רגישות יתר במעי

כ-20% מהאוכלוסייה סובלים ממעי רגיש ברמה כלשהי. מה אפשר לעשות כדי להקל על הסבל, ומתי כדאי לערב גם את הפסיכיאטריה

אני בת 43, נשואה ואם לשלושה ילדים, עוסקת בשיווק. במשך שנים אני סובלת מכאבי בטן ושלשול חוזר. למרות בדיקות חוזרות ונשנות ופניות לטובי המומחים, לא נמצאה כל הפרעה המסבירה את התלונות. אמרו לי שאני סובלת ממעי רגיש, אך לא הסבירו לי מה לעשות ואני מרגישה שהרופאים לא מתייחסים אליי ברצינות.

פרופ' אורן משיב: תסמונת המעי הרגיש הינה השכיחה מבין מחלות מערכת העיכול ומתאפיינת בתלונות אודות כאבי בטן והפרעה בהרגלי היציאות, שאינן מוסברות בבעיה אנטומית או ביוכימית. רוב הסובלים אינם פונים לרופא, אך מבין אילו הנזקקים לבירור רפואי מדווחת שכיחות גבוהה, של עד 20% מהאוכלוסייה. השכיחות בקרב נשים היא לא פחות מ-70% אחוז. שכיחות המחלה פוחתת עם העלייה בגיל.

מנגנון התופעה אינו מובן דיו, אך הוא כולל כנראה רגישות יתר של המעי, לצד שינוי בתנועתיות המעי, כלומר מעי "עצל" המתבטא בעצירות, או פעילות יתר המתבטאת בשלשול. התוצאה היא תחושת נפיחות בבטן שמקורה כנראה בגירוי מוחי המועבר על ידי חומרים כגון סרוטונין. יש עדויות לקשר בין התופעה לבין מצבי לחץ ולגורמים פסיכולוגיים.

בהיעדר ממצא גופני האבחון הוא בעייתי, ולכן האבחנה מתבססת על קריטריונים שנקבעו על ידי ועדה מקצועית המתכנסת מדי מספר שנים ברומא, ולפיכך נקראים "הקריטריונים של רומא", והם: כאב בטן תחתונה הנמשך מעל 12 שבועות (לא בהכרח רציפים) ומלווה בשניים משלושת הסימנים הבאים: 1. כאב הבטן מוקל בעקבות יציאה. 2. קיים שינוי בתדירות היציאות. 3. קיים שינוי בצורת הופעת הצואה. בדרך כלל יבצע הרופא בדיקה גופנית, הערכה מעבדתית מינימלית והערכת מצב המעי על ידי קולונוסקפיה, כדי לשלול אפשרות שמדובר במחלות אחרות.

במקרים הקלים הטיפול הינו מינימלי, בעיקר להקלת הכאב. במקרים הקשים יותר, הרופא והחולה ינסו יחד לעמוד על הסיבות הפסיכולוגיות האפשריות שהציפו את הבעיה על פני השטח ולפתור אותן במגוון טיפולים השייכים לעולם שבין גוף ונפש, כגון פסיכיאטריה, טיפול התנהגותי, היפנותרפיה, דמיון מונחה ותרגול המכונה "ביו פידבק".

רופאים רבים ממליצים על שינויים בתזונה. ידוע כי קפאין, מזון שומני ולעתים עודף מוצרי חלב מחמירים את הסבל. קיים גם טיפול תרופתי, התלוי בתסמינים העיקריים: כאב בטן ונפיחות - תרופות המרפות את השריר החלק של המעי; שלשול - לופרמיד (אימודיום), העוזרת למניעת שלשול פתאומי אך לא מומלץ ליטול אותה בקביעות; עצירות - קיים ויכוח לגבי יעילות הגברת תאית וסיבים במזון. כנראה מושגת הטבה ביציאות, אך במחיר של נטייה לנפיחות. כמו כן, מומלץ לשקול את הצורך בתרופות הנוגדות דיכאון, אם החולה סובל מאוד.

לסיכום - תחושתך כי את ראויה להתייחסות רצינית מן המערכת הרפואית היא מוצדקת. את סובלת מפגיעה משמעותית באיכות החיים. להערכתי, אם תהיי פתוחה למגוון הטיפולים קיים, קיים סיכוי גבוה שניתן יהיה להקל עלייך.

המידע שלעיל הינו להעשרה בלבד ואין לראותו כתחליף לטיפול רפואי