היה צריך הרבה מאוד אומץ כדי להשתתף בסדרת טלוויזיה שמביימת בתך, ובה אתה, דמות ציבורית מוכרת ואהודה, מגלם פחות או יותר את עצמך, בלי מסיכות, בלי רחמים, לעתים אפילו בלי בגדים. אבל ישראל פולי פוליאקוב, מאז ומעולם, היה טיפוס שמעז, והתעוזה הזאת עוד הלכה וצמחה מאז נפוצו חברי "הגשש החיוור" איש איש לדרכו.
השנים האחרונות בחייו של פולי, שנולד בשנת 1941 בתל אביב, היו שנות השחקן שלו. נדמה כי הפרידה מהצמד שליווה אותו עשרות שנים נטעה בו אנרגיות שהיו חבויות, ופתאום התפרץ ממנו שחקן דרמטי בשל, רב-גוני, שריכז אליו את תשומת הלב בכל הפקה שהשתתף בה: כך היה בסדרות "בטיפול", בהצגה "אצבע אלוהים", ובסדרת הטלוויזיה האחרונה שהשתתף בה, "הכול דבש", שיצרה בתו יעל וזכתה לשבחים רבים.
"הוא היה שחקן בנשמתו. רציני, מסור, מחויב, איש מלא הומור ושמחת חיים. הוא היה השחקן הטוב ביותר שעבדתי איתו מעולם", אמר היום ל"גלובס" הבמאי עודד דוידוף ("מישהו לרוץ איתו"), שביים את פולי ב"הכול דבש".
ב"גשש החיוור", השלישייה שהקים בשנת 1963 אברהם דשא (פשנל), בלט פולי בעיקר בדמויות ההזויות, התלושות, שגילם. המבטא הרומני של הקבלן קלרשו דבק בו כטבע שני. אם גברי בנאי היה הילד התם, הצעיר הנצחי או ה"ירושלמי", ושייקה לוי היה מהות הישראליות, פולי היה חתום בדרך כלל על ה"אשכנזיות". אבל לא המבטאים, שהפליא לחקות, היו עיקר הצלחתו, אלא היכולת להבחין בניואנסים, ולגלם אותם בשלל הבעות וגוני קול. "אחת ההנאות שלי היא לשבת חבוי באיזו פינה ולהסתכל בבני אדם", אמר במעמד קבלת פרס ישראל, שבו זכתה הלהקה בשנת 2000.
הגששים היו אולי הקונסנזוס הישראלי היציג ביותר, והלהקה זכתה להכרה אמנותית רבה ככל שעברו השנים. בעשר התוכניות שהעלתה מ-1964 עד 1991 צברה לעצמה יותר ויותר אוהדים, שלמדו לראות בה את הגילום העמוק והמשמעותי ביותר של החוויה המקומית והעריכו את נכסי צאן הברזל שהעניקה לשפה.
פולי, בוגר המחזור הרביעי של בית הספר החקלאי הכפר הירוק, רצה בכלל להיות חקלאי, ואת הקריירה הבימתית ראה רק כמדרגה זמנית בדרך ללימודים גבוהים בפקולטה ברחובות. אבל בחיבור שיצר פשנל, כמעין המשך ללהקת הנח"ל, היה דבק קסמים שאי אפשר לנתק.
במקביל לתוכניות הלהקה, מ"שמחת זקנתי", "סינמה גשש", "קנטטה לשווארמה" ועד "בעבור חוקן דולרים ו"כוסות רוח", שכתבו וביימו מיטב היוצרים בעברית ובהם נסים אלוני, שייקה אופיר, יוסי בנאי ומוטי קירשנבאום, השתתפו חבריה גם בסרטי קולנוע - "ארבינקא", "כל ממזר מלך", "שלאגר" וכמובן "גבעת חלפון אינה עונה".
לאחר הפירוק הרשמי, בשנת 2000 , החל פולי לשחק בהצגות תיאטרון, ובהן "אצבע אלוהים" ו"שובו של מוריס שפילמן", בסרטים ("הבשורה על פי אלוהים") ובסדרות טלוויזיה ("רחוב סומסום", "אחורי החדשות").
את בן דמותו, שחקן מזדקן ואב לבת שחקנית, גילם באופן מעורר השתאות ב"הכול דבש". הוא היה העוגן הדרמטי בסדרה, בוכה, מתעמת, מתאהב, נוטש, מצוי בקונפליקט תמידי עם ילדיו ועם עצמו. דוידוף מספר שהחוזה על העונה השנייה כבר נסגר, ובאחרונה החלה יעל פוליאקוב לכתוב את פרקי ההמשך. מה יהיה כעת, קשה לו לדעת, ובכל מקרה מוקדם לדבר על זה.
יאיר ניצני, שעבד עם פולי על תוכנית הסאטירה "אחורי החדשות" בערוץ 10, אמר הבוקר ל"גלובס" כי יותר מכל הוא חש כבוד גדול על שהייתה לו הזכות לעבוד עם אדם גדול כל כך: "זו הייתה גאווה גדולה לעבוד איתו. איבדנו אדם יקר ואישיות חשובה".
פוליאקוב עבר התקפי לב בעבר - והחלים. דבר מחלתו הקשה, שהתגלתה לפני כשלושה חודשים, נשמר בסוד מהציבור ורק בני משפחה וחברים קרובים ידעו. שייקה לוי וגברי בנאי שהו ליד מיטתו, יחד עם בני המשפחה. שייקה לוי סיפר אתמול: "דיברנו אליו כל הזמן. ליד המיטה אמרתי לו - 'הבטחת שתצא מזה, אז תצא מזה!' והוא השיב לי 'אני אצא מזה'. איבדתי אח. הוא היה חלק ממני".
פולי, בן 66 במותו, השאיר אחריו אישה, שוש, ושלושה ילדים - איתמר, יעל ואריאל. ארונו יוצב ביום רביעי על בימת האולם הגדול בתיאטרון הקאמרי בתל-אביב מהשעה 11:00, וב-12:00 יתקיים טקס האשכבה. בשעה 14:30 תתקיים ההלוויה, בקיבוץ עינת.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
