעות שעבדתי במשרד הביטחון. בעקבות הקמפיין האחרון בתחום הולכי הרגל, אנחנו רואים ירידה בקרב נפגעי תאונות הדרכים בקטגוריה הזאת. ברבעון הראשון של 2007 נרשמו פחות תאונות ופצועים בתאונות דרכים, אף שהיו יותר הרוגים".
מופז לוקח כאן סיכון, בניסיון להציג הישגים כבר בשלב כה מוקדם. עיתוי והיקף תאונות הדרכים הם עניין לא לגמרי מוסבר בישראל; שבועיים שחורים על הכבישים יכולים לקלקל סטטיסטיקה מצוינת של שנה שלמה.
בראיון, מעביר מופז תחושה כי שרי התחבורה הקודמים, בניגוד אליו, לא עסקו בנושאים המצריכים תכנון ארוך טווח, מעבר לקדנציה האישית שלהם.
"כשנכנסתי לתפקיד", הוא מדגים, "אחרי זמן קצר הייתה תאונת הרכבת בכפר יהושע. שאלתי, 'למה אין הפרדות מפלסיות?' אמרו לי 'מתכננים'. שאלתי 'כמה זמן?', התברר ששש שנים. למה דבר כזה צריך לקחת שש שנים? אמרתי שזה דבר שמציל חיים, בואו נקצר את ההליכים משנים לחודשים. כולם הסתכלו עליי ושאלו איך אני רוצה פתאום להפוך סדרי עולם. בסוף, שמאי אסיף (ראש מנהל התכנון במשרד הפנים), אחרי שרוני בר-און נתן לו גיבוי, בא עם פתרון שאפשר את קיצור התהליכים, השנה יצאנו במכרזים לקרוב ל-50 הפרדות מפלסיות, ורובן יסתיימו עד 2008".
- למה פרוייקט מצלמות המהירות בכבישים תקוע כבר כל-כך הרבה שנים?
"חלק זה תקציב, חלק זה ביורוקרטיה, וחלק קבלת החלטות. היה ויכוח, למשל, לגבי מי ישלם את האחזקה השנתית. אני כינסתי את ועדת השרים לבטיחות בדרכים, ואמרתי 'רבותיי, או-קיי, הרשות תממן, בואו נריץ את הפרויקט".
"הרשות" היא הרשות הלאומית החדשה לבטיחות בדרכים - גולת הכותרת של המלצות ועדת שיינין ליישום תוכנית לאומית למלחמה בתאונות הדרכים. המלצות שיינין פורסמו כבר לפני קרוב לשנתיים, אולם תהליך ההקמה מתנהל בעצלתיים. כיום התהליך תקוע בשל מחלוקת על שכרם של עובדי הרשות העתידית מול האוצר. מופז מתעקש על שדרוג סיווגם של עובדי הרשות, כך ששכרם יהיה גבוה משמעותית.
- למה זה כל-כך חשוב לך?
"כי אני רוצה שיהיו שם אנשים טובים. באו למכרזים אנשים טובים מאוד, אנשי צבא, אלופי משנה ותתי-אלופים. אמרו להם, 'תקבלו 12 אלף שקל בחודש'. אמרתי, 'רגע אחד, זה מה שאתם נותנים ליעד לאומי?' הכול קם ונופל על איכות אנשים ותקציבים. אם יש איכות - יש תוצאות. במשכורות כאלה אתה לא יכול להביא אנשים איכותיים. מה עשו אלה שצריכים לאשר את המשכורות? (אנשי האוצר, א"ר, ר"ט) הם הציגו את זה כאילו אנחנו רוצים לקדם את משכורתו של המנכ"ל".
דבריו הנחרצים של מופז מחזקים את התמיהות ביחס לאדם שבחר להציב בתפקיד ראש מינהלת ההקמה של הרשות, תפקיד שמקנה עמדת זינוק טובה במיוחד לכס המנכ"ל העתידי: ליאור כרמל. מדובר באיש קדימה שלא הצליח להיבחר מטעמה לכנסת. הרקע המקצועי שלו כולל שנים רבות של עסקנות בתנועת הצופים, ששיאה במינויו ב-2000 למזכ"ל תנועת הנוער.
- אתה מדבר על החיוניות בהבאת אנשים איכותיים, ובמקביל ממנה למנהל ההקמה אדם ללא כל רקע בבטיחות בדרכים.
"הדבר החשוב ביותר במלחמה בתאונות הוא החינוך ותרבות הנהיגה. אולי כרמל לא היה קודם באגף התנועה והוא לא מהנדס בטיחות, אבל הוא איש חינוך. יתרה מזאת, אני חושב שזה נושא שאפשר ללמוד אותו".
- מנכ"ל הרשות לבטיחות בדרכים לא צריך רקורד מקצועי בתחום?
"טוב שיהיה לו רקורד, אבל זה לא תנאי הכרחי. מה שעושה את כרמל למתאים זו האיכות של האיש".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
