זכיינית פרויקט מנהרות הכרמל, קבוצת כרמלטון, תובעת מהמדינה פיצוי של 100 מיליון שקל בגין נזקי מלחמת לבנון השנייה. כך נודע ל"גלובס". כחלק מהבקשה לקבלת הפיצוי מהמדינה, מבקשת כרמלטון להכיר בנזקים שנגרמו לה כתוצאה מהמלחמה כ"כוח עליון" בהתאם לאחד הסעיפים בחוזה הזיכיון בין הצדדים.
כרמלטון נמצאת בבעלות משותפת של שיכון ובינוי (50%) ואשטרום. לטענת כרמלטון, המלחמה הביאה לביטול חוזים עם מספר קבלנים, וגרמה לעיכוב מצטבר של ארבעה חודשים בתחילת העבודות על הפרויקט, דבר שהסב לחברה נזקים של עשרות מיליוני שקלים.
בבקשה לקבלת פיצוי שהוגשה באמצעות משרד עוה"ד הרצוג-פוקס-נאמן, נטען כי בעקבות המלחמה נאלץ קבלן המנהור הסיני, CECC לעזוב את הארץ, ומאוחר יותר העלה דרישות חדשות שייקרו את החוזה עימו. בנוסף טוענת כרמלטון, בניהולו של יפתח נאור, כי היא זכאית לפיצוי מאחר ולולא המלחמה הייתה מסיימת את העבודות מוקדם יותר.
משרדי האוצר והתחבורה, המיוצגים על ידי עו"ד יוסי לוי, ממשרד לוי-מידן ושות', צפויים לדחות את בקשת כרמלטון. גורמים בממשלה המקורבים לנושא ציינו, כי ההסכם בין הצדדים אינו מקנה לכרמלטון פיצוי אוטומטי בגין המלחמה, ועל החברה היה לדאוג מראש להגנות המתאימות. לדבריהם, בקשת כרמלטון הינה תקדימית ונמצאת כעת בבדיקה פרטנית.
פרויקט מנהרות הכרמל, בהשקעה הנאמדת ב-1.2 מיליארד שקל, הוא אחד מהפרויקטים הגדולים בתחום התשתיות בשנים הקרובות. הפרויקט כולל הקמת כביש אגרה. אורך הכביש הוא 6.5 ק"מ מתוכו 4.7 ק"מ בצמד מנהרות שיהיו ארוכות ביותר בארץ. יצוין, כי כרמלטון החלה בעבודות להקמת המנהרות בסוף חודש דצמבר 2006. על פי לוח הזמנים העבודות להקמת המנהרות אמורות להסתיים עד סוף 2010, והכביש ייפתח לתנועה בתחילת 2011.
ממנהרות הכרמל נמסר בתגובה כי "קבוצת כרמלטון אכן ספגה נזקים כתוצאה ממלחמת לבנון והמשיכה בביצוע עבודות המינהור כמתוכנן. לפני מספר חודשים, הוגשה פניה למדינה, בבקשה לקבלת פיצויים בעבור הנזקים".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.