מצפים לילד? מזל טוב. עכשיו כדאי שתרימו טלפון למנהל הבנק שלכם

ילדים זה שמחה - וחיתולים, וריהוט וחוגים ובר-מצווה. לא פשוט לחשב את ההוצאות מרגע הלידה ועד אחרי שהגוזלים פורחים מהקן. יש הבדל בין ילד ראשון, המחייב רכישה ראשונה וחד-פעמית - לבין ילד שלישי, המחייב פעמים רבות החלפת הרכב המשפחתי. צריך גם להביא בחשבון הן הוצאות שוטפות והן הוצאות חריגות. בעזרת חברת "אוצר" והמאמן אלון גל, משרטט "גלובס" את מפת ההוצאות הצפויות והפחות צפויות

טווח קצר

"השנים הקשות משמעותית הן מלידה ועד גיל 4", אומר מנכ"ל חברת אוצר לייעוץ כלכלי למשפחות ולעסקים קטנים, אורי היימן. "העלות החודשית עבור ילד יכולה בשלב זה להגיע לאלפי שקלים בחודש לילד. בין גיל 4 ל-10 יש רגיעה משמעותית, ואחר כך חוזר להיות קשה יותר - אבל לא עד כדי כך. חשוב לקחת בחשבון את ה'חלון' הזה ולהיות מתוכננים בהתאם, למשל בבחירת המשכנתא".

"הפתרון להתמודדות עם הטווח הקצר נמצא ב'אחוות ההורים החדשים'", אומר אלון גל, מנכ"ל חברת תות תקשורת והוצאות, הזכור לנו כמאמן הקשוח בתכנית "משפחה חורגת" בערוץ 2. "צרו קשר עם הורים נוספים בסביבתכם ופשוט הקימו 'בנק העברות'. אין צורך ללכת לרשתות היקרות ולהוציא הון עתק. כך תוכלו לקבל בהשאלה מיטת תינוק מחברים שילדם עבר למיטת ילדים ולהחזיר להם אותה לקראת הילד השני, חסכון בכסף וגם במקומות אכסון... שיטה זו הכוללת 6 משפחות ומעלה, חוסכת עד 70% מההוצאות הגדולות".

"נכון שאנו ההורים רוצים את המקסימום עבור ילדינו", מזכיר גל, "רק שלאו דווקא בגד חדש יגרום להם אושר. ניתן כיום לקנות בגדי תינוקות בכסף קטן - או מנגד לבחור בבגדי מעצבים במאות אחוזים יותר. צעצועים היא דוגמה נוספת ומצוינת: אנו מוצפים באלפי אפשרויות יקרות המבטיחות התפתחות והנאה לילד, רק שכל הורה מנוסה יודע שבסוף הם מעדיפים בקבוק ריק ועטיפת קרטון על כל אופציה אחרת.

"גם חשיבה אוטומטית יוצרת הוצאות מיותרות - גם אם נולד בן לאחר בת בכורה אין זה אומר שלא ניתן להעביר בגדים לילד".

הוצאות חד-פעמיות:

* ריהוט לילד ראשון: עגלה - 700-4,000 שקל, עריסה - 300-600 שקל (ניתן לשכור בעלויות נמוכות לפי ימים), מיטת תינוק - 700-2,500 שקל, כיסא לאוטו - 400 שקל, אבזור חדר - ארון, שטיח, תמונות - 1,000-5,000 שקל.

* אירוע: מכסה את עצמו על פי רוב.

* שדרוג רכב:עם הולדת הילד, תוספת ממוצעת של כ-20 אלף שקל, משפחות שכירים שיש באפשרותן להיכנס לעסקת ליסינג מבצעות זאת, העלות הכלכלית אינה שונה בהרבה מהסכום שהוצג, אם כי טומן בחובו יתרונות לא מבוטלים.

* שינויים בבית: שיפוץ קטן/מעבר חדרים - 1,000-5,000 שקל.

* ריהוט/ציוד חשמלי: ההוצאה בגין הילד השני קטנה בכ-50% .

סך-הכל: ילד ראשון: בין 4,100 ל-17,500 שקל, לא כולל החלפת רכב.

ילד שני והלאה: בין 2,550 ל-11,250, לא כולל החלפת רכב.

הוצאות שוטפות:

* הוצאות מזון: ילד מגדיל הוצאה של בין 400-600 שקל לחודש, אין שוני משמעותי בין ילד ראשון לשני וכן הלאה. בתקופה הראשונה הוצאות חיתולים ותחליפי חלב מגיעים לכ-300-400 שקל לחודש (הנקה מוזילה מעט את העלויות).

* ביגוד: ההוצאה הממוצעת החודשית על ילד ראשון נעה בין 120 ל-200 שקל לחודש, ילד שני (תוספת) של 70-100 שקל לחודש. במידה והילדים הם בני מינים שונים התוספת יכולה להיות גבוהה יותר.

