הנגיד נגד החשב

היום (ד') מדווח "גלובס" כי בראיון איתו אמר נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, ש"אין פה מצב שמפטרים אדם באמצע הקדנציה. ירון זליכה הגיע לתום הקדנציה שלו". חבל שנגיד בנק ישראל מדבר בלי להכיר את החומר. האמת העובדתית היא, שזליכה לא הגיע לסוף הקדנציה שלו, מן הטעם הפשוט שלתפקיד החשב-הכללי אין קדנציה. לרמטכ"ל יש קדנציה, למפכ"ל המשטרה יש קדנציה ולעוד תפקידים בכירים. לחשב-הכללי יש חוזה עבודה. זליכה, אם כן, הגיע לסיום החוזה שלו, לא קדנציה.

מה ההבדל? תקופתה של קדנציה קבועה בחוק, ומותר לסיימה ללא סיבה. האלמנט החשוב ביותר בחוזה הוא תום לב. ההלכה השלטת בתחום יחסי העבודה הציבורית היא זו: אם מחליטים לא להאריך חוזה של עובד, זה חייב להיות משיקולים ענייניים ומקצועיים. לפי שעה לפחות, אף אחד לא טען נגד כישוריו של זליכה, אדרבא, הוא זוכה לתשבחות על תפקודו גם מיריבים מושבעים. ובאשר ליחסי עבודה גרועים, יהיה צורך להוכיח שהם לא נובעים בדיוק מן הסיבה שבגינה רוצים לפטרו. כלומר, בגלל מאבקו בשחיתות.

הנגיד נגד המבקר

"יש משהו בלתי סביר במערכת הציבורית שלנו, אם גורם חיצוני יכול לכפות על שר אוצר להעסיק אדם שאין לשר ולכל הצוות המוביל במשרד שום אמון בו. המצב שיצר מבקר המדינה במשרד האוצר מאוד בעייתי" - "המצב" שעליו דיבר פישר בראיון לעיתון, הוא הצו הזמני של המבקר נגד פיטורי זליכה.

ואני אומר, שיש משהו בלתי סביר כאשר נגיד בנק ישראל מנסה ליצור דעת קהל נגד מבקר המדינה, וזה לא תקין במיוחד כאשר מדובר במבקר מדינה, שעד כה הגיש ארבעה דו"חות ביקורת קשים על תפקודו של פישר בעניין הסכמי השכר ותנאי העבודה המיוחדים בבנק ישראל.

הנגיד נגד היועץ

מיד לאחר שפורסמו החשדות על מעורבותו של ראש הממשלה, אהוד אולמרט, במכרז בנק לאומי, היה פישר אחד הראשונים שיצאו להגנתו, כשאמר שהמכרז התנהל באופן תקין ואולמרט נהג באופן מקצועי. פישר גם מסר עדות ברוח זו, לאחר החלטת היועמ"ש, מני מזוז, שיש די ראיות לפתוח בחקירה.

עכשיו כך: אולמרט הוזמן על ידי פישר לפשר בין הנהלת הבנק לעובדיו. אולמרט פסק לטובת עמדתו של פישר. האם יש קשר?

הנגיד נגד הבנק

תהיות על מניעיו של פישר היו נמנעות לולא התערב בנושאים שנויים במחלוקת. במיוחד כאשר הנגיד לא ממש מכיר את החומר ואינו מודע לדברים אלמנטריים, כמו ההבדל המהותי בין קדנציה לבין תקופת חוזה. הנגיד חייב להקפיד להיות מעל, בוודאי מחוץ, לנושאים שאינם כלכליים, אלא פוליטיים ופליליים - אחרת הוא פוגע בבנק של המדינה.