אני קשוחה אני מלאך

כבר תקופה ארוכה לימור לבנת כמעט אינה מדברת. השרה לשעבר,שהייתה רגילה להיות במרכז העשייה הפוליטית, נוקטת בימים אלה טקטיקה של ויפאסנה בתקווה לשפר את מעמדה הציבורי שנרמס במאבק עם המורים. זה לא אומר שאין לה מה להגיד על ציפי לבני או על הסכסוכים במערכת החינוך. בלעדי

לפני שנתיים, מספרת ח"כית לימור לבנת, עברה עליה התקופה הקשה בחייה. "זה היה יום מטורף, ממש בית משוגעים", נזכרת לבנת, אז שרת החינוך, באחד הימים הקשים האלה, ימי מחאת המורים בעקבות דו"ח דברת. לבנת, אם לומר בעדינות, לא נהנתה מתמיכת ארגוני המורים ו"זכתה" למלחמה חסרת מעצורים בתוכנית ובה באופן אישי. "נסעתי עם צוות היועצים שלי במכונית במשך יום שלם, כבר לא זוכרת לאן באה ולאן הולכת, שני הטלפונים הניידים לא הפסיקו לצלצל עד אחת בלילה". כשהגיעה סוף סוף לביתה בתל אביב, ליווה אותה המאבטח במעלית עד פתח הדלת. שנייה לפני שהספיקה להשתחל פנימה, כשהיא סחוטה לגמרי ועל סף קריסה, הוא אמר לה: "יש לך כוח שאשאל אותך שאלה?". לבנת הנהנה. "תגידי", הוא שאל, "בשביל מה לך כל זה?". "הסתכלתי עליו", מספרת לבנת, "ואמרתי לו: 'אתה יודע מה, צריך להיות קצת שרוט בשביל לעשות את זה'".

את שרוטה?

"כנראה שכן. מי שעובד במשרה ציבורית ועושה את העבודה באמת ולא רק מסמן וי, חייב להיות קצת שרוט. אני הלכתי לחיים הפוליטיים לא כדי לבלות וליהנות. באתי לעשות שינויים. מי שבא לעבוד באמת צריך שיהיה בו משהו של מסירות נפש באמת, ואולי גם איזו שריטה מסוימת. זה משהו במבנה האישיות".

עושה רושם שהישיבה באופוזיציה היא הדבר היחיד שריפא - ולו באופן זמני - את השריטה הזו. אחרי שכיהנה במשך שנים כשרה, קודם כשרת התקשורת (1996-1999) ואחר כך כשרת החינוך (2001-2006), בממשלות נתניהו ושרון, הגיעה לבנת (57) בבחירות הפנימיות של הליכוד לכנסת ה-17 למקום העשירי, וזה כשנה היא חובשת את ספסלי האופוזיציה. היא אמנם רשומה כממלאת מקום בוועדת החוץ והביטחון וכחברה בוועדה לענייני ביקורת המדינה ובוועדה למאבק בנגע הסמים, אבל נדמה שלבנת, שהייתה אורחת קבועה בכותרות העיתונים, נמצאת בסוג של תקופת צינון. במדורי הרכילות, לעומת זאת, היא דווקא מככבת. לפני מספר שבועות דווח בעיתון יומי כי חברת הכנסת נצפתה בתצוגת השיער של הספר שלה.

"בלוק ממלכתי", כך נכתב, "דגמנה לבנת מגפי בוקרים, ג'ינס אופנתי וז'קט שחור, ומעל לכול גזרה חטובה מתמיד". את הגזרה החדשה, אגב, השיגה לבנת בעמל רב. מאז שהליכוד אינו בשלטון היא מקפידה לפקוד את מכון הכושר לטובת שעורי פילאטיס. "זו בשורה גדולה לעצמי", היא מסבירה. כמה ימים קודם לכן דיווח אותו מדור, כי לבנת רכשה דירה חדשה. ככה זה כשיש זמן. אבל לא רק לבנת נהנית ממנו, אלא גם בתה שיר, שעומדת על סף גיוס לצה"ל וזוכה לזמן איכות עם אימא - פיצוי על כל השנים האחרונות שבהן היא לא הגיעה הביתה לפני חצות.