* חשמל: ילד מגדיל הוצאה של כ-75-80 שקל לחודש בממוצע.

* מים: כ-20 שקל לחודש עבור כל ילד.

* דיור: אין שוני משמעותי בין זוג למשפחה עם ילד אחד, כאשר נולד הילד השני יש עלייה של כ-300-400 שקל בחודש (גם בין בילד השני לשלישי אין שינוי משמעותי בעלות הדיור).

* שמרטפות/ חינוך: ההוצאה הכבדה ביותר: יכולה לנוע בין 1,500 שקל לחודש לערך, כשמדובר במעונות יום ציבוריים, ל-4,000 שקל במקרה (הפרטי) היקר.

סך הכול: בין 2,365 ל-5,700 שקל בחודש.

טווח בינוני

היימן: "מגיל 4 ישנה הפחתה של כ-50% בהוצאות עבור כל ילד, בעיקר בשל הירידה בהוצאות על החינוך. ישנה עליה בהוצאה ממוצעת חודשית בגיל הנוער וזאת בעקבות חינוך/חוגים/ביגוד ועוד.

* חינוך: "ההוצאות עבור דמי שכלול, טיולים, חוגים והוצאות נלוות מסוג זה מגיל 6 והלאה מסתכמות לרוב בעד 150 שקל לחודש", אומר היימן.

* הוצאות שוטפות רגילות: מים, חשמל, ביגוד וכן הלאה - כמפורט בטווח הקצר, ובסך הכול: בין 565 ל-900 שקל בחודש.

* הוצאות אישיות: גם דמי כיס ובקשות חריגות של הילדים (יציאה לבילוי עם חברים וכד') הופכים מהר מאוד לחלק מהנטל על ההורה הממוצע. חשוב מאוד להתאים אותם בצורה ישירה ליכולת שלכם - ולהציב גבולות קבועים וברורים. טווח סביר שיכלול את הכול ינוע בין 20 ל-200 שקל בחודש.

* תקשורת: בשלב מסוים נכנסות לתמונה הוצאות התקשורת (סלולר/מחשב/טלפון/ערוצים) בהן נוטל הילד חלק כמשתמש פעיל. הוצאות אלו קשות מאוד להגדרה עבור כל ילד וילד, שכן הן נטמעות בסל המשפחתי ולעתים נותרות זהות גם עבור מספר שונה של ילדים (חבילת גלישה באינטרנט, למשל). אם חלקו של הילד פעיל מדי - זה המקום לקצץ, או לממן מדמי הכיס.

אלון גל מוסיף הוצאות (לא הכרחיות) נוספות שאולי לא תמיד לוקחים בחשבון:

* בריאות - לרובנו זכאות להשתתפות בביטוח המשלים ולמרות זאת אנו נמנעים מניצול הזכויות עקב עצלנות וחוסר ידע.

* בילויים - רוב הילדים מעדיפים פארקים, יערות, גבעות וטבע באופן כללי, ואלו כידוע חינם. אין צורך להידחק יחד עם כולם ולהיתקע בפקקים. מעבר לכך, ניתן לאתר אטרקציות חינמיות בעיתון ובאינטרנט.

טווח ארוך

"בטווח הארוך", מזכיר גל, "חשוב לזכור שעל מנת לחסוך לילד עבור עתידו יש להתחיל ולהפקיד סכום מסוים כבר עם לידתו. במידה ולא נעשה כך נזדקק לסכומים עצומים בהמשך. החיסכון צריך להביא בחשבון הוצאות צפויות כמו אירועים יקרים וכן סכום מבוקש שההורים מעוניינים להעניק לילדיהם לטובת התחלה איכותית". כדאי לזכור שאפשרויות החיסכון כוללות היום גם תוכניות חיסכון בחברות ביטוח הכוללות מרכיב ביטוחי, "שחרור מתשלום פרמיות", המבטיח הענקת החיסכון לילדים גם במקרה אובדן כושר עבודה או פטירה טרם עת של ההורה.

"גם סבא וסבתא ישמחו לפעמים לחסוך עבור הנכד", מציע גל, "במידה וידם משגת. ניתן לבקש מהם להוציא על חיסכון במקום על מכוניות צעצוע ובגדים".

"חיסכון לשם חיסכון אינו נכון", אומר היימן. "חיסכון צריך להיות למען מטרה כלכלית מוגדרת". בטבלה, המבוססת על נתונים של משפחות שקיבלו ייעוץ בחברת אוצר, מובאת דוגמה למשפחה שהציבה יעדים כלכליים.

סך-הכל: 310 אלף שקל. כדי לקיים את היעדים המוצגים בטבלה, החל מסיוע בתואר ראשון וכלה בסיוע במימון חתונה - יש להפקיד מרגע הלידה בכל חודש כ-650 שקל.

צרו איתנו קשר *5988