פרופ' זכי שפירא, לשעבר מנהל מח' ההשתלות בבילינסון, נעצר בטורקיה בחשד למעורבות בהשתלות לא חוקיות

פרופ' זכי שפירא, לשעבר מנהל מחלקת ההשתלות בבית החולים בילינסון ומומחה בעל שם בתחומו, נעצר בסוף השבוע באיסטנבול בחשד שהיה מעורב בהשתלות לא חוקיות במרפאה פרטית בעיר. פרופ' שפירא נעצר לאחר שהתפתח במקום קרב יריות, כאשר ארבעה אנשים הגיעו לבית החולים כדי לדרוש את כספם בחזרה.

הצוות הרפואי, בראשות שפירא, שהזמין את המשטרה למקום, נעצר יחד עם היורים לאחר שהתברר כי המרפאה עבדה ללא רישיון במהלך החודש האחרון. בדיקת המשטרה הטורקית העלתה כי הוצא צו סגירה למרפאה בגין השתלות בלתי חוקיות שנעשו בה. מהדיווחים עולה כי המשטרה מצאה במקום ארבעה מטופלים הממתינים להשתלה, ועצרה לחקירה 17 בני אדם - בהם גם פרופ' שפירא. בנוסף, נעצרו שני רופאים טורקים המעורבים בפרשה.

פרופ' שפירא החל לבצע השתלות בטורקיה עוד כששימש מנהל מחלקת ההשתלות בבילינסון, אולם הרחיב את פעילותו שם לאחר שפרש מבית החולים. במשך שנים ביצע בטורקיה השתלות כליה מן החי של תורמים שאינם קרובי משפחה של המושתלים - דבר האסור בחוק הישראלי אך התאפשר בפועל בטורקיה ובמדינות נוספות.

שוק שמגלגל מיליונים

שפירא הפך למעשה לחלק בלתי נפרד מתעשיית סחר האיברים בישראל, למרות שחלקו לא היה פעיל לכאורה. סוחרי האיברים בארץ מפרסמים מודעות גלויות בעיקר בעיתונות המקומית, בהן נאמר כי דרוש תורם כליה בריא בתמורה לסכום נכבד. התורמים הם לרוב צעירים שנקלעו לחובות ולקשיים כספיים, להם מובטח סכום נכבד של 7-35 אלף דולר בעבור הכליה. שמו של פרופ' שפירא מוזכר לרוב על ידי המתווכים, כדי להרגיע את חששם.

התורמים מוטסים בחינם לטורקיה ומקבלים שבוע התאוששות בבית מלון. שוויה של כליה בשוק האיברים מוערך ב-100-150 אלף דולר, בהתאם לסוג הדם, עומק כיסו של החולה ולגמישותו של המתווך בעסקה. רוב סכום העסקה מתחלק בין המתווכים לבין המנתח. ההערכה היא כי שפירא גרף לכיסו כ-10 אלף דולר על כל השתלה שביצע.

בין 1998 ל-2002 שלחו קופות החולים בישראל חולים שנזקקו לתרומת כליה אל המרפאה של שפירא בטורקיה, אולם לאחר שפורסמו עדויות על כך שמדובר בתרומות מן החי, נפסקה ההתקשרות, לרבות הסיוע במימון ההשתלה.

בתחקיר שפורסם בעבר בתקשורת, עלה כי חלק מסוחרי האיברים בארץ מפנים את תורמי הכליות לניתוחי השתלות בארץ ולא בחו"ל, גם ללא קרבה משפחתית בין התורם לחולה. הסוחרים מבקשים מהתורם והחולה לתאם ביניהם גרסאות, כך שיוכיחו בפני ועדות ההערכה של משרד הבריאות, כי התרומה נעשית ממניע אלטרואיסטי לחלוטין - כלומר ללא מניע כספי.

בתחקיר נחשף שמה של מרים רבינוביץ', סוחרת איברים הפועלת באזור המרכז, שמציעה בין 25-15 אלף דולר בעבור שיטה זו. בתגובה לתחקיר אמרה רבינוביץ': "המטרה היא לעזור לחולה. היו מספיק תחקירים והם רק עכבו אחר כך את השתלות הכליה. בעקבות התחקירים אנשים נרתעים מלתרום והחולים מחכים ומתענים. יש נוכלים בתחום הזה שמנסים לעשות כסף. אני עובדת בעיקר כדי לסייע לחולים".

החוק בישראל עדיין לא אוסר סחר באיברים, למרות טיוטת חוק בעניין שמונחת כבר זמן רב בפתחה של הכנסת. במסגרת הטיוטה, הוצע לעודד בין היתר חתימה של אזרחים על כרטיס "אדי", המאפשר תרומת האיברים לאחר המוות.