להקטין את החשיפה למניות

"מדד נובמבר איננו אירוע טקטי שיפסיק להשפיע בעוד יום או יומיים. מדובר בהחלט באירוע מהותי שעוד ישפיע על הריביות במשק ובשווקים הפיננסיים בטווח הבינוני והארוך. זה לא משהו שאפשר להתעלם ממנו, ואנחנו כבר צפינו את המתרחש לפני מספר שבועות", אומר בתגובה רונן אביגדור, מנכ"ל מנורה-מבטחים קרנות נאמנות.

"המסר העיקרי הוא שהמדדים הגבוהים גם בישראל וגם בארה"ב טרפו את הקלפים ומזעזעים את השווקים בכל העולם", אומר אביגדור. "לנוכח עליית האינפלציה והלחצים האינפלציוניים הכדור עובר לבנקים המרכזיים".

במצב הנוכחי, אביגדור משדר פסימיות לגבי השוק האמריקני, אך אופטימיות זהירה לגבי ישראל. "הפדרל ריזרב נמצא במלכוד 22. העלייה באינפלציה מחייבת העלאת ריבית אבל לנוכח משבר הסאב-פריים דרושה הורדת ריבית כדי לא להיקלע למיתון. החשש הכי גדול הוא מסטגפלציה, כלומר, שילוב של האטה בפעילות הכלכלית ואינפלציה גבוהה. זה הסיוט של כל בנק מרכזי", הוא אומר. "קשה לי לשים את עצמי בנעליו של הנגיד האמריקני, כי שתי הדעות נתמכות בטיעונים מאוד חזקים, ולכן קשה לחזות מה הוא יעשה".

צרות של עשירים

"מבחינת המשק הישראלי, להבדיל מארה"ב, העלייה באינפלציה היא בגדר 'צרות של עשירים'. לנוכח מצבו המשופר של המשק הישראלי עם התחזיות האופטימיות ל-2008, גם העלאת הריבית בינואר, שהיא כבר עובדה מוגמרת, לא צפויה להוביל לתהליך של זעזוע למשק ולמשקיעים, בטח לא ברמה שראינו אתמול בבורסה", אומר אביגדור.

את מה שקרה אתמול מגדיר אביגדור כהצפה של השוק ברגשות של לחץ ופחד, והתאמה של תיקי ההשקעות אליהם. "ראינו את זה בשוק תעודות הסל וקרנות הנאמנות. ראינו פדיונות בקרנות המנייתיות ובקרנות האג"ח שקליות, בייחוד הבינוניות והארוכות, והצטיידות בקרנות מט"ח ובקרנות צמודות", הוא אומר.

"התגובה של השוק היא הפנמה של תהליך העלאת הריבית על בנק ישראל. זו גם הסיבה שהקצה של כל העקומים סובל בטווח הארוך. לכאורה היינו צריכים לראות עליות שערים בכל אגרות החוב הצמודות, אבל ראינו אותן רק בקצרות ולא בארוכות, שמושפעות מהריבית יותר מאשר מהאינפלציה. המקלט בישראל הוא האג"ח הצמודות הקצרות והבינוניות".

1. אג"ח צמוד קצר-בינוני

* מה המשקיעים צריכים לעשות היום?

"למשקיע עם תיק אג"ח מומלץ להגדיל את הרכיב הצמוד, עם התמקדות בטווחים הקצרים והבינוניים, שיותר רגישים לאינפלציה מאשר לריבית", ממליץ אביגדור. "במקביל כדאי להקטין את החשיפה לרכיב השקלי, במיוחד בטווח הארוך, כי הוא לא מעניק פיצוי על הריבית או האינפלציה".

התיק המומלץ על ידי אביגדור למשקיעי אג"ח טהורים (שלא משקיעים במניות), כולל רכיב של 60%-65% באפיק הצמוד, עם דגש על מח"מ בינוני, כולל אג"ח קונצרניות בדירוגים גבוהים. "לא הייתי נכנס לדירוגים נמוכים ולאג"ח לא מדורגות". עוד כולל התיק רכיב של 5%-10% במט"ח, "כשגם הדולר וגם האירו נראים בסדר".

2. שקלי לטווח הקצר

את יתרת התיק, 30%, אביגדור ממליץ להפנות לאפיק השקלי עם התמקדות בטווח הקצר, באמצעות שימוש במק"מים, שחרים קצרים או בגילונים. למשקיע הממוצע, שמעוניין גם ברכיב מנייתי, ממליץ אביגדור להקצות 25% למניות.

* לא מאוחר מדי לבצע את ההתאמות האלה בתיקים?

"אני שופט זאת על פי הציפיות האינפלציוניות (הפער בין העקום השקלי לעקום צמוד, ר"ב). נכון להיום בבוקר, גובה הציפיות האינפלציוניות הוא בערך 2.5%. זה יותר מאשר בחודשים האחרונים, כי יש הפנמה של המשקיעים שהולכים לסביבת אינפלציה גבוהה יותר, אבל זה לא גבוה מספיק. בגלל הסיכונים האינפלציוניים הם צריכים לדרוש פרמיה נוספת מהאפיק שקלי, ולכן עדיף להשקיע באפיק הצמוד".

3. להוריד חשיפה למניות

"שוק המניות, לנוכח המילכוד בארה"ב וחידוש העלאות הריבית של בנק ישראל, יתקשה להעניק תשואות אטרקטיביות למשקיעים בטווח הנראה לעין, לפחות עד התפזרות עננת אי-הוודאות. תנאי הבסיס הנוחים לא השתנו, אבל קשה לראות תרגום שלהם בפועל בסביבת ריבית עולה.

"מי שחשוף למניות בשיעור גבוה צריך לרדת, ולמי שיש אורך נשימה יש היום כמה הזדמנויות אטרקטיביות". סיבה נוספת להקטנת הרכיב המנייתי, מסביר אביגדור, נובעת מהעלייה בתשואות על אג"ח, שמעלות שוב את האלטרנטיבה להשקעה במניות, במיוחד בתקופה של אי-ודאות.

אביגדור לא אופטימי ביחס לשוק האמריקני. "הייתי ממליץ לצמצם חשיפה לשוק האמריקני, תוך התרכזות בסקטורים דפנסיביים שלא קשורים בהכרח לצרכן האמריקני, כמו מזון, תרופות וטכנולוגיה. השוק בארה"ב פגיע מאוד היום והמצב הנוכחי עלול לפגוע גם בצריכה הפרטית, וזה החשש הגדול ביותר".