תמיר אישרה הכנסת הנכבה לספרי הלימוד

אחרי שהורתה, לפני כחצי שנה, לאנשי משרדה לוודא כי במפות ספרי הלימוד יופיע גם הקו הירוק, מעוררת יולי תמיר מחלוקת נוספת. הפעם סביב אישור ספרי לימוד למגזר הערבי, הכוללים את שני הנרטיבים סביב מלחמת 48', כולל זה המתאר את הקמת מדינת ישראל בעיני הפלשתינים כטרגדיה פלשתינית וכאסון (נכבה), עם מתן דגש לבעיית הפליטים.

בספר הגיאוגרפיה "לחיות יחד בישראל" המיועד לכיתות ג', נכתב בסוגיית הפליטים, כי מקצת התושבים הערבים גורשו מבתיהם והפכו לפליטים עם הקמת המדינה, וגם כי מדינת ישראל הפקיעה אדמות רבות מן הערבים. הספר מציג מנגד את הסירוב הערבי להחלטת האו"ם על חלוקת הארץ, בשעה שהיהודים הסכימו לחלוקה המוצעת.

הסיפור שפורסם היום בקול ישראל עורר סערה במערכת הפוליטית והתגובות לא איחרו לבוא.

השר לעניינים אסטרטגיים, אביגדור ליברמן, תקף את החלטת שרת החינוך: "יולי תמיר מבטאת לא רק את הרוח הפוסט ציונית, אלא גם מזוכיזם פוליטי. השמאל הישראלי ומפלגת העבודה נמצא בתסביך שבו הם כל הזמן מחפשים דרכים להצדיק את הצד השני, בלי להבין שאין לנו על מה להצטדק".

יו"ר המפד"ל, ח"כ זבולון אורלב, קרא לראש הממשלה, אהוד אולמרט, לפטר את השרה תמיר, בעקבות הספר החדש. לדבריו, "מדובר בהחלטה אנטי-ציונית, המוחקת את ההיסטוריה היהודית וכופרת במדינת ישראל כמדינה יהודית". אורלב גם האשים, כי "השרה נותנת לערבים לגיטימציה שלא להכיר במדינת ישראל כמדינת העם היהודי. היום בו קיבלה שרת החינוך את החלטה הוא יום הנכבה של מערכת החינוך הישראלית".

שרת החינוך לשעבר, ח"כ לימור לבנת (ליכוד), אמרה: "מדובר בהחלטה חמורה ביותר. ברגע שמלמדים את התלמידים במגזר הערבי, שהיהודים גירשו אותם מבתיהם ושהקמתה של מדינת ישראל היתה אסון, הם עלולים להסיק מכך שעליהם לצאת למאבק מזויין נגד מדינת ישראל. התוצאה תהיה שבחסותה האדיבה של מערכת החינוך שלנו, אנו במו ידינו נגדל פה גייס חמישי".

לעומתם, אמר ח"כ אחמד טיבי (רע"מ-תע"ל): "יש ללמד את הנרטיב הפלשתיני-ערבי גם בבתי ספר יהודיים. אסור שהרוב יתכנס בתוך בועת הנרטיב שלו בלבד ויתכחש לאחר. גם התלמידים היהודיים זכאים להיחשף לאמת".

גם יו"ר סיעת מרצ, ח"כ זהבה גלאון, תומכת בהחלטתה של תמיר: "ההחלטה לכלול את הגרסה הפלשתינית לאירועי 1948 היא ראויה. התוכנית צריכה להיות מיועדת לא רק לאזרחי ישראל הערבים, אלא לכל התלמידים בישראל. הדרך להתמודד עם תחושות ומציאות היא על ידי הכרה ולא על ידי הדחקה. יש בכך מסר שהפיתרון הוא בפשרה והכרה הדדית על העוול שנעשה לצד השני. החלטה זו תצור דינמיקה של התפייסות", אמרה גלאון.

שרת החינוך, יולי תמיר, שדחתה את הביקורת, טענה, כי "זו תוכנית לימודים חדשה שעובדים עליה כבר כמה שנים והוא כולל אזכור של הנכבה". היא ציינה, כי "הספר הוכן על ידי גורמים מקצועיים ועבר החלטה של ועדה מקצועית. הספר נותן תמונה מאוזנת גם לילד הערבי, על מנת שיוכל לקשר את מה שהוא מכיר ולומד מהסביבה הטבעית, לבין מה שהוא לומד בספרי הלימוד".

המפקחת הארצית במשרד החינוך, על מקצוע הגיאוגרפיה, מולדת, חברה ואזרחות דליה פנינג, ביקשה להבהיר, כי "זו תוכנית לימודים חדשה, שנועדה להיות משותפת לכל המגזרים. בתוכנית הלימודים הזו מופיע הביטוי 'נכבה'. יש ספר בעברית וכדי להתאים אותו לגרסה הערבית היה צורך לתרגם אותה ולעשות התאמה תרבותית. אם אתה כותב גרסה מנותקת אתה משיג תוצאה הפוכה. יש מטרה אמיתית ליצור חומר לימוד משותף, שיגרום להרגשה של שייכות".

פניג הוסיפה: "בגרסה העברית מופיע הנרטיב העברי המסורתי, החלטנו לתרגם אותו בהתאמה תרבותית. היה צורך לתת גרסה שתתאים לערבים. ידענו שיש פה רגישויות מאוד גדולות, והדבר לווה בעבודה של ועדת היגוי, עם מגוון עמדות בחברה הישראלית, שהחליטה להביא את שני הנרטיבים, כדי שיוכלו להתחבר ולהכיל את זה, כל מילה נשקלה מיליון פעם. היה צריך לתת לגיטימציה לרגשות של הילד הערבי, ולספר שלא כולם יצאו בצהלה עם הקמת המדינה, לא יכולנו להגיד הסבא וסבתא שלך יצאו בריקודים".

במשרד החינוך קיים חשש שהסערה התקשרותית, והביקורת הפוליטית, תגרום לספר לא להיכנס למערכת החינוך.