הנקראות ביותר

עו"ד שמואל זיסמן: "ההיכרות מהכדורסל פתחה בפניי דלתות"

שחקנה לשעבר של מכבי תל-אביב, שפיתח קריירה שונה לגמרי: "נולדתי ברמת-גן. אבי, שלום זיסמן, היה חבר-כנסת מטעם הציונים הכלליים, ממלא-מקום ראש עיריית רמת-גן, יו"ר הוועד האולימפי בישראל וגם יו"ר תנועת מכבי ישראל"

הבית > בביתם של רבקה ושמוליק זיסמן בשכונת הווילות היוקרתית רמת-חן ברמת גן "רב הגלוי על הנסתר". מבעד לקירות שקופים בחזית הבית, נגלה חדר משפחה רחב ידיים עם רצפת פרקט מעוצבת. קיר זכוכית נוסף חושף חצר אחורית, שבה משתובבים הכלב המשפחתי באדי והחתולים טיגי ומוריס. "אני אוהב מרחב", אומר בעל הבית. "אני אוהב את זה שמכל מקום בבית אני מרגיש שאני רואה הכול".

גוני החום והיין הדומיננטיים המעטרים את הבית ובני-המשפחה המסתובבים במרחב הפתוח של חדר המשפחה והמטבח (אשתו ובנו הבכור) מקנים לו אווירה משפחתית חמימה ומזמינה. אין פלא אם כן שבשעות הערב המוקדמות חומק עורך-הדין העסוק מהמשרד לביתו. וממשיך לנהל מהבית את השיחות הטרנס-אטלנטיות עם לקוחותיו בחו"ל.

הבית נושא עימו זיכרונות. זה הבית שאליו עבר זיסמן כילד עם הוריו, חודשים ספורים לפני מות אביו. "אמי רצתה למכור את הבית, כל השנים ולא נתתי לה".

ביוגרפיה מקוצרת > "נולדתי ברמת-גן. אבי, שלום זיסמן, היה חבר-כנסת מטעם הציונים הכלליים, ממלא-מקום ראש עיריית רמת-גן, יו"ר הוועד האולימפי בישראל, וגם יו"ר תנועת מכבי ישראל. כך שמטבע הדברים הייתי חבר מכבי מהיום שנולדתי. אבי היה לוקח אותי לכל מקום ותמיד הייתי צמוד אליו. הוא נפטר כשהייתי בן 9, ואמי גידלה אותי לבד. אחיותיי היו כבר גדולות, הבכורה גדולה ממני ב-14 שנה, והשנייה בעשר שנים, אז נשארתי רק עם אמא. מותו היה טראומה קשה, במיוחד לאמי שהעריצה אותו. אני גדלתי לאורו. אמי חינכה אותי כשברקע תלויה תמיד השאלה 'מה אבא היה עושה במצב כזה'. גדלתי בבית שבו אמא נלחמה על הנצחת השם של אבא.

"אמי תפקדה כאישה משכמה ומעלה. היא עבדה כמנהלת-חשבונות בבית-חרושת עלית, והייתה אישיות כובשת עם חיוך תמידי. היום, היא אחרי אירוע מוחי ומאושפזת בבית-אבות, אבל עדיין מחייכת וחיובית תמיד. מבחינה זאת, הייתי בר-מזל. חייתי בבית צנוע. אמא הייתה חוסכת ולא קונה לפעמים עיתון כדי שיישאר כסף. למסעדה הייתי הולך פעם בשש שנים. זה לא היה עניין של מחסור, אלא של לדעת איפה אתה נמצא, ולא לקפוץ מעל הפופיק. אף פעם לא הרגשתי שחסר לי משהו.

"תמיד הייתי תלמיד טוב, מה שאיפשר לי להיות עם ראש נקי לספורט שמאוד אהבתי. מילדות ידעתי שאני הולך להיות עורך-דין. זה נבע מתחושות של רדיפת צדק שהשרישו בי במשפחה וצורך להגן על חלשים. זה היה חלק מהאווירה בבית. כבר בכיתה ה' המורה אמרה לכיתה ש'שמוליק יהיה עורך-דין'. תמיד הייתי מגן על ילדים אחרים מול המורה ומול המנהל. בתיכון בליך הייתי במועצת התלמידים. נלחמנו אז שיאפשרו לנו ללבוש בבית-הספר ג'ינסים ולגדל שיער ארוך. היה לי אז שיער ארוך, אבל כשהשגנו את המטרה, הסתפרתי. היה חשוב לי להראות שזה עיקרון. החופש.

