"מי ששבר את האמון בין שלטונות המס לנישומים הם רוה"ח שמבצעים תכנוני מס אגרסיביים"

"מי ששבר את תקרת הזכוכית באמון בין שלטונות המס לבין הנישומים היו דווקא המייצגים (רואי החשבון - ה.מ) עצמם". כך אמר רו"ח חיים גבאי, פקיד שומה חולון ולשעבר פקיד שומה חקירות מרכז, בפאנל בנושא חקירות בכנס לשכת רו"ח באילת. גבאי התייחס לריבוי חקירות נגד רואי חשבון מייצגים בתקופה האחרונה. לדבריו, "זה לא איזה 'טרנד' ללכת נגד רואי חשבון", אלא החקירות נובעות מתכנוני מס אגרסיביים שמבצעים המייצגים, שברור שהנישומים לא יצרו אותם.

גבאי אמר עוד כי יש סלחנות בלתי נתפסת מצד בתי המשפט כלפי עברייני מס, בהם מנהלים בתאגיד. "סלחנות זו קיימת גם בקרב רשויות האכיפה, הרואות את מנהלי התאגידים והדירקטורים כפועלים בהתנדבות למרות חובות האמון המוגברות החלות עליהם", ציין.

עו"ד ורו"ח שלמה נס, העוסק בפירוקים, כינוס נכסים וניהול מיוחד של חברות, ציין כי עד לשנת 2000 היו פחות מ-30 מקרים של תביעות נגד מנהלי חברות, ואילו החל משנת 2000 עלה המספר באופן דרמטי: למעלה מ-700 מקרים של הטלת אחריות על מנהלים והרמות מסך. "כל מנהל צריך לצפות לכך שהוא יימצא במצב כזה", אמר.

רו"ח אלינה פרנקל רונן, יו"ר פורום מנכ"לים, מנהלי כספים וחשבים בלשכת רו"ח, אמרה כי יש כיום מגמה של חקירות נגד רו"ח מייצגים, ובכך טמון פרדוקס: מצד אחד דורשים גילוי נרחב בדו"חות הכספיים, ומנגד כאשר רוה"ח נותנים את כל המידע, מתחילים לזמן אותם לחקירות בגין העובדות שחשפו". עוד אמרה, כי החוקרים מנצלים פעמים רבות את חוסר הידע של רואי החשבון בנוגע להתנהלות בחקירה ו"מפילים אותם בפח".

רו"ח אורלי אושר, לשעבר חוקרת ברשות ההגבלים העסקיים, המליצה לנחקרים שלא לשמור על זכות השתיקה, גם אם יש אפשרות לביצוע עבירה, ולתת תשובות כלליות שמכילות כמה שפחות פרטים.