איליק רוז'נסקי: "החתמים בישראל בלופרים; יש פגיעה בחברה שנסחרת בבורסה משנית ולא ראשית"

דווקא בתקופה בה השווקים הגלובליים עוברים טלטלה, בחרו באיגוד החברות הציבוריות לערוך כנס בנושא שוק ההון בעידן הגלובליזציה. עקיבא מוזס, מנכ"ל כי"ל ויו"ר האיגוד, הסביר אתמול בתחילת דבריו בכנס שהתקיים בבורסה בתל אביב את הסיבה העיקרית לקיום האירוע: "העולם הופך לכפר גלובלי, וזו המציאות שאנחנו חיים בה".

מוזס הרבה להתייחס למגזר ממנו הוא מגיע, מגזר הדשנים, כדי להדגיש את חשיבות הנושא בעיניו. "הגלובליזציה באה לידי ביטוי בצורה טובה בעליית מחירי הקומודיטיז, תחום שבו גם כי"ל מעורבת", אמר. "ככל שהאוכלוסייה גדלה, ישנו ביקוש גובר למזון ועל כן צריך יותר יבולים ויותר דשנים". אלמנטים נוספים שהזכיר מוזס נוגעים להשוואת פערי המיסוי ולאיחוד התקינה הבינלאומית.

"השינוי הגדול בבורסה בתל אביב נגרם כתוצאה מכניסתם של משקיעים זרים. זה אומר ששוק ההון הישראלי חייב לעקוב ולהתאים את עצמו לשינויים כל הזמן", אמר מוזס והדגים שוב בעזרת כי"ל.

"כ-95% מהתוצרת שלנו נמכרת בשוקי חו"ל וגם הייצור שלנו ברובו נמצא מחוץ לישראל. המסקנה לפיכך היא ברורה: חברות ישראליות שרוצות לצמוח חייבות לצאת לעולם הרחב. השוק הישראלי אינו מאפשר התפתחות", סיכם מוזס.

גולת הכותרת של הכנס הייתה פאנל של מנהלי חברות נדל"ן ישראליות שביצעו בשנים האחרונות גיוסי הון בחו"ל. ארז מלצר, המנכ"ל היוצא של אפריקה ישראל , התייחס לשאלת מקום הגיוס: "ישנן חברות בישראל שזה ממש לא משנה איפה יגייסו. השאלה היא איפה יהיו המשקיעים שיקנו את הסחורה. בארץ היה קל יותר לגייס חוב בשנים האחרונות, למנף אותו ולהפוך אותו להשקעות ציבוריות.

"היקף הגיוס הוא שקובע", המשיך מלצר." יש סכומים שלא תוכל לגייס בכל בורסה. ראוי שאפריקה ישראל תגייס בבורסות ראשיות ולא משניות וזו הסיבה שלא הלכנו ל-AIM, הבורסה המשנית של לונדון, אלא התעקשנו על הבורסה הראשית. פרמטר חשוב נוסף הוא הסחירות".

איליק רוז'נסקי, מנכ"ל דלק נדל"ן , הדגיש את חשיבות הגודל של הבורסה בה מבוצע הגיוס. "יש פגיעה בחברה שנסחרת בבורסה משנית ולא ראשית. אנליסט שמתמחר את הנכסים שלנו, למשל, יכול להעניק להם תמחור חסר לעומת נכסים דומים שתחזיק חברה שנסחרת בבורסה ראשית". רוז'נסקי חזר על אכזבתו מהנפקת החברה הבת DGRE בלונדון. "ההנפקה כרגע לא תרמה את מה שציפינו, לא כבעלי השליטה בחברה ולא עבור המשקיעים שלנו".

דורי סגל, מנכ"ל גזית גלוב , חשף את דרך החשיבה בחברה לקראת גיוס: "אנחנו מחזירים את הכסף לבעלי החוב רק מתוך תזרים המזומנים של החברה ולכן אנחנו מסתכלים בראש ובראשונה על המח"מ (משך חיים ממוצע), ככזה שהתזרים יוכל לשרת אותו", אמר סגל.

למרות יציאתן של חברות נדל"ן ישראליות רבות להודו, מרבית המימון מגיע דווקא משווקים מערביים. את ההסבר לכך סיפק שמעון יצחקי, נשיא אלביט הדמיה. "בשוק ההודי קשה מאוד לגייס כסף לפרויקטים. הריבית שם מאוד גבוהה. סביר שנגייס בתקופה הקרובה בארץ ואת הכסף נפנה להודו. בהודו, אם הפרויקט לא מניב לך 25%, לא שווה להיכנס אליו".

אחד הנדבכים החשובים בהנפקה הוא בחירת החתמים. למרות האידיליה כביכול בין החברה לחתמים שלה, גילה מלצר, כי מתחת לפני השטח יש קונפליקטים בין הצדדים. "תפקיד המנכ"ל לדאוג שהם יעבדו לטובת האינטרסים של החברה", אמר.

רוז'נסקי לא חסך ביקורת על החתמים המקומיים, כמו גם על הזרים. "עד ההנפקה באנגליה חשבתי שרק החתמים בישראל הם סוג של בלופרים, שיגידו לך כל מה שאתה רוצה לשמוע. אבל בסופו של דבר, גם בלונדון החתמים הם אותם חתמים כמו ההם מפתח תקוה, רק שהם מדברים אנגלית והולכים עם חליפות. לכן, אנחנו צריכים לדאוג למערכות פנימיות מאוד מנוסות בתחום זה".

על רקע הירידות בשווקים ומחנק האשראי, העריכו משתתפי הפאנל כי היקף גיוסי החוב בשוק יקטן בשנים הקרובות. "אנחנו צפויים לשובע של הגופים המוסדיים שיגבילו את היקף ההשקעה באג"ח קונצרניות ויבררו טוב יותר את האג"ח שהם רוכשים", אמר סגל.

"אף אחד לא יודע מה יהיה אורך המשבר ועד כמה הוא יהיה עמוק. מה שבטוח הוא שנגמרה התחרות הגדולה. יש היום דרישות יותר גבוהות מהחברות, כמו קיומו של הון עצמי יותר גבוה. חברות חזקות ומוערכות יכולות לצאת אפילו נשכרות מהמשבר הזה", סיכם רוז'נסקי.