בימי חמישי, אם לבנת לא נפגשת עם חברות, תמצאו אותה עושה קניות בסופר, "בין הקוטג', לגבינה הצהובה, לחסות ולשימורים", אם כי, היא מעידה, גם כשהייתה שרה מוקפת במאבטחים לא ויתרה על התענוג.

משעמם להיות באופוזיציה?

"זה לא שמשעמם, אבל זה אחרת. אני לא בתפקיד ביצועי, התפקיד שונה בהגדרתו: פחות שעות עבודה, פחות מחייב מבחינת העומס או האחריות שמוטלים עליי".

יכולת ללכת עם שרון לקדימה ולהיות היום במקום אחר, ולא במקום העשירי ברשימת הליכוד ובאופוזיציה. את מצטערת שלא עשית את זה?

"אני לא מצטערת שלא הלכתי עם שרון לקדימה, כי משמעות ההקמה של קדימה הייתה לפרוש מהליכוד, כדי ללכת לנסיגות נוספות חד צדדיות, ולזה לא יכולתי להסכים. לא עלתה בי אפילו לרגע אחד המחשבה לפרוש מהליכוד. על מה שאני כן מצטערת זה על שהאמנתי לשרון ושתמכתי בו בתוכנית ההתנתקות. הלכתי קצת יותר מדי קדימה".

ומה עם ציפי לבני, היא קיבלה החלטה נכונה?

"מבחינה פוליטית זה מאוד השתלם לה. בזכות זה היא הגיעה לאן שהגיעה. לבני הימרה על סוס פוליטי. לפעמים מרוויחים מזה ולפעמים לא".

היית כל השנים פרלמנטרית מאוד בולטת, נכנסת לפוליטיקה ב-92', ולבני ב-99', תראי איפה היא ואיפה את. נראה שהיא עקפה אותך בסיבוב.

"לציפי, דרך אגב, סייעתי בתוך הליכוד בהתפקדות שלה, כמו שסייעתי לנשים אחרות, ואני לא מצטערת על זה לרגע. ציפי קיבלה החלטה - היא פרשה מהליכוד עם שרון, שקידם אותה כתוצאה מזה, והביא אותה למקום שבו היא עומדת, וזה בסדר. אלה הם החיים".

היית פעם הבטחה בליכוד, אבל מעולם לא התמודדת על ראשות המפלגה ואת לא נעשית צעירה יותר. היו לך הרהורי פרישה כמו לדני נווה? בטח קיבלת הצעות מהמגזר הפרטי.

"אני חיה פוליטית. זו בחירה שעשיתי לפני שנים. זה לא אומר שאני לא בוחנת את עצמי מחדש כל כמה שנים. כשהפסדנו בבחירות והלכנו לאופוזיציה שאלתי את עצמי את השאלה הזו, אבל קיבלתי החלטה שאני פה, שאני בפוליטיקה כדי להישאר. אני לא מתלבטת כרונית".

מדוח הביניים של ועדת וינוגרד עולה, שכדי להיות ראש ממשלה או שר ביטחון בישראל צריך ניסיון ביטחוני ומדיני. האם זה אומר שאישה לא יכולה להיות ראש ממשלה?

"אישה יכולה להיות ראש ממשלה בישראל ובלבד שיש לה את הניסיון המספיק, לאו דווקא בנושאים צבאיים קונקרטיים, אלא בניהול, בישיבה בממשלה לאורך שנים, בקבינט, במקומות שבהם אנחנו יודעים שמתקבלות הכרעות והחלטות. זה צריך להיבחן לגופה של אישה. חלילה לנו להגיע למסקנה שרק איש צבא יכול להיות ראש ממשלה".

מה זה אומר על לבני, האם הניסיון שלה מספיק כדי לכהן כראש ממשלה?

