נדחתה בקשת גד זאבי לבטל את האישום נגדו בפרשת מל"מ - אך נקבע: תחושה שהופלה לרעה

בית משפט שלום בת"א דחה את בקשת גד זאבי, לשעבר בעל השליטה במל"מ , לבטל את כתב האישום נגדו בפרשת מל"מ. עם זאת, השופטת דניאלה שריזלי ציינה כי טענותיו, לפיהן רשות ני"ע הפלתה אותו לרעה כשהחליטה להגישה נגדו כתב אישום, הינן כבדות משקל, וכי מהלכים שונים שהתגלו אצל הרשות מעוררים תחושה של אכיפה בלתי שיוויונית.

זאבי ו-4 נאשמים נוספים, בהם מל"מ, מואשמים ברישום כוזב במסמכי תאגיד, קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, פרט מטעה בדו"ח וקשירת קשר לביצוע העבירות. הנאשמים הנוספים הם המנכ"ל לשעבר, גלעד רבינוביץ; הדירקטור, יובל אקר; והיועץ המשפטי, אסף טיבר.

לפי כתב האישום, הנאשמים קשרו קשר לקבל במירמה בנסיבת מחמירות את הסכמת האסיפה הכללית של בעלי המניות לאישור עסקה עם בעל עניין של תשלום שכר חודשי בסך 10,000 דולר לזאבי בתפקידו כיו"ר הדירקטוריון וכדירקטור פעיל. זאת, באמצעות מצג כוזב.

לפי הנטען, הנאשמים קיבלו את הסכמת האסיפה הכללית לעסקה על ידי סיווג ההצבעה בשם מניות משועבדות לבנק, כהצבעה של בעלי מניות נטולי עניין אישי. זאת, כדי להבטיח תמיכה של שליש מבעלי המניות נטולי עניין אישי, הדרושה לאישור. כתב האישום מתמקד בפעולות הנאשמים שקדמו להצבעה ובדיווחים שלאחריה.

אכיפה סלקטיבית

הנאשמים ביקשו לבטל את כתב האישום מטעמי הגנה מן הצדק בשל אכיפה בררנית פסולה. לטענתם, רשות ני"ע נקטה נגדם אכיפה סלקטיבית פסולה, והפלתה אותם לרעה ביחס למקרים אחרים דומים, שם נקטה בסנקציות אזרחיות בלבד ולא הגישה כתב אישום פלילי.

לטענתם, רשות ני"ע מודעת למורכבות ולבעייתיות בסיווגן של מניות כבעלות או נטולות עניין אישי, ובמשך שנים נמנעה מנקיטת עמדה רשמית באשר לפרשנות המונח "עניין אישי". לדבריהם, במקרים אחרים פנתה הרשות לחברות בדרישה לבטל את ההצבעה או שהכריזה על ההצבעה כפסולה, אך בשום מקרה לא נקטה סנקציה פלילית.

עוד טענו הנאשמים, כי עמדת משפטנים מפרקליטות המדינה הינה שאין בחוק החברות סנקציה פלילית לגבי אישור עסקה שלא כדין, ולכן מוצדק להפעיל מנגנוני אכיפה אזרחיים בלבד. לדבריהם, נראה כי הגשת כתב האישום נגדם נבעה משיקולים שרירותיים וחרגה ממתחם הסבירות, באורח הפוגע בתחושת הצדק וההגינות.

הפרקליטות טענה בתגובה כי כתב האישום הוגש לאחר חקירה עניינית וממצה ומתוך שיקולים עניינים ומקצועיים ללא שמץ של שרירות לב. לדבריה, הרשות פתחה בחקירה פלילית כאשר שוכנעה שביסוד סיווג המניות יש התנהגות מירמתית.

חשש לאי שיוויון

השופטת שריזלי ציינה כי הפרקליטות אישרה את טענות הסניגורים, לפיהן באף אחד מהמקרים האחרים, בהם התעוררה מחלוקת לגבי סיווג מניות, לא הוגשו כתבי אישום.

על רקע זה, ציינה, בולט במיוחד הפער בטיפולה של הרשות בתוצאות הצבעה אחרת, מאוחרת יותר, באסיפה הכללית של מל"מ: באותה הצבעה שב וסיווג היועץ המשפטי של החברה את אותן מניות משועבדות (המוזכרות בכתב האישום) כבלתי נגועות בעניין אישי, מה שהביא לאישור ההחלטה. במקרה זה הסתפקה הרשות בסנקציה אזרחית וההחלטה בוטלה. נשאלת השאלה, ציינה השופטת, מדוע הבליגה הרשות במקרה זה, למרות שמסכת שהעובדות העיקרית, המירמתית לכאורה, בגינה הועמדו הנאשמים לדין, חזרה על עצמה. לדבריה, הרשות לא נתנה לכך הסבר מניח את הדעת.

השופטת קבעה, כי נסיבות אלה מקשות עליה לראות במהלכי הרשות מהלכים ראויים וצודקים, מה שמעלה חשש לאי שיוויוניות במקרה של כתב האישום לעומת מקרים אחרים. היא ציינה כי אילו נקטה הרשות באותן אמות מידה שנקטה במקרים האחרים, ספק אם היתה מגיעה למסקנה כי סיווג המניות המשועבדות כבלתי נגועות, נעשה על פניו בכזב או מתוך רצון לרמות את האסיפה הכללית. היא קראה למקבלי ההחלטות לתת דעתם לסוגיות שהעלתה ולמהלכים המטרידים עליהם הצביעה.

עם זאת, קבעה השופטת שלמרות שמהלכים אחדים של הרשות במקרה הנדון עלולים לעורר סימני שאלה, קשה לומר שבהחלטתה לפתוח בחקירה בפרשה, היא נהגה אכיפה שלוחת רסן מתוך מניע זדוני פסול.

עוד קבעה, כי "לא מן הנמנע שההחלטה להעמיד את הנאשמים לדין התקבלה על-ידי הפרקליטות מתוך אמונה תמה כי היא מצייתת לאינטרס הציבור, המורה לרדת לחקר האמת ולמצות את ההליך הפלילי נגד מי שפגע בערכים המוגנים בחוק ני"ע".

פרקליטות מיסוי וכלכלה מיוצגת בידי עו"ד רחל צירקין; הנאשמים מיוצגים בידי עורכי הדין נוית נגב, גיורא אדרת, יעל גרוסמן, יוסי אשכנזי, ואסף הראל.