לין תוקף את ברוש: "חלק מהתעשיינים בישראל חיים בעולם הזוי, לפיו המגזר העסקי כולו מתחיל ונגמר בתעשייה"

נשיא איגוד לשכות המסחר, אוריאל לין, תקף אתמול (א') בחריפות את נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, מבלי לנקוב במפורש בשמו. "למרבה הצער, חלק מהתעשיינים בישראל חיים בעולם הזוי. על פי טווח ראייתם, המגזר העסקי כולו מתחיל בתעשייה ונגמר בתעשייה", אמר לין במפגש עם כשמונים ראשי חטיבות ענפיות שהתקיים לרגל השנה החדשה. לין עצמו, אגב, חבר בלשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, בראשה עומד ברוש.

"גישה זו, לדאבון הלב", הוסיף לין, "מחלחלת לעיתים גם אל משרדי הממשלה המחויבים בראייה כללית ומקיפה יותר של המשק". בדבריו טען לין כי התעשיינים מבקשים חדשות לבקרים מהממשלה תוספות תקציביות, שלעיתים ניתנות להם בשל הלחץ המופעל על מקבלי ההחלטות. "בישראל של היום ובהוויה של משרדי הממשלה, נוצר מצב כי מי שמתאונן ודורש הטבות מהממשלה קיים וחי. לעומת זאת, מי שאינו פונה בתביעות לממשלה קיומו מוטל בספק", טען לין.

"עם כל האהדה לתעשייה הישראלית ועם כל הרצון לראות בפיתוחה ובשגשוגה, יש להבין את כיווני ההתפתחות של המשק הישראלי בכלכלה הגלובלית של היום", הוסיף. לדבריו, "המאסה העיקרית של מקומות העבודה החדשים אינה יכולה להיווצר בסקטור התעשייתי וגם לא בייצוא התעשייתי, אלא במגזר המסחר והשירותים". לין הסביר כי אם התעשיינים היו מתבוננים בנתוני התעסוקה בין השנים 2006-2004, היו מגלים כי התעשייה ייצרה 25 אלף מקומות עבודה בלבד, לעומת 146 אלף מקומות במגזר המסחר והשירותים. בהתאחדות התעשיינים סירבו להגיב לדבריו של לין.

דבריו החריפים של לין באים על רקע נתונים שמפרסמת היום התאחדות התעשיינים, לפיהם מאז ראש השנה אשתקד קלטה התעשייה 14 אלף עובדים חדשים. למרות זאת, בהתאחדות מצביעים על ירידה מדאיגה בקצב הצמיחה. בשנה האחרונה צמחה התעשייה ב-2.5% בלבד, לעומת 9.5% בשנה שקדמה לה.

לדברי רובי גינל, ראש אגף כלכלה בהתאחדות התעשיינים, לצד ההאצה בקצב התרחבות היצוא שעמדה על 12%, חלה במהלך תשס"ז נסיגה במכירות התעשייה לשוק המקומי, זאת למרות הגידול המרשים בביקושים המקומיים. סה"כ היקף המכירות של התעשייה, הכולל את המכירות לשוק המקומי ואת היצוא, עמד בתשס"ז על 73.5 מיליארד דולר. גינל מעריך כי ההאטה בצמיחת התעשייה נגזרת בעיקר מירידה של 2% בתפוקת ענפי ההיי-טק, במקביל להיחלשות הדולר והתחזקות מגמת היבוא הזול.

נתוני התעשיינים מצביעים גם על ירידה של 2% בפריון העבודה בתשס"ז, לעומת גידול מרשים בפריון בשנה שקדמה לה. לדברי גינל, ניתן להסביר את הנתון בשילוב ההאטה בצמיחת התעשייה ומנגד בהאצת גיוסי העובדים החדשים. גינל סבור כי השנה העברית החדשה צריכה להיות בסימן חזרה למסלול של צמיחה מואצת.

התעשייה הקיבוצית: מכירות שיא ב-2006 - עלייה של 9.4% לעומת 2005

מי שמדווחת היום דווקא על מכירות שיא ב-2006 היא התעשייה הקיבוצית. על פי הנתונים 265 מפעלי הקיבוצים מכרו סחורות בשווי של 27.2 מיליארד שקל, כש-59% מהמכירות היו לשווקים בחו"ל. הנתונים מצביעים על גידול של 9.4% בסך המכירות לעומת 2005 וגידול של 14% מסך היצוא. הרווח התפעולי בתעשייה הקיבוצית גדל ב-15% ביחס ל-2005 והסתכם ב-2.5 מיליארד שקל. הענפים המובילים בתעשייה הקיבוצית ממשיכים להיות פלסטיקה וגומי (11.9 מיליארד שקל), מזון (4.8 מיליארד שקל) ומתכת ומכונות (3.4 מיליארד שקל), המהווים יחד 73% מכלל הפעילות.

מנכ"ל איגוד התעשייה הקיבוצית, עמוס רבין, ציין כי התעשייה הקיבוצית מעסיקה 40 אלף עובדים, וכי 65% מהעובדים ו-70% מהתפוקות מגיעים מאזורי הפריפריה ומקו התפר. לדבריו, תוכנית האוצר לביטול חוק העדיפות הלאומית בתעשייה ופגיעה בתקציבי מרכז ההשקעות, עלולה לפגוע בתנופת הצמיחה של התעשייה הקיבוצית וביכולת לקלוט עובדים חדשים בפריפריה.