דרושים יזמים עניים

את הקרן, שזה עתה החלה לפעול, הקים יחד עם חברו ושותפו לעסקים, נייתי קירש, שהוא גם פילנתרופ יהודי-דרום-אפריקני. "נייתי מפעיל בשנים האחרונות קרן דומה ומצליחה בדרום-אפריקה. שנינו רצינו לעשות בישראל משהו במשותף למען הקהילה, אז שמנו 5 מיליון דולר והקמנו קרן כזאת גם בישראל".

כחברי דירקטוריון הקרן, רתם אבן-עזרא את יעקב פרי, אלי הורביץ ועו"ד אורי ינובסקי. "יעקב החליף אותי במגל, ואת אלי אני מכיר שנים ארוכות. הוא ואשתי כרמלה ז"ל היו ממקימי קיבוץ תל-קציר בשנות ה-40 המאוחרות. אורי ואני היינו ביחד בבית-הספר והוא גם העו"ד של 'מגל'".

קרן "נתן" כשמה כן היא. נותנת הלוואות של עד 100 אלף שקל ליזם בתנאים חלומיים שאף קרן פילנתרופית אחרת בארץ לא מציעה: ללא ערבויות, ללא ריביות וללא זמני פירעון נוקשים ומוגדרים מראש. הלווה, כך מצהיר בן-עזרא, יחזיר לקרן את ההלוואה מתוך רווחים עתידיים. "הקרן מסייעת לאנשים שרוצים לפתוח עסק ואין להם את ההון ההתחלתי הדרוש. הרעיון הוא לעזור לאנשים, אזרחי ישראל, עם אש בעצמות. אנשים חדורי מוטיבציה ושאיפות, שיכולים לעשות דברים, ומה שמעכב אותם זה שאיש לא מאמין בהם ולא מוכן לתת להם את ההון הראשוני, את הדחיפה הראשונה שלה הם זקוקים. אנשים שמה שמפריד ביניהם לבין עצמאות הוא ההון הראשוני".

" בהיעדר ביטחונות, מאין הביטחון שההלוואות ייפרעו? איך תדע שלא מרמים אותך?

"אