עבר:
פקר פלדה החלה את דרכה בתור חברה משפחתית צנועה, שאותה הקים סב המשפחה נפתלי פקר המנוח עוד בשנת 1933. עם העברת שרביט הניהול ליוסף פקר בתחילת שנות ה-50, הרחיבה הקבוצה את פעילויותיה והקימה אתרי ייצור בכמה מקומות בישראל. בתחילת שנות ה-70 יזם יוסף פקר את הקמת החברה הבת נגב קרמיקה, שהפכה במשך השנים לחברה המובילה בישראל בתחומה. השינוי הדרסטי בעסקי החברה החל עם כניסתה של אפריקה-ישראל בסוד העניינים, דבר שלמעשה הוציא את הצביון המשפחתי מפקר. השנים האחרונות לא היו פשוטות עבור פקר, שסבלה בין היתר מחבלי קליטה קשים במיזוג שנעשה עם חברת ידפז, בד-בבד עם תחרות הולכת וגוברת בשוק. במקביל נגרמו לחברה הפסדים בגין קרטועי החברה הבת בתחום הפלסטיקה - ארקל. למרות הכול, פקר פלדה הצליחה לשמור על רווחיות משמעותית לאורך 2004 ו-2005 אותם סיימה ברווח מצטבר של 55 מיליון שקל.
הווה:
השיפור הניכר בענפי הנדל"ן והתשתיות משליך בין היתר גם על ביצועי חברות שמספקות מוצרים לתעשייה, ולא רק לענף זה. לכן שנת 2006 הייתה שנה טובה יותר מקודמותיה, ובמהלכה הכפילה החברה את שוויה בבורסה המקומית. הרווח התפעולי נסק לרמה של 100 מיליון שקל, למרות שלא חל גידול במחזור, דבר המלמד על יכולות ניהול משופרות ועל מאבק מוצלח בתחרות הגוברת. למרות המספרים המשופרים, שנת 2006 תיזכר כשנה בה יצאה משפחת פקר סופית מהחברה שאותה ייסדה. ראשיה הסבירו כי מכרו את יתרת אחזקותיהם בחברה לאפריקה-ישראל, מאחר שדור ההמשך רוצה להתפתח לתחומים אחרים.
עתיד:
מכאן ואילך מסתמן שפקר תצא בקרוב מאוד לדרך חדשה ועמוסה הרבה יותר מבעבר. לאחר רכישת השליטה הבלעדית, שודרגה פקר פלדה והפכה לזרוע השקעה מרכזית של אפריקה-ישראל בתחום התעשייה. בעל השליטה באפריקה ישראל, לב לבייב, הוא בעל יכולות מוכחות וכיס עמוק במיוחד, כך שסביר שנראה קפיצה משמעותית בפעילותה. מלבד הדומיננטיות שלה בשוק הישראלי, מתכננים באפריקה להרחיב את מפת הפריסה הגיאוגרפית של פעילות פקר לארצות נוספות, ולהצעידה להרחבת הפעילות והבינלאומית בכל תחומי פעילותה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