"אני חושבת שכדי שציפי לבני, או כל אחד אחר, יהיה מועמד לראשות ממשלה, הוא חייב להיות אדם מנוסה, שהוכיח את עצמו. פוליטיקאי שעובר ממשרד למשרד ומכהן כמה חודשים פה וכמה חודשים שם, לא הופך למדינאי או לפוליטיקאי מנוסה, שאפשר להפקיד בידיו את הכפתור האדום. צפויים לנו עימותים קשים עם איראן ובו זמנית מול סוריה, החמאס והחיזבאללה, וזה לא מספיק".

אז לבני יכולה להיות ראש ממשלה או לא? האם השירות שלה במוסד לא הקנה לה את הניסיון הדרוש?

"אחרי שוועדת וינוגרד אמרה על אולמרט, שהיה שר וחבר כנסת, שאין לו מספיק ניסיון ושהוא כשל ברמה האישית, אז אני חושבת שלא נוכל להחליף את חוסר הניסיון הזה בחוסר ניסיון עוד יותר גדול. ישראל לא יכולה להיות מעבדת ניסויים. המדינה ספגה יותר מדי, נחבטה יותר מדי, והיא עומדת בפני משימות וסכנות קשות מדי. לכן, לעת הזאת, אנחנו ראויים וצריכים ראש ממשלה שיהיה אפשר לסמוך עליו הרבה יותר, גם על הראייה האסטרטגית שלו וגם על היכולת הביצועית שלו".

האם את נמצאת בתמונת ההתמודדות?

"יכול להיות, אבל כרגע זה לא רלוונטי. בנימין נתניהו הוא מועמד הליכוד ואני תומכת בו לראשות הליכוד ולראשות הממשלה. נאמרו עליו הרבה דברים, היחס אליו הוא אמביוולנטי. אוהבים לאהוב אותו, אבל אוהבים גם לשנוא אותו. אפשר לא לאהוב אותו, זה לגיטימי, אבל יש לו היכולת לקרוא את המפה האסטרטגית, הפוליטית והבינלאומית יותר מאשר לכל האחרים. עובדה שהוא דיבר על הסכנה האיראנית במשך שנים ואף אחד לא התייחס לזה, ופתאום איראן הפכה לאיום קיומי על שלום העולם, ולא רק על ישראל. לא סתם, זה אדם שיש לו היכולת, ולא מעניין אותי מה אומרים עליו".

בוועידת הליכוד בנובמבר 1997 הובילה לבנת מהלך להדחת נתניהו מהנהגת הליכוד. חרף הניסיון הכושל היא נבחרה לתפקיד ראש מטה ההסברה של הליכוד בבחירות 1999. לאחר כישלון נתניהו בבחירות היא העבירה את תמיכתה לשרון במירוץ לתפקיד יושב ראש הליכוד.

היחסים בינך לבין ביבי ידעו עליות ומורדות, היו לכם עימותים רבים. בבחירות 2006 היית מאחורי הקלעים, נעלמת.

"נכון מאוד, אני לא מכחישה את זה. אבל לא שיניתי את דעתי על יכולותיו אז והיום. היו לי אז טענות כאלה ואחרות במסגרת היחסים בינינו. זה נכון. ידענו תקופות מאוד טובות והיו גם ירידות פה ושם".

איך מצב היחסים ביניכם היום?

"מצוין".

את מאמינה שהוא באמת השתנה?

"אנשים לא משתנים בגיל כזה, האופי לא משתנה, אבל הם מפיקים לקחים. לומדים מטעויות. אני חושבת שהוא למד מטעויות. אני מדברת על יכולת או החלטה לשתף יותר, להתייעץ יותר, לדבר יותר. האם הוא באמת מסוגל לא לשחק כפרט בודד, אלא לשתף יותר אנשים מסביב? התשובה לדעתי היא כן".

אמרת שלא תתמודדי מול ביבי, אבל זו כן אופציה לעתיד?

