ביה"ד: אין ברשות ני"ע נוהג לשלם פיצוי מוגדל לבכירים שפורשים

בית הדין האזורי לעבודה בת"א דחה את תביעתם של שני בכירים לשעבר ברשות ני"ע, לקבל פיצויי פרישה מוגדלים, וקבע כי השניים לא הוכיחו שקיים נוהג ברשות לשלם לפיצויים כאלה לבכירים הפורשים.

עו"ד רונית דהאן-רמתי, שהיתה סגנית היועץ המשפטי ברשות, וחנן קרמרמן, ששימש כמנהל מחלקת חשבונאות ודיווח, הובאו לרשות ני"ע ב-87' ע"י היו"ר אריה מינטקביץ, והפכו ליד ימינו.

כשפרש ב-97' והתמנה ליו"ר בנק דיסקונט, הציע להם מינטקביץ להצטרף אליו והם החליטו לעשות כן, עוד לפני שמונתה מירי כץ ליו"ר הרשות, אך בפועל פרשו 9 חודשים לאחר מינויה.

בתביעה שהגישו באמצעות עו"ד ארנה לין טענו דהאן וקרמרמן, כי לאחר פרישתם נודע להם שראובן קובנט, שהיה מנהל מחלקת החקירות ברשות (כיום מנכ"ל דן אנד ברדסטריט ישראל), קיבל פיצויי פרישה של 150% ולכן גם הם פנו בבקשה דומה אך נדחו ע"י כץ כמה פעמים.

במשפט התברר, כי בהצבעה טלפונית שערכה מליאת הרשות תמך רק חבר אחד מתוך תשעה במתן הפיצויים המוגדלים, בעוד שישה התנגדו ושניים לא הביעו דעה, משום שלדעתם ההחלטה היא רק בסמכות היו"ר.

דהאן וקרמרמן טענו בתביעה, כי מלבד קובנט גם מינטקביץ קיבל פיצוי מוגדל של 200% עם פרישתו, וזאת מכוח הסכם עבודה אישי, וגם מנהל מחלקת המחשב, בוריס קליימן, ומירי כץ עצמה נהנו מהטבה זו. למרות שהנסיבות שונות, טענו, קיים נוהג ברשות להעניק פיצוי מוגדל לבכירים הפורשים.

הרשות טענה, באמצעות עו"ד אריאל שמר, כי אין לה אין כל מדיניות של הענקת פיצויי פרישה מוגדלים ואלו שולמו רק במקרים בודדים ויוצאי דופן.

השופטת חגית שגיא קבעה, כי הפסיקה הכירה בנוהג כמקור לקיומן של זכויות במשפט העבודה, אולם הוכחתו של נוהג חייבת להיות ודאית וחד-משמעית, הן באשר לעצם קיומו והן באשר להיקפו. נטל ההוכחה מוטל על הטוען לנוהג, הוסיפה. "לצורך הוכחת נוהג יש להציג תשתית ראייתית נאותה ואין די בהוכחת מספר מקרים בודדים".

היא קיבלה את עדויותיהם של כץ ושל מזכיר הרשות לשעבר, מאיר בקליניק, לפיהן מדיניות הרשות במשך שנים היתה מתן פיצויים בגובה 100% לפי סכום פיצויי הפיטורים המגיעים על-פי חוק.

עו"ד רונית אברמזון-רוקח, שהיתה היועמ"ש של רשות החברות הממשלתיות, העידה אמנם בתצהיר שבחברות ממשלתיות קיים נוהג לשלם לסמנכ"לים פיצוי מוגדל של 150%, אך בעדותה אמרה שאינה יודעת אם ביחס לכל בכיר שפרש פנו לדירקטוריון ואם הוא תמיד אישר.

"אפילו הוכח נוהג כאמור, ולא זו מסקנתי, הרי שלכל היותר, הוכח נוהג לתשלום פיצויי פרישה מוגדלים בתקופה שלאחר סיום עבודתם של התובעים ואין להחיל נוהג זה 'רטרואקטיבית'", סיכמה השופטת. דהאן וקרמרמן חויבו ב-20 אלף שקל הוצאות. (עב' 6569/00).