ב-2005 נמכרו ברחבי העולם סחורות מזוייפות בשווי 200 מיליארד דולר, אך סך השווי של הסחורות הללו, החל מתרופות וכלה בתוכנות מחשב, עשוי להיות גבוה בהרבה. כך לפי דוח שפרסם ה-OECD, לאחר שהארגון חקר את התופעה במשך שנה וחצי.
עפ"י הדוח, פעמים רבות המוצרים אינם עומדים בתקנים ואף עלולים להיות מסוכנים. הארגון קרא למדינות העולם להגביר את הצעדים הננקטים נגד עבירות אלו.
הערכת 200 מיליארד הדולר, המבוססת על נתונים שנתקבלו מרשויות המכס במדינות ה-OECD, אינה כוללת סחורות מזוייפות או פיראטיות שנוצרו ונמכרו באותה המדינה, וכן מוצרים דיגיטליים, המופצים דרך האינטרנט.
יו"ר ICC ישראל, אלוף במיל' אורן שחור, מזהיר כי אם מדינת ישראל לא תנהיג חקיקה חמורה ואוכפת בנושא הזיופים והפיראטיות בארץ נכשל בסף הכניסה ל-OECD. נתוני ההפסדים של מדינת ישראל בזיופים לשנת 2006 מצביעים על פגיעה ישירה בהיקף של כ-423 מיליון דולר. תחומי הזיוף וההונאה המובילים ממוקדים בנושאי התוכנה, תרופות, סרטים ומוסיקה, הנעלה וביגוד, חלקי חילוף ועוד.
מהארגון, שמאגד את 30 הכלכלות המתועשות הגדולות בעולם, נמסר "אם פריטים אלו היו נכללים בהערכה, היא בהחלט יכלה להיות גבוהה יותר במאות מיליוני דולרים".
מהדוח עולה כי סין היא המקור הגדול ביותר של סחורות פיראטיות, עם 86% מהסחורות שהוחרמו.
עוד עולה כי השוק הגדול ביותר לחלקי חילוף מזוייפים לכלי רכב הינו המזה"ת, בעוד שבאפריקה, אסיה ואמריקה הלטינית נרשמה הצריכה הגבוהה ביותר של סיגריות מזוייפות.
לשכת המסחר הבינלאומית (ICC) קיבלה בברכה את החקירה היסודית והמקיפה שערך, לדבריה, הארגון, והצטרפה בקריאה לממשלות להזדרז לפעול כנגד הפשעים הללו.
הלשכה מעריכה את שווי הסחורות הפיראטיות בלפחות 600 מיליארד דולר, ולטענתה, ה-OECD צריך היה לשכלל את ההשפעות הנרחבות יותר, כגון אלו על תעסוקה, בריאות ובטחון הציבור ועוד.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
