ביהמ"ש: לאישה עובדת אין זכות אוטומטית בפנסיה של בעלה לשעבר

פסק הדין ניתן על-ידי השופטת אלה מירז, והוא מתייחס לשני בני-זוג שנשאו בשנת 1967 וחיו ביחד 35 שנים. לבני-הזוג שלוש בנות בגירות ובשנת 2002 הם התגרשו. במהלך הדיון המשפטי בקשה האישה לקבל 50% מכספי הפנסיה של בעלה.

התברר כי כיום האישה עובדת ומשתכרת בממוצע כ-5,300 שקל, ואילו הכנסת הבעל מפנסיה היא 5,125 שקל. האישה ביקשה לקבל 50% מהכנסות הפנסיה של הבעל לשעבר בהתאם להלכת השיתוף. לפי הלכת השיתוף, חלוקת הרכוש בין בני-הזוג מבוצעת על-ידי צירוף כל הנכסים של בני-הזוג וחלוקתם באופן שווה. בהתאם להלכה זו יש להכניס גם את זכויות הפנסיה לקופת האיזון (קופת הנכסים המשותפת לחלוקה) ולחלקם באופן שווה בין בני-הזוג. יש לציין, כי הכנסות הצדדים משכר, קודם לפנסיה, אינן נכנסות לקופת האיזון וכל צד שומר על הכנסותיו.

הבעל טען, באמצעות עו"ד טל זלץ, כי יש לסטות מהלכת השיתוף שהיתה נהוגה עד כה לגבי כספי הפנסיה. זאת, לדבריו, כיוון שאם האישה תקבל מחצית מכספי הפנסיה שלו, תיווצר תוצאה לא שוויונית: שכן בידי האישה יישארו כ-7,860 שקל (משכורת של 5,300 שקל ומחצית מהפנסיה של הבעל), ואילו בידי הבעל יוותרו רק 2,575 שקל.

השופטת מירז קיבלה את עמדת הבעל וקבעה כי לאור הכנסות הצדדים, ולאור גילאי הצדדים, נראה כי קיימות סיבות המצדיקות חלוקה בלתי שווה של זכויות הפנסיה. השופטת קבעה כי ראוי שכל צד יישאר עם הכנסתו עד ליציאת האישה לגמלאות. היא הבהירה כי עם יציאת האישה לגמלאות יאוזנו מחדש הפנסיות של הצדדים באופן שווה בהתאם.

האישה גם תבעה, באמצעות עו"ד מ.שקד, חלק שווה בדירה המשותפת, שנרכשה בכספי הבעל, אותם קיבל ממכירת דירה שהיתה בבעלותו קודם לנישואים. השופטת קבעה כי על הדירה ועל כספים נוספים שקיבל הבעל במהלך תקופת הנישואים תחול הלכת השיתוף - והם יחולקו באופן שווה בין הצדדים.