מדד השחיתות של הבנק העולמי: נמשכת הידרדרות שלטון החוק בישראל

הדו"ח ממיין מדינות על פי ששה אינדיקטורים עיקריים: מידת המעורבות של הציבור והשפעתו על קביעת המדיניות, יציבות פוליטית והעדר אלימות, יעילות של הפעילות הממשלתית, איכות הרגולציה, שלטון החוק ויעילות הפיקוח נגד השחיתות. בכל הפרמטרים האלה, להוציא יציבות פוליטית, מופיעה ישראל בתחתית הרבעון הראשון של המדינות, הרבה מתחת למדינות מתועשות.

ביציבות הפוליטית, נמצאת ישראל בתחתית הטבלה, כאשר 85% מהמדינות רושמות מדדים גבוהים.

בדו"ח המפורט על ישראל, אשר נלווה לנתונים, מופיעה ההתפתחות בכל אחד מהאינדיקטורים ב-10 השנים האחרונות. נתונים אלה מראים כי בכל הקשור לפיקוח על השחיתות, נרשמה מ-1996 ועד לשנת 2005 ירידה מתמדת ורק בשנה האחרונה ישנה עלייה בפיקוח שנמדד על ידי חוקים ותקנות, כך שלמעשה ישראל חזרה למצב שהיה קיים לפני עשור.

לעומת זאת, בכל מה שקשור לשלטון החוק, ישנה הרעה מתמדת מאז שנת 1996 וישראל נמצאת היום בתחתית השליש הראשון של המדינות. משמעות הדבר, שכ-30% מהמדינות רושמות מדד גבוה יותר של שלטון החוק.

בתחומי הרגולציה, ישראל רושמת שיפור בשנה האחרונה לאחר שחיקה מסוימת בשנים קודמות. גם פה 20% מהמדינות נמצאות מעליה בכל מה שקשור לסעיף זה.

לדברי מחבר הדו"ח, דניאל קאופמן, ממחלקת המחקר של הבנק העולמי, בסה"כ בעשור האחרון לא נרשמה, בממוצע, התקדמות במלחמה נגד השחיתות העולמית ושוק השחיתות מגלגל מידי שנה כטריליון דולר בעולם כולו.

קאופמן ציין יחד עם זאת, שבמספר מדינות באפריקה העניות ביותר, ישנה התקדמות שנרשמת בכל מה שקשור לחקיקה נגד שחיתות.