ועדת הכספים של הכנסת הביעה היום התנגדות חריפה לאחד מסעיפי הבריאות בחוק ההסדרים, המבקש להגדיל את חלקן של קופות החולים במימון תקציב הבריאות, מרמה של 5.38% לרמה של 6.45%. מדובר בקיצוץ בפועל של 260 מיליון שקל מתקציב קופות החולים. חברי הוועדה טענו כי המהלך מקטין את ההוצאה הציבורית לבריאות הנמצאת במילא בירידה, לעומת גידול עקבי בהוצאה הפרטית. לטענתם, אמנם הקופות יצטרכו בשלב זה לשאת בעלויות, אולם לא מן הנמנע כי הציבור יתבקש בסופו של דבר לשלם יותר, אם הקופות יקלעו לגירעונות כבדים.
במשרד האוצר הסבירו כי סעיף אחר בחוק ההסדרים, הקשור לביטול מס המעסיקים בגובה 4% מהכנסות העבודה המשולמת של ארגונים ללא מטרות רווח (כמו קופות החולים - ש.נ), שווה לקופות 280 מיליון שקל בממוצע. לכן, טוענים באוצר, סעיף זה מתקזז עם הסעיף הקודם.
ואולם, הקיזוז צפוי להיטיב במיוחד עם קופות החולים כללית ולאומית, שמעסיקות את מרבית העובדים באופן ישיר במסגרת יחסים של "עובד-מעביד". בקופות החולים מכבי ובמאוחדת, ישנן יותר התקשרויות עם עובדים עצמאיים - כך שהפחתת המס לא חלה עליהם. רביב סובל, סגן הממונה על התקציבים באוצר, הודה בדיון כי חלק מהקופות אכן יפגעו מהמהלך. באוצר גם לא מכחישים כי הקיצוץ בתקציב הקופות גבוה יותר מההקלות השונות עליהן.
כך למשל, סעיף נוסף בחוק ההסדרים עליו יידונו בהמשך, קובע כי עדכון תקציב הקופות בשלוש השנים הבאות בגין גידול דמוגראפי, יעמוד על 0.9% בממוצע. זאת לעומת 2% כפי שמקובל במדינות המערב, ולמרות שגם באוצר טוענים כי הגידול הדמוגראפי בישראל עומד על 1.7% לפחות. באוצר מסבירים כי הקופות יוכלו לשרוד גם עם התוספת המתונה יותר, באמצעות התייעלות פנימית.
"אני מביעה התפעלות מצורת החשיבה היצירתית של האוצר", אמרה על כך ח"כ שלי יחימוביץ'. "החשיבה המבריקה הזו היא שרשור של צורת החשיבה שהולידה את חוק ההסדרים. מצד אחד מקילים לכאורה על הקופות באמצעות מס המעסיקים, ומצד שני מגיחים מכיוון אחר שאין לו שום קשר למס מעסיקים", הוסיפה יחימוביץ'. לדבריה, ההכרעה בסעיף זה היא אידיאולוגית, בשל השאלה העולה ממנה - "האם המדינה אחראית לבריאות אזרחיה או לא".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