"אני לא מדברת על שום אופציה כרגע, לא מתמודדת. אני לא חושבת על מה שיהיה בעתיד, אין לי כרגע שום תוכניות".

גם אם לבנת לא תתמודד בעתיד על ראשות המפלגה, את חליפת השרה, ככל הנראה, היא יכולה להתחיל לתפור, או לפחות למדוד. הסקרים מראים ניצחון לליכוד בראשות נתניהו.

אם הליכוד היה היום בשלטון, איזה תיק היית רוצה?

"אשמח לקבל כל תיק ביצועי מעניין, ואני מניחה שבבוא העת גם אקבל".

נתניהו ייתן לך את אחד משלושת התיקים הגדולים: חוץ, אוצר או ביטחון?

"תראי, מצד אחד מצבנו מצוין, אנחנו מסכימים בהרבה מאוד דברים ומקיימים התייעצויות כל הזמן, אבל אם הוא ייתן לי תיק כזה או אחר אני לא יכולה לדעת. ברגע שראש ממשלה צריך להקים קואליציה ישנם עוד שיקולים. לכן אני לא מבקשת הבטחות והתחייבויות. אבל יש להניח שאני אקבל תיק כלשהו".

אם מפלגת העבודה תפרוש מהקואליציה, יש סיכוי שהליכוד יצטרף תמורת תיק האוצר, למשל?

"הליכוד לא יצטרף לקואליציה בשום פנים ואופן, לא תמורת תיק האוצר, לא תמורת תיק החוץ ולא תמורת שום דבר. הליכוד דורש בחירות חדשות, משום שהממשלה הזו היא שערורייה. בוודאי שאנחנו לא נאפשר את המשך כהונתה בשום צורה שהיא. אין כאן אם ואין אולי, ואין סיטואציה ואין מצב, לא נכהן בממשלה. זאת ממשלה שצריכה להתפטר וללכת לבחירות חדשות. הכשל הוא לא רק של ראש הממשלה, אלא של הממשלה כולה. כל אחד מחבריה, אני מצטטת מתוך דוח וינוגרד, אשם ברצף ובשרשרת הכישלונות שהיו. לכן כולם צריכים ללכת הביתה. גם הרעיון הזה של איזו הצרחה בתוך קדימה, שאולמרט לא יהיה ראש הממשלה ויהיה מישהו אחר, ציפי ליבני, או פרס או כל רעיון אחר שעולה שם, לא מתקבל על הדעת".

ואם יוכרז מצב חירום, לא תסכימו להצטרף לממשלה? תוותרו על ישיבה בקבינט?

"גם אם יהיה מצב חירום, הליכוד תמיד יכול לתמוך במהלכים של הממשלה מתוך האופוזיציה, ואם צריך אפשר לקרוא להתייעצויות, בכל זאת יש לנתניהו ניסיון. בשביל זה לא צריך לשבת בתוך ממשלה, בטח לא לקבל תיקים בממשלה".

חינוך בלהות

בשנת 2004 יזמה לבנת את הקמת ועדת דברת לרפורמה במערכת החינוך. הוועדה זכתה לגינויים רבים, בטענה כי התוכנית אינה ריאלית. לבנת ניסתה ליישם את מסקנותיה בתחילת שנת הלימודים תשס"ו בכמה ערים, אך הרפורמה לא קרתה בפועל. בעקבות הדוח נחלש מעמדה הציבורי של לבנת והיא סבלה ממסע הכפשות של ארגוני המורים.

בין אם דוח דברת היה מוצלח ובין אם לא, הוא שחט הרבה מאוד פרות קדושות, כגון מספר שעות עבודתם המצומצם של המורים ושכרם הנמוך. לפחות על הנייר זו יכולה הייתה להיות תפנית של ממש במערכת החינוך: יום לימודים ארוך, ארוחה חמה לכל ילד, זינוק בשכרם של המורים, אבל יישום כושל ומאבק עיקש קברו את החלום הגדול של שרת החינוך לבנת. עכשיו מה שנשאר לה זה לצפות בטלוויזיה מהספה בסלון במאבקה של שרת החינוך, יולי תמיר, בארגוני המורים. במהלך הראיון לבנת מגבירה לרגע את הקול בטלוויזיה. במבזק החדשות הודיעו כי תמיר חתמה על הסכם עם המורים בבתי הספר היסודיים. לבנת נצמדת למסך כאחוזת דיבוק, צועקת "ידעתי, ידעתי", ומתחילה לזפזפ במרץ.

זה נראה כאילו לבנת בנתה את התוכנית ותמיר מבצעת בשטח, מגשימה הלכה למעשה את התוכנית שלך.

"תוכן ההסכם לקוח מילה במילה מדוח דברת. אני יכולה להראות לך את העמודים המדויקים. לקחו מקטע מסוים מהדוח ויישמו אותו. אפשר היה לחסוך שנתיים ולהתחיל עם זה כבר ב-2005. כמובן, אסור להזכיר את השם דברת, וזה בסדר, אם כי בניגוד לדוח דברת, בהסכם שלה אין יום לימודים ארוך, אין תוכנית העשרה וגם לא הזנה. בהסכם שלה יש רק מסגרת שכר למורים, שזה טוב בפני עצמו, אבל זו לא רפורמה במערכת החינוך, אלא רפורמה רק בשכר לימוד ובשעות עבודה".

האם תמיר הצליחה במקום שאת נכשלת?

"גם בהסכם הזה יש בעייתיות", אומרת לבנת ורומזת שספק אם ההסכם ייושם כלשונו. "אם אין כאן יום חינוך ארוך, ולמעשה מעלים את השכר על יותר שעות, אז יצטרכו כנראה לפטר מורים . אחרת מה יעשו? ומה יהיה כשיפטרו מורים? יקרה בדיוק אותו הדבר".

לא היית רוצה להיות השרה שחותמת עליו?

"הייתי מאושרת אם הייתי יכולה להיות זו שחותמת על ההסכם, ברור, אני לא אעשה מעצמי קדושה או צדיקה. כנראה שהייתי צריכה לשכב על הקונצרטינות ולפרוץ את הדרך כדי שזה יקרה, והיה ברור שזה יקרה, אבל זה לא קרה לצערי בזמני. אני משוכנעת שזה תהליך נכון, שפשוט לא אפשרו לי להעביר אותו כתוצאה מאלמנטים פוליטיים, וגם הממשלה לא נתנה לי מספיק גיבוי. אני ידעתי כל הזמן שהמתווה של דוח דברת יקוים, זו הייתה רק שאלה של זמן ושל הקונסטלציה שבה זה חייב לעבוד".

נעלבת ממסע ההכפשות שעשו לך ארגוני המורים?

"ארגוני המורים עשו לי רצח אופי. עוד לא היה שר בישראל שהושקעו 20 מיליון שקל כדי לפגוע בו ברמה האישית ולחבל בכוונה הטובה להצעיד את מערכת החינוך כמה צעדים קדימה ולגרום לארגוני המורים להתאמץ יותר בשביל התלמידים. אפילו אני, שנחשבת לקשוחה, לא עשויה מחומרים עמידים. יש דברים שפוגעים. אני בשר ודם. אמרו עליי הכול, ולכי תוכיחי שאין לך אחות".

יש לך ביקורת על התנהלות שרת החינוך מול הסטודנטים?

"הייתה לה התנהלות מול הסטודנטים?"

מה היית עושה אחרת?

"בתקופה שלי כשרת חינוך לא היו שביתות כמו שיש עכשיו. אני לא מדברת רק על הסטודנטים, אלא גם על בתי הספר התיכוניים. אצלי הם לא העזו לשבות בצורה כזו. היה ניסיון, אבל הם לא שבתו ככה. אנחנו הפסקנו את המשכורות בגין ימי השביתה. כאן יש פשוט אנרכיה שלמה בתוך מערכת החינוך, וכלום לא קורה".

