שר האוצר לא אישר את ההחלטה המסדירה את זכויות החוכרים במשקי עזר

בר-און נימק את החלטתו בכך שההחלטה מעניקה הטבות מפליגות לכ-5,000 בעלי משקי עזר ומנוגדת להמלצות ועדת הבר

בצעד חריג הודיע בשבוע שעבר שר האוצר, רוני בר-און, שהוא אינו מאשר את החלטת מועצת מקרקעי ישראל ממארס 2007, המסדירה את זכויות החוכרים במשקי העזר.

יצוין, שכל החלטות המועצה שיש להן השפעה על תקציב המדינה מועברות לאישור שר האוצר, שבדרך כלל מאשר את רובן. ההחלטה בעניין משקי העזר התקבלה בעת כהונתו של שר השיכון לשעבר, מאיר שיטרית, שכיהן בתפקיד יו"ר המועצה.

בר-און נימק את החלטתו בכך, שההחלטה מעניקה הטבות מפליגות לכ-5,000 בעלי משקי עזר, במושבים אך גם בערים ובמועצות אזוריות. שטח משק עזר נע בין שני דונם ועד 15 דונם, אך מרביתם בשטח של כחמישה דונם.

יצוין, כי החלטת בר-און פוגעת בזכויות האחים אולמרט - אהוד, ירמי ועמרם, אשר ירשו משק עזר בנחלת ז'בוטינסקי בבנימינה.

בר-און ציין, שגם ועדת הבר, שקיבלה את ההחלטה בעניין היוון חלקת המגורים במושב ובקיבוץ, לא עסקה במשקי העזר בטענה שמדובר במערכת זכויות שונה מזו של הנחלה החקלאית. למרות זאת ובניגוד לעמדה זו, החליטה המועצה להעניק למשקי העזר זכויות, כאילו היו נחלה חקלאית רגילה.

לטענת בר-און, שטח משקי העזר קטן מזה של הנחלה החקלאית ולכן גם זכויות הבנייה צריכות להיות נמוכות יותר. הענקת זכויות שוות תעניק לבעלי הנחלות הטבה חריגה ויכולת לסחור בשטח בתשלום של 33% מהשווי.

עוד מציין בר-ון, שההחלטה אינה מגבילה את זכויות הבנייה המינימליות במגרשים המפוצלים, זאת בניגוד גמור להחלטת ועדת הבר שהגבילה את שטח הבניה ל-375 מ"ר לכלל המבנים. ההחלטה גם מאפשרת פיצול כל יחידות הדיור מהשטח החקלאי וזאת בניגוד להחלטת הבר, שאינה מאפשרת לפצל את שטח המגורים של בעל הנחלה מהנחלה החקלאית.

טענה נוספת היא שההחלטה אינה מתנה את עיגון הזכויות בתשלום נוסף למינהל ולמדינה, אלא קובעת תשלום עבור פטור מדמי חכירה שנתיים. לא רק זאת, ההחלטה אינה מתנה את עיגון הזכויות בהסדרת השימושים החורגים במשק העזר. משמעות הדבר היא, שמי שהקים שימושים חורגים יוכל לעשות בהם שימוש גם בעתיד - גם זו בניגוד להחלטת הבר שמתנה את מתן הזכויות במושבים בהסדרת שימושים אלה.