שיטת הרילוקיישן של חברת החשמל: לגור כמה שיותר רחוק - לקבל כמה שיותר כסף

ב-20 בנובמבר, יום לאחר שפורסם דוח מבקר המדינה, שלח מיכה לינדנשטראוס מכתב למשה בכר, מנכ"ל החברה בפועל. המכתב לא עסק בחמולות שממלאות את החברה, אלא בשני מנהלי עבודה באגף ביצוע פרויקטים (האגף המופקד על בניית תחנות כוח ומתקני חשמל). חודשים מספר לפני כן פנו השניים למבקר בטענה כי מאז שחשפו שחיתויות בקרב העובדים, הם סובלים מאיומים, מהשמצות ומהתנכלות שיטתית מצד הממונים. אצל אחד מהם התבטאה ההתנכלות בהעברתו ממקום עבודתו הקבוע באתר החברה בגזר, הסמוך ללטרון, ושיבוצו מחדש באתר תחנת הכוח באשדוד.

בכל מקום עבודה אחר, ה"עונש" הזה היה נחשב אולי דווקא להטבה: אחרי הכול, מנהל העבודה מתגורר באשדוד. לא בחברת החשמל. כאן מדובר בהרעת תנאים משמעותית: אותו עובד יכול מעתה להתעורר מאוחר יותר בבוקר, אבל משכורתו החודשית הצטמקה לפתע בכ-2,700 שקל, כי השיבוץ קרוב לבית גזל ממנו החזרי נסיעות, אש"ל וכלכלה. כשעבד בגזר קיבל, כמו כל העובדים, החזרי נסיעות אף שנהנה מהסעה מאורגנת של החברה. החזרי האש"ל והכלכלה נועדו להחזיר את הוצאות הנסיעה של עובדי השטח, אבל במציאות, הם גלשו הלאה ונהנים מהם גם עובדים הסועדים חינם בחדרי אוכל של החברה.

המנהל טען שמתנכלים לו משום שחשף שחיתויות במחלקת הרכבה חשמלית. חלק מהטענות שהעלה נדחו, אך לפי מכתבו של לינדנשטראוס, בדיקה שביצע אגף הביקורת הפנימית בחברה איששה חלק ניכר מהטענות שהעלה לגבי אי-סדרים במחלקה: עובדים שאינם טורחים להחתים כרטיסי נוכחות, קרובי משפחה המועסקים בכפיפות זה לזה, עובדים שזכו לקבל רכב צמוד על אף שאינם זכאים להטבה המפנקת.

ואולם באגף הביקורת הפנימית סירבו להורות על השבתו של המנהל לשיבוצו המקורי, בטענה כי הוא התבסס על נוהג "פסול ובלתי סביר" שהונהג באגף ביצוע פרויקטים: להציב עובדים דווקא רחוק מהבית, כדי להגדיל את שכרם.

"מממצאי הביקורת הפנימית עולה", כתב המבקר לבכר, "שכל עובדי המחלקה מוצבים לעבודה באתרים המרוחקים ממקום מגוריהם באופן שיש בו כדי להביא להגדלה משמעותית של שכרם". לינדנשטראוס הורה להעביר את מנהל העבודה לתפקיד אחר מבלי לפגוע בשכרו, וקבע כי העברתו נבעה גם מ"התנכלות". אחרי הכול, הוא "היה היחיד מתוך 137 עובדים שהועבר לעבוד קרוב למקום מגוריו".

אותו עובד אולי מצא שלווה, אבל ממצאי המבקר, המתפרסמים כאן לראשונה, חושפים מציאות מקוממת שמשמעותה, לכאורה, עלויות שכר מיותרות המסתכמות בעשרות מיליוני שקלים לאורך השנים.

הסיפור המלא - היום במגזין G