דו"ח הסניגוריה הציבורית: סיכול שיטתי של זכות ההיוועצות של חשודים עם עו"ד בחקירתם

הסניגורית הציבורית הארצית, עו"ד ענבל רובינשטיין: "קיימת עלייה גדולה מאד בשיעור הכליאה והענישה בישראל, וזאת למרות שקיימת ירידה בשיעור העבריינות"

סיכול שיטתי של זכות ההיוועצות של חשודים ועצורים עם עו"ד במהלך חקירתם במשטרה ואפליה בין חשודים "מיוחסים" לחשודים "רגילים" בהליכי שימוע לקראת הגשת כתב אישום. אלה שתיים מהכותרות של הדו"ח השנתי של הסנגוריה הציבורית, הסוקר את פעילותה של הסנגוריה בשנה האחרונה.

את הדו"ח הציגה היום (ג') במסיבת עיתונאים הסניגורית הציבורית הארצית, עו"ד ענבל רובינשטיין, שאמרה כי "קיימת עלייה גדולה מאד בשיעור הכליאה והענישה בישראל, וזאת למרות שקיימת ירידה בשיעור העבריינות".

הדו"ח כולל, בין היתר, ביקורת על מערכת המשפט הפלילי בישראל. כן מובאים בו נתונים על החמרה משמעותית בענישה ועל כרסום בזכויות נאשמים וחשודים. בדו"ח נאמר, כי "מגמות אלה נתמכות בדיון ציבורי חלול אודות בעיית האלימות והפשיעה בישראל, המתאפיין בהתעלמות מעובדות ומנתונים רלוונטיים כגון נתונים על ירידה ברמת הפשיעה, על הגידול הדרמטי במספר הכלואים ועל נזקיו הקשים של עונש המאסר".

לטענת מחברי הדו"ח, "הסניגוריה הציבורית רואה בדאגה כיצד הדיון אודות מימדי הפשיעה והתגובה החברתית הנדרשת, הופך ליותר ויותר פופוליסטי, איך מידע אנקדוטלי השאוב מעיתונות צהובה בא במקום מחקרים סיסטמתיים ומבוקרים אודות תופעות של עבריינות ופשיעה בישראל, ואיך השפה המוגזמת והמתלהמת של כלי התקשורת משתלטת ומאפילה על הדיון המקצועי". התוצאה, לפי הדו"ח, "היא פיחות חד בהגנה על חירויות הפרט מפני הפעלה יתירה של כוחות שלטוניים ועלייה חדה מאוד במספר האסירים הפליליים".

באשר לזכות השימוע נאמר בדו"ח, כי "זכות הייצוג בהליך השימוע לא הוסדרה באופן מיוחד, דבר היוצר הפלייה של ממש בין חשודים 'מיוחסים', שהפרוטה מצויה בכיסם, לבין חשודים 'רגילים'. ללא סניגור, מימושה של זכות זו כמעט ריק מתוכן, שכן רק חשוד מיוצג יכול לבקש ולקבל עיון מוקדם בחומר החקירה ומפגש בלתי אמצעי עם הפרקליט המטפל".

בסניגוריה טוענים שהקריאה להחמרה בעונשים נעשית למרות שנתונים הקיימים מלמדים דווקא על ירידה בשיעור העבריינות והתוקפנות בחברה הישראלית, ועל אף שכבר היתה החמרה משמעותית בענישה בשנים האחרונות.

הדו"ח מעלה בעיות נוספות הנוגעות, בין היתר, למניעת ייצוגם של אסירים בדיונים בפני ועדות שחרורים ובעתירות אסירים בפני בתי המשפט, הערמת קשיים על מורשעים הטוענים לחפותם אשר מבקשים משפט חוזר, ואי-מתן טיפול במהלך תקופת המאסר לאסירים שנשפטו בגין עבירות מין.

מהדו"ח עולה, כי ב-2006 חלה עלייה באחוז הנאשמים שיוצגו ע"י סניגורים ציבוריים והוא עמד על 53.5%.