טענת קיזוז מול חברה בפירוק

אחת מהשאלות, מיני רבות, אליה נדרש ברשימה זו - הינה זכותו של נושה בחברה לקזז חוב המגיע לו מהחברה (להלן - "חוב החברה"), כנגד חובו שלו לחברה (להלן - "חוב הנושה"), ובמיוחד נתמקד במצב בו חוב הנושה נוצר בתקופה בה היתה החברה בהקפאת הליכים.

זכות הקיזוז נקבעה בשורה של חיקוקים. לענייננו רלבנטיים שתי הוראות: האחת - זכות הקיזוז הכללית על-פי סעיף 53 לחוק החוזים (להלן - "דין הקיזוז הכללי"); והשנייה - זכות הקיזוז על פי סעיף 74 לפקודת פשיטת הרגל, שחלה גם בהליכי פירוק חברה, והקובעת דין קיזוז מיוחד במסגרת הליכי חדלות פירעון (להלן - "דין הקיזוז הספציפי"; להרחבה בעניין זה ראה: ע"א 7954/03). בתי המשפט יצאו מנקודת הנחה שדין הקיזוז הכללי חל גם בהליכים בו נמצאת החברה בהקפאת הליכים (ע"א 1689/03) .

הלכה פסוקה היא, כי מקום בו התקיימו לפני פשיטת הרגל (להלן - "המועד הקובע"), התנאים לקיזוז חובות על-פי דין הקיזוז הכללי, הרי שאין זכות זו מתאיינת עם פשיטת הרגל (ע"א 4548/91) (בשאלת "המועד הקובע", כשהמדובר בהקפאת הליכים, ראה: רע"א 292/99).

אך מהו הדין במקרה בו חוב החברה הינו לפני המועד הקובע, בעוד חוב הנושה נוצר לאחר המועד הקובע, בתקופה בו היתה כבר החברה בהקפאת הליכים? למדנו כבר לעיל, כי על סיטואציה שכזו לא יחול דין הקיזוז הכללי. האם חל, בעניין זה, דין הקיזוז הספציפי?

על שאלה זו השיב, לאחרונה, בית המשפט העליון בשלילה (ע"א 1292/05 משרד הבינוי והשיכון נ. חי גל מהנדסים).

מה יעשה, אם כן, נושה של החברה המגיעים לו מהחברה כספים מהתקופה שלפני הקפאת ההליכים, והוא עומד להתחייב בחיובים כלפי החברה בתוך תקופת הקפאת ההליכים? האם יכול הוא לעגן, הסכמית, את זכותו לקיזוז חובות אלה? אף על שאלה זו עונה בית המשפט העליון בשלילה, בקובעו כי גבולותיו של דין הקיזוז הספציפי - שלא כמו דין הקיזוז הכללי - נתחמו בחוק, והסכם בין הצדדים אינו יכול להרחיב את תחומי פרישתו של הקיזוז.

אם כן, נושה המצוי בעמדה כזו יאלץ לשלם את מלוא המגיע ממנו לחברה (או לנאמן), ואילו על החוב של החברה כלפיו יחול הסדר הנושים.

בשולי הדברים נעיר, כי בית המשפט השאיר בצריך עיון את השאלה האם ניתן לקזז חובות הדדיים שנוצרו, שניהם, בתקופת הקפאת ההליכים. נושים היזהרו!