סך גיוסי ההון של חברות ישראליות ב-2006 הסתכם בכ-91 מיליארד שקל

כך עולה מנתוני הדוח השנתי של רשות ני"ע לשנת 2006, המתפרסם היום * משה טרי: "ישראל מהווה מודל שאחרים לומדים ממנו"

"שוק ההון הכלכלי עשה קפיצת דרך גדולה קדימה, הן בהיבטים הכלכליים והן בהיבטים הרגולטוריים". כך אומר יו"ר רשות ני"ע, משה טרי, בהתייחס לדו"ח השנתי של רשות ני"ע לשנת 2006, המפורסם היום. הנתונים מצביעים על גידול נוסף בפעילות שוק ההון: גיוסי הון גדולים, צמיחה במספר קרנות הנאמנות, האצת ההשתלבות עם השווקים הבינלאומיים, וייעול הפיקוח והאכיפה בעקבות רפורמת בכר.

מנתוני הדו"ח השנתי עולה, כי בשנת 2006 נמשכו מגמות הגידול במספר ובהיקף גיוסי הכסף בשוק ההון והתחזקות התחרות בין שוק ההון לשוק האשראי הבנקאי. מספר ההנפקות לציבור של ניירות ערך עמד בשנת 2006 על 178, מתוכן 69 הנפקות של חברות חדשות, ובסך הכל גייס המגזר העסקי כ-27.7 מיליארד שקל. זאת בהשוואה ל-174 הנפקות בשנה אשתקד, מתוכן 51 הנפקות של חברות חדשות, ובסך הכל גיוס של כ-30.5 מיליארד שקל. סך גיוסי ההון באמצעות מניות, ניירות ערך המירים ואגרות חוב של חברות ישראליות בכלל עלה מכ-75.3 מיליארד שקל בשנת 2005 לכ-91 מיליארד שקל בשנת 2006. כך עולה מהדוח השנתי של רשות ניירות ערך לשנת 2006, שפורסם הבוקר.

מספר קרנות הנאמנות הפעילות הגיע ב-2006 ל-1035 קרנות ששווי נכסיהן 111.8 מיליארד שקל, וזאת בהשוואה ל-918 קרנות בשנת 2005, ששווי נכסיהן עמד על 124.7 מיליארד שקל.

בשנת 2006 קידמה הרשות את פיתוח הפעילות בשוק ההון, תוך התמקדות בשלושה נתיבי פעולה: עידוד כניסתם של שחקנים חדשים ואיכותיים לשוק ההון; העשרת מגוון המוצרים הפיננסיים העומדים לרשות המשקיעים; ושכלול תשתיות השוק, הן בתחום המסחר והן בתחום היסודות המשפטיים והחשבונאיים לרפורמות השונות שיוזמת הרשות.

היעד הנוסף של התוכנית האסטרטגית הוא חיזוק אמון הציבור בשוק ההון. במישור זה פועלת הרשות לייעול האכיפה האזרחית, תוך מתן תשומת לב מיוחדת לפיקוח על גורמי הבקרה התאגידיים, ולהגברת האפקטיביות ומהירות התגובה של מערך המודיעין, החקירות והליווי המשפטי.

בתחום האכיפה הפלילית, בשנת 2006 חל גידול במספר תיקי החקירה שנפתחו ובשיפור ההרתעה באמצעות צמצום פרקי הזמן שבין התרחשות אירועים לבין תגובת הרשות עליהם; וכן בייעול ובקיצור נוסף של זמן החקירה של הרשות. עיקר הדגש ניתן השנה לאכיפה בתחומים אלה: עסקאות שבין התאגיד לבעל שליטה בו; פעילות תרמית בניירות ערך של תאגידים רשומים למסחר; ושימוש במידע פנים.

כמו כן, הוגבר שיתוף הפעולה בין הרשות לבין יתר גופי האכיפה, בעיקר המשטרה, רשות ההגבלים העסקיים ורשות המסים בישראל. זאת מתוף ראייה כי שיתוף הפעולה הינו הינו כלי מרכזי במלחמה בפשיעה הכלכלית, והצפי הוא כי בשנת 2007 המגמה רק תתחזק.

במישור האכיפה האזרחית, הגבירה הרשות בשנה החולפת את התמודדותה עם מטלות הפיקוח שנבעו מרפורמת בכר: נערכו ביקורות שטח בתאגידים וביקורות שוטפות בחברות לניהול קרנות נאמנות, בחברות נאמנות, בחברות חיתום ובחברות העוסקות בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות. בעקבות ביקורות שנערכו בבנקים בנושא ייעוץ לגבי פיקדונות מובנים הוחלט לפעול במשותף עם הבנקים לבניית מערכת אכיפה פנימית בבנק בנוגע לפעולות הקשורות בייעוץ, וכבר הוחל בכך מבחינה מעשית. במהלך השנה התבצע מעקב שוטף אחר פעילות היועצים בבנקים בנוגע לשיווק פיקדונות מובנים, שיווק ופדיונות של קרנות נאמנות ושיווק של מכשירים פיננסיים אחרים.

אחד מתיקוני החקיקה המשמעותיים ביותר שנבעו מרפורמת בכר היה הטלת חובה על הרשות לבדוק את מהימנותו של כל אדם המבקש להחזיק ביותר מ-30% מאמצעי השליטה במנהל קרן. בהתאם לחקיקת בכר הוקמה ברשות ועדת רישיונות לדון בסוגיה זו, שטיפלה במהלך השנה החולפת ב-27 בקשות להיתר החזקת שליטה במנהל קרן ו-8 בקשות לאישור מנהל קרן.

דגש מיוחד הושם על הגברת הפיקוח על גורמי הבקרה התאגידיים ועל חיזוק תפקודם של גורמים אלה. הרשות אימצה ופעלה ליישום מסקנות ועדת גושן, שהגדירה אמות מידה גבוהות יותר למימשל תאגידי, ויישום המסקנות יביא להעלאת איכות ההתנהלות בתאגידים.

בד בבד, הרשות הגבירה את אכיפתה בתחומים הנוגעים להעסקתו ולתפקודו של מבקר הפנים; לאיוש ותפקוד ועדת הביקורת; לתפקודם של דירקטורים בכלל; ובמיוחד בנושא הכנה, דיון ואישור של תוכניות לתגמול בכירים. הפיקוח על תחומים אלה ואחרים התבצע גם באמצעות פניות יזומות של הרשות לתאגידים או לגורמי הבקרה .

להשלמת רפורמת בכר ובהמשך לאסטרטגית השתלבות שוק ההון בשוק הפיננסי הגלובאלי, הגישה הרשות שתי הצעות חוק שנועדו להקל על הצעה לציבור בישראל של קרנות נאמנות זרות ועל פעילות בישראל של מנהלי תיקים זרים. הרשות צופה שיישום רפורמות אלה יביא לחיזוק התחרות בתחומי הייעוץ וההפצה של ניירות ערך וקרנות נאמנות ולשיפור איכות ומחיר המוצרים והשירותים המוצעים לציבור המשקיעים.

דגש מיוחד הושם על האצת תהליך ההשתלבות של שוק ההון בתהליכי הגלובליזציה של שוקי ההון בעולם והסרת חסמים המרכיבים על פעילות משקיעים זרים בישראל. במסגרת זו הגבירה המחלקה הבינלאומית את פעילותה.

המהלך החשוב והמשפיע ביותר לשילוב שוק ההון הישראלי במציאות הגלובאלית, הוא אימוץ כללי הדיווח הבינלאומי (IFRS) בישראל, החל משנת 2008. מהלך האימוץ החל בשנת 2005 במשותף עם לשכת רואי חשבון בישראל והמוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות ונמשך גם בשנת 2006. בין היתר, פרסמה הרשות הנחיה המסדירה את המעבר המדורג לתקינה חשבונאית בינלאומית ומחייבת את החברות לדווח על היערכותן למעבר זה ועל השפעתו על הדוחות הכספיים שלהן. בד בבד, חותרת הרשות להרמוניזציה של דיני ניירות ערך בישראל עם הדינים הקיימים במדינות המפותחות.

במישור המעשי , אושרה הצטרפותה של הרשות כצד להסכם הרב-צדדי של יוסקו - הארגון הבינלאומי של רשויות ני"ע. כמו כן, זכתה הרשות באירוח הכנס השנתי ה-34 של ארגון יוסקו בשנת 2009, כנס יוקרתי בדרגי ראשי הצמרת הפיננסית העולמית, שנחשב גולת הכותרת של כנסי הארגון ומשמש במה לדיונים מקיפים בסוגיות הנוגעות לשוקי ההון בעולם. הרשות שקדה והשקיעה משאבים רבים במשך מספר חודשים לצורך ההתמודדות על אירוח הכנס וזכתה כנגד כל הסיכויים בהתמודדות זו.

לדברי טרי, הנתונים מצביעים על סגירת הפער בין ישראל לבין השווקים הבינלאומיים. בחלק מהמקרים, לדבריו, "ישראל מהווה מודל שאחרים לומדים ממנו. השוק הישראלי ממשיך להתפתח בקצב מהיר, ומחייב את הרשות להשתפר ולהגיב בתחכום ובמהירות לשינויים בשטח. אני מאמין כי מגמה זו תימשך ביתר שאת גם בשנה הנוכחית".