"עם הזמן הכדורסל תפס מקום מרכזי בחיי. כנער שיחקתי במכבי רמת-חן. המאמן הראשון שלי היה פיני גרשון. כבר אז ראינו שהוא תותח-על והיה ברור שהוא יגיע רחוק. משם הגעתי לנבחרת הנוער, וכשהתגייסתי כבר הייתי קפטן נבחרת הנוער. התגייסתי כספורטאי מצטיין והמשכתי להתקדם. ב-1977, כשמכבי ת"א זכתה בגביע אירופה, הייתי חייל. כמו כל עם ישראל ראיתי את הזכייה בגביע אירופה בטלוויזיה. אחרי שבוע, כשהקבוצה חזרה לארץ, טלפנו אליי רלף קליין ושמעון מזרחי ואמרו שהם רוצים שאעבור אליהם. הייתי בהלם. היו לי הצעות לקבל מלגות במכללות בארה"ב. התלבטתי אם ללמוד שם מנהל עסקים ולשחק כדורסל, או לעבור למכבי ת"א וללמוד משפטים. אחת הסיבות שלא נסעתי לארה"ב הייתה שלא היו לי הצעות מהווסט-קוסט, אלא רק מהאיסט-קוסט. רציתי ללמוד בקליפורניה, כי הייתי גולש גלים, ורציתי גם ים וגלישה. כך הגעתי למכבי ת"א. יום אחרי השחרור התחלתי ללמוד משפטים.

"למדתי משפטים מתוך רצון להכיר את המקצוע, ולאו דווקא כדי לעסוק בעריכת-דין. הייתי כמעט בטוח שאני לא הולך לעסוק בזה. אבל משפטים - וגם מנהל עסקים שלמדתי בהמשך - היו דבר שהיה טבוע בי. למרות שפיתחתי קריירה של כדורסלן, אף פעם לא חשבתי על המקצוע הזה לטווח ארוך.

"בתקופת הלימודים שיחקתי במכבי וזכינו ב-81' באליפות אירופה ובגביע הביניבשתי באליפות העולם. שיחקתי גם בנבחרת ישראל ובנבחרת הסטודנטים של ישראל. זאת הייתה תקופה של פעילות סביב השעון. חברים שלי בפקולטה למשפטים היו עושים קופי מההרצאות ומעבירים אלי את החומר. לקחתי את המחברות והספרים לכל מקום, ולמדתי בטיסות למשחקים בחו"ל. כשהתחלתי את ההתמחות לא יכולתי להמשיך לשחק כדורסל במכבי. חשבתי לעצמי, שבגיל 24 כבר טעמתי הכול בכדורסל. זכינו בכל ההישגים שיכולתי לחלום עליהם. ואז פרשתי ממכבי. אני חושב שזו הייתה החלטה נכונה, ואני לא מצטער עליה. בכל זאת המשכתי לשחק כדורסל עד גיל 33, רק לא במכבי.

"עשיתי סטאז' בתחום המשפט המסחרי במשרד של עו"ד עדי קפלן. לפני שנה, סגרנו מעגל, כשהתמזגנו. חזרנו להיות ביחד".

התיק הראשון > "כשסיימתי את ההתמחות פתחתי מיד משרד עצמאי בחדר בבית של אמי. קפלן העביר לי את התיק הראשון שלי בתחום דיני עבודה. אני זוכר שהגעתי לבית-הדין לעבודה, וכולם הכירו אותי מהכדורסל. נהניתי מזה שזיהו אותי, כי זה עזר להגיע להסדר מהיר בתיק כבר באותו יום. העובדה שהכירו אותי פתחה בפני דלתות. אין לי ספק בזה.

אני חושב שקרו שני דברים בתיק הזה. אחד, כולם ראו את הכדורסלן שהם מכירים מהטלוויזיה, ושניים, פתאום התברר שהוא גם מדבר לעניין. נוצר מצב שאת התיק הראשון שלי סגרתי מהר מאוד. כשסיפרתי לקפלן שהתיק נגמר הוא התפלא. הוא שיער שזה יהיה הליך של שנתיים".