סיפורי שיער

לא מזמן פנה אל לבנת ברחוב אדם שלא הכירה. "את יודעת", הוא אמר לה, "התסרוקת שלך לא כל כך מוצאת חן בעיניי". לבנת לא נשארה חייבת. "התסרוקת שלך ממש לא מוצאת בעיני גם כן", צעקה לעברו. המחזה הזה אינו נדיר, וטענות באשר לתסרוקת של חברת הכנסת הן עניין שבשגרה. "מה הייתי אמורה לענות לו?", שואלת לבנת. "מי נתן לו בכלל זכות להביע את דעתו? בתקופה שבה החלפתי תסרוקת זה היה בלתי נסבל. לכל אחד הייתה דעה. כתבו לי מכתבים, את לא מתארת לעצמך. התסרוקת של המדינה. אני לא יכולה לקבל את הדרישה הזו ממני, של תהיי יפה ותשתקי. על זה אני ישר קופצת. כשנכנסים לי יותר מדי לעצמות אני יכולה להתפוצץ, כי זה לא חלק מההסכם שלי עם אורח החיים שבחרתי. יש דברים שהם עד כאן. מה, גם התסרוקת שלי בעניין? לא!".

זה הקו האדום שלך?

"מפריע לי שמדברים על התסרוקת שלי. אני מצפה שיתייחסו אליי ואל מה שאני מסוגלת ולא מסוגלת. לגברים לא מתייחסים באותה אמת מידה. אני צריכה לשאת על גבי כאישה נטל כפול ומכופל. אני צריכה להיות גם יפה וגם אופה, גם מוכשרת וגם חכמה, גם להיות אימא, גם לתפקד כאישה וגם להיות טובה בעבודה שלי".

את מודעת לזה שיש לך תדמית קשוחה?

"יש לי תדמית קשוחה?", נדהמת לבנת, "זה לא נכון. אני ממש חתלתולה מבפנים. אני קשוחה? אני מלאך".

אני יכולה לצטט אותך?

"כן, את יכולה לכתוב את זה. אני לא קשוחה, זה לא נכון. זו תדמית שנוצרת, וגם מצפים ממני לזה. אבל נכון שאם מישהו אומר לי משהו כמו 'התסרוקת שלך לא משהו', אני מעיפה אותו לפעמים, כי אין לי כוח לזה. אני לא מוכנה להיות במקום אחר כי אני אישה".

ואכן הפוליטיקאית הקשוחה נמסה כשהיא מדברת על המשפחה שלה. בנוסף לשני ילדיה, שיר (18) ויאיר (19), לבנת ובעלה לשעבר, אליחי הניג, צירפו למשפחתם צעיר מקולומביה.

לפני כארבע שנים התבקשה השרה לבנת לארח חייל בודד בליל הסדר. אילן (24), הגיע אז מקולומביה כדי להתגייס לצה"ל ושירת בסיירת חטיבת הנח"ל. "זו הייתה אהבה ממבט ראשון", אומרת לבנת. "הוא היה חמוד להפליא, חקרנו אותו מכל הכיוונים, הוא סיפר שהוא חי בקיבוץ, אבל לא היה לו טוב שם". משפחת לבנת-הניג הציעה לאילן לבלות את סופי השבוע אצלם. כששמעו שהחליט לעזוב את הקיבוץ ולשכור חדר בתחנה המרכזית בתל אביב, החליטו שזה לא בשבילו. מאז, זה שנה וחצי, הוא מתגורר אצלם. את הצבא כבר סיים מזמן, ועכשיו הוא לומד במכינה. "הילדים קוראים לו אחי", מספרת לבנת, ושיר הצעירה מודה שאילן תפס בקלות את מקומו של אחיה שכמעט אינו נמצא בבית מאז שהתגייס.

אילן הוא לא היחיד שכבש את ליבה של שרת החינוך לשעבר. לפני כמה שנים, בעת שביקרה במסגרת תפקידה בבית ספר בירושלים, ניגשה ללבנת ילדה אתיופית בכיתה א', אחזה בידה וביקשה להצטלם איתה. "כל הילדים התביישו, רק היא הייתה אמיצה", מספרת לבנת איך נכנסה רמה לחייה. "היא לקחה לי את היד והייתה כל כך חמודה".

בדיקה של משרד החינוך העלתה כי רמה מתגוררת עם אמה בשכונת מצוקה. לבנת נתנה להן כסף לאוכל ולספרי לימוד במשך שנים, ואף מימנה לרמה שיעורים מיוחדים בריצה, תחום שהיא הצטיינה בו. אחרי כמה שנים, לאחר שרמה לא הצליחה להשתלב, היא נשלחה לפנימייה, ולבנת המשיכה לעקוב אחריה מבחוץ.

אם את כזאת רגישה ועדינה, איך נוצרה לך תדמית כזו?

"תראי, יש לי דרישות מאוד גבוהות, קודם כל מעצמי וגם מסביבתי. אני לא מוכנה לעגל פינות, אני לא מוכנה למרוח ולטייח ואני פרפקציוניסטית. אני לא אדם קשוח בכלל, אבל במקום העבודה שלי, כמו שנהוג לומר אצל ראש הממשלה, אני לא חושבת שנחמדות זה שם המשחק. שם זה לא מועדון חברים, שם אני צריכה לעשות את העבודה שלי, זה מה שחשוב. אם בתחילת דרכי הייתי נחמדה, כנראה לא הייתי מסוגלת לפלס דרך במרכז הליכוד, שהיה מאוד גברי ומאצ'ואיסטי. שם, כדי להיבחר כאישה צעירה, הייתי חייבת לשדר כוח ולא להתנחמד, זו גם לא דרכי. מי שרוצה שיתייחסו אליה ברצינות צריכה לבוא ממקום של כוח, של עוצמה, ממקום של שווה בין שווים ושווה לא פחות מאחרים. אני לא רציתי שישריינו לי מקום כי אני אישה, וכנראה זה הביא למצב של קשוחה, חזקה. אני לא חושבת שאני צריכה להיות נחמדה בתפקיד שלי. אני כן צריכה להיות נחמדה לילדים שלי, למשפחה שלי ולחברים שלי". ¡

lilach-w@globes.co.il

"נוח ללבנת להתחמק מאחריות"

מהסתדרות המורים נמסר בתגובה לדבריה של לבנת כי "בניגוד ללבנת, שניסתה לכפות על יותר מ-100 אלף עובדי הוראה - בכוח וללא שיתוף מורים - תוכנית להפרטת מערכת החינוך, גיבשו בימים אלה מורי ישראל, בהנהגת הסתדרות המורים, מתווה לרפורמה במערכת החינוך בהסכמה ובשותפות מלאה עם שרת החינוך הנוכחית, פרופ' יולי תמיר".

מארגון המורים העל יסודיים נמסר כי "המאבק נגד לימור לבנת לא היה אישי. זה היה מאבק נגד קיצוצים שנעשו בתקופתה מדי שנה, בשיעור שלא היה כדוגמתו מאז קום המדינה - 17 קיצוצים בחמש שנים, שבהם קוצצו מתלמידי החינוך העל יסודי 8.5 שעות שבועיות לתלמיד. המאבק היה נגד פיטורים שרירותיים של אלפי מורים. המאבק היה נגד תוכנית דברת-לבנת, שהייתה הרסנית למערכת החינוך, על תלמידיה ומוריה.

"נוח כיום ללבנת להתחמק מאחריות, ולצייר את המאבק כאישי. ונניח שכך, יש לשאול מה גרם לכך שמורי ישראל התקוממו נגד שר חינוך, דבר שלא קרה מאז קום המדינה. באשר ל-20 מיליון, הנתון הזה מצוץ מהאצבע, ומכל מקום הסכום נמוך בהרבה מהסכום שהוצא על הקמפיין שהוציאה בעד דברת".