זיסמן, אהרוני, גייר > "אחרי תקופה קצרה שבה עבדתי מהבית של אמי, התיקים החלו להצטבר והייתי חייב לשכור משרד. שכרתי מקום בת"א. לאחר זמן מה התחלתי לשחק בקבוצת גליל עליון, ופתחתי גם שם משרד. תוך שנתיים היו לי שני סניפים. לסניף בצפון לקחתי את חבר הילדות שלי, ארז אהרוני, איתו גדלתי מגיל 10. לסניף בת"א צירפתי את יוסי גייר, שלמד איתי בפקולטה למשפטים. אני ואהרוני שידכנו ליוסי חברת ילדות שלנו, שלימים הפכה לאשתו. ככה הקמנו את זיסמן אהרוני, גייר. היום, אני, אהרוני וגייר גרים במרחק של 300 מטר זה מזה".

* איך מכדררים ממגרש הכדורסל למשרד עורכי-הדין ה-15 בגודלו בארץ?

"המעבר שלי לעריכת-דין היה טבעי. הספורטאים שהכירו אותי מחדר ההלבשה, היו הלקוחות הראשונים שלי. התחלתי בייצוג ספורטאים, אבל עזבתי את זה מהר. באותה תקופה אגודות לא עמדו בהתחייבויות שלהן לשחקנים ומוסר התשלומים היה ירוד. הייתי יושב כעורך-דינם של השחקנים מול אנשי הנהלות ויודע שהם משקרים. לא יכולתי לסבול את זה. אני חושב שגם הייתי מעורב רגשית. הכעיס אותי חוסר היושר בענף, שנבע גם מחוסר יכולת לנהל כמו שצריך את קבוצות הכדורסל. מהר מאוד העברתי את המחלקה הזאת ליוסי גייר, והמשכתי לטפל רק בנושאים עסקיים של הכדורסלנים. כך הבסיס של המשרד הלך והתרחב".

סוד ההצלחה > "בנינו את המשרד אבן על אבן בלי קיצורי דרך. השם שלנו עבר מפה לאוזן. בגליל הפכנו לעורכי-הדין המסחריים היחידים באזור. היות שרוב עורכי-הדין בגליל עסקו בתעבורה ובדיני אישות, עזרנו להם בתחום המסחרי. הקמנו מפעל בצפון וקנינו 'ליין' באנגליה בשביל מפעלים שם. כל זה כשאני רק בן 27, עם משרד מאוד צעיר. חלק מזה בזכות העובדה שההתמחות שלי הייתה מצוינת. המשרד של קפלן ייצג לקוחות גדולים, כמו מפעלי ים המלח ושרתון, כך שבמשפט המסחרי עשיתי עבודות ברמה הכי גבוהה שאפשר.

"משם זה הלך והתפתח. לא כיוונו את עצמנו לגדול. לא אמרנו 'אנחנו רוצים להיות גדולים' ומעולם לא הייתה ישיבה בין שלושתנו שאמרנו 'רגע, אנחנו רוצים להיות 50 עורכי-דין', או 'יאללה, בואו נרחיב את המשרד'. פתאום מצאנו את עצמנו עם עוד עורך-דין ועוד אחד, ופתאום היינו 6, ואחרי זה 8, ואחרי זה 12.

"אני מכיר כל שלב בהתפתחות המשרד, כי עשיתי את זה בעשר אצבעות. בהתחלה הייתי לבד בחדר בבית אמי, ועדי קפלן נתן לי את התיק הראשון שלי. אחרי חודשים ספורים לא יכולתי להישאר אצלה יותר, והחלטתי לשכור חדר ושירותי משרד בבית הדר-דפנה מעו"ד יהודה וינשטיין. הוא חמוד. כשעליתי לשחק בצפון, בגליל עליון, והקמתי את המשרד בצפון, שכרתי גם שם וילה ומזכירות. כשאני חושב על זה היום, אני מבין שזאת חתיכת אופרציה לבחור בן 26. בהמשך, המשרד גדל באופן טבעי. לקוחות סיפרו על ההצלחות הגדולות, והגיעו עוד קליינטים מסחריים. ככה זה התקדם.

"אני עברתי את כל השלבים האלה. אני חי ומרגיש אותם. בשלב מסוים, אמרנו 'בואו ניקח עוד עורך-דין', ואחר-כך עוד מזכירה, ציוד, ריהוט, נייר מכתבים ולוגו. היינו הראשונים שעשו לוגו בארץ. כולם אמרו לנו, 'לעורכי-דין אסור לפרסם', ו'אל תעשה את זה'. ואני אמרתי, 'לוגו זה לא פרסום. פרסום זה אם אשים את הלוגו בעיתונים', ועשיתי את זה. יש לי גישה לעסקים והבנתי מהר מאוד שמקצוע עריכת-הדין משתנה ללא הרף. מי שלא שם לב לזה נמצא בבעיה".

היי-טק > "גיליתי את תחום היי-טק בשנת 1988, בתקופה שבארץ עוד לא ידעו מה זה היי-טק. נתקלתי בתחום באחת העסקאות שעשיתי, והבנתי שזה תחום שאני רוצה להתמחות בו. ההיי-טק גרם לי לאהוב את המקצוע. אני לא מתלהב מהמקצוע של עריכת דין, בלשון המעטה. אין בו בנייה ויצירה. בהיי-טק פגשתי אנשים מרתקים, כל יום למדתי דבר חדש, והמוח שלי עבד שעות נוספות. התחום ריתק אותי ומרתק אותי עד היום. חצי מהזמן שלי היום מוקדש לסטארט-אפים. התחום הזה גם לקח את המשרד קדימה.

"היתרון שלנו על משרדים אחרים בתחום היה שבתקופה שההיי-טק התחיל בארץ משרדים אחרים לא הבינו לאן ישראל הולכת. במשרדי עורכי-דין אחרים, טיפל בנושא ההיי-טק עורך-דין שידע אנגלית, ולאו דווקא מי שידע לטפל בסטארט-אפים. היכולת להיות מעורב בכל האספקטים, ולא רק במסמך המשפטי, היא שעושה את ההבדל".

פעילות התנדבותית > "אחת העסקאות הראשונות שהיו לי בתחילת הדרך הייתה עסקת נדל"ן מאוד קשה, שכמעט לא יצאה לפועל. יום לפני שסגרתי את העסקה קיבלתי מכתב מארגון 'החדר האטום', שמיישם שיטת טיפול ייחודית בילדים אוטיסטים, בו נכתב שהם הולכים להיסגר, וצריכים תרומות. למחרת, כשישבתי במשא-ומתן לסגירת העסקה, אמרתי לנוכחים בחדר, שאם העסקה תחתם שכר הטרחה שלי ייתרם ל'חדר האטום'. לא יודע מאיפה זה בא לי. באותם רגעים אתה לא חושב אתה עושה. יש לי את הגנים של אבא שלי, של פעילות ציבורית ועשייה לטובת הכלל, וזה פשוט לא מרפה ממני.

"היום אני יו"ר מנהלת הספורט ההישגי בהתנדבות, ואני אחראי על ההכנות לאולימפיאדה בבייג'ין. אני יו"ר 'אגודת הידידים' של מכבי תנועה עולמית. אני אחד ממייסדי עמותת 'לב אוהב', שמסייעת לילדים בסיכון, וגם יו"ר ארגון תסמונת רט (מחלה ניוונית פרוגרסיבית, א' ל'), שעוזר למשפחות שילדיהן סובלים מהמחלה הזאת בארץ.

"הקמתי אגודת ידידים מפוארת עם אביהו בן-נון, יאיר המבורגר, יוסי פלד, כדי לעזור למכבי העולמית. עשינו המון דברים. לפעמים חשבתי לעצמי, 'למה אתה עושה את זה, הרי אין לך זמן'. אבל הבנתי שזה בגנים שלי, בחינוך שספגתי, ואני עושה את זה כבר 20 שנה".

עמותת לב אוהב > "לפני 11 שנים נפגשתי עם חיים סקאל ואמרתי לו: 'תגיד לי, מתי אתם, החבר'ה של הדור השני של אנשי עסקים, תעשו צ'אריטי? כשתהיו בני 100? בואו נתחיל את זה עכשיו'. הוא נרתם לזה באופן בלתי רגיל. רוב הדור השני של אנשי עסקים נרתמו לזה, והקמנו את עמותת 'לב אוהב'. הם אמרו לי, היות שאתה היוזם תגיד מה אתה רוצה שנעשה. עניתי להם: 'יש לי כמה רעיונות, אבל אני רוצה שתבחרו באחד, ואני אגיד לכם מהו. בואו נעזור לילדים עם צרכים מיוחדים. אם מישהו צריך למשל קביים, בואו נביא לו אותם הביתה. לא כסף. אם צריך טיפולים בסוסים, נשלם למדריך'. הם קיבלו את הרעיון, וזה מה שאנחנו עושים היום".

גדולי השופטים > "אהרן ברק ודליה דורנר. על ברק אין מה לומר, האיש הוא משכמו ומעלה. אני קורא את פסקי-הדין והמאמרים שלו ואומר לעצמי, שזה אדם שהייתי מוכן להיות בחברתו 24 שעות ביממה.

"יש לי פינה חמה בלב לדליה דורנר. אני לא מכיר אותה אישית, אבל שנים אני מעריץ שלה. היא הייתה אישה אמיצה מתחילת דרכה ועד היום. היא הראשונה שהחליטה שאין דבר כזה שחקן כדורסל שהוא עבד של אגודה. כשהיא כיהנה כשופטת שלום היא שחררה את עדי גורדון מההסגר (האיסור שחל על שחקן לעבור מקבוצתו לקבוצה אחרת, אלא לאחר 3 שנים שבהן אינו משחק כדורסל)".

סדר יום > "אני קם ב-6 בבוקר. 3 פעמים בשבוע אני עושה תרגילי כושר בשיטה שעובדת על היציבה עם מאמן אישי. פתיחת יום בספורט עושה את היום שונה לגמרי. אני מגיע למשרד ב-9 וחצי בבוקר כל יום. היות שאנחנו משרד בינלאומי, ויש לנו משרדים בסין ובארה"ב, היום מחולק לעבודה עם העולם לפי שעון בינלאומי. בין 8 וחצי ל-9 וחצי בבוקר, אני עובד עם סין, באמצע אני עובד על דברים בארץ, ובין 6 ל-7 בערב, כשאני כבר בבית, מתחילה העבודה עם ארה"ב".

קריאה > "אני קורא כמה ספרים במקביל. קראתי לאחרונה את הספר על איראן של רונן ברגמן, 'נקודת האל-חזור' ואת 'נוצת יען' של מרים רום, שאני מאוד ממליץ עליו. עכשיו אני קורא את 'שואה שלנו', שכתב אמיר גוטפרוינד".

ספורט > "הספורט הוא חלק בלתי נפרד מהחיים שלי. אני עושה סקי פעם בשנה בערך, משחק סקווש וגולף, ועוסק בגלישת גלים. לימדתי את כל הילדים שלי לגלוש. בקיץ אנחנו גולשים יחד כמעט כל שבת. זה כיף גדול.

"בנוסף, אני משחק כדורסל עם שחקנים ותיקים למטרות צדקה. הקמנו קבוצה לפני כמה שנים, והמחשבות של השחקנים היו על קלוריות ושמירה על כושר. חלק רצו גם להחזיר את ימי הזוהר. אני חשבתי רק על דבר אחד: אם אנחנו כבר טורחים לשחק, אז נעשה את זה כדי לתרום משהו. זה מה שאנחנו עושים כיום. בקבוצה משחקים דורון ג'מצי, מוטי דניאל, אולסי פרי, וילי סימס ועוד חבר'ה טובים".

עודד קטש > "קטש הוא מאמן מבריק שנכנס לסיטואציה שבה חלק מהאירועים אינם בשליטתו. התוצאה, שבה הוא פינה את מקומו לצביקה שרף היא כנראה היחידה האפשרית. היא נכונה לטווח קצר, אבל איני בטוח שהיא נכונה לטווח ארוך. קטש הוא בחור אינטילגנטי שעוד יחזור, ובגדול, לקבוצות גדולות".

אלמלא הייתי עורך-דין > "הייתי מקים סטארט-אפ".

בעוד 10 שנים > "עוסק רק בפעילות התנדבותית".

לא יודעים עליי > "אני אלוף העולם בהכנת שקשוקה".

* מה המתכון שלך?

"לא מוכן לחשוף את המתכון".

* סליחה?!

"אני חושש מגניבות של בישולים. אני מוכן לחשוף רק רמז קטן מהמתכון - שאני מתחיל עם הפלפלים ועד שאני לא גומר לרכך אותם, אני לא מכניס את שאר המרכיבים. וגם, שאצלי הביצה בסוף היא ביצת עין רכה".

רזומה > עו"ד שמוליק זיסמן (50), נולד ומתגורר בשכונת רמת-חן ברמת-גו. נשוי ואב לארבעה * בנו של ח"כ שלום זיסמן ז"ל, שכיהן בכנסת השנייה * את תהילתו הראשונית קנה ככדורסלן בקבוצת מכבי ת"א בסוף שנות ה-70, שגרפה את גביע אירופה לאלופות * שותף-מייסד במשרד זיסמן, אהרוני, גייר & עדי קפלן, שמדורג במקום ה-15 בגודלו לפי B&D * מתמחה בתחומי היי-טק ומשפט מסחרי בינלאומי ומשמש גם כיועץ עסקי, בורר ומגשר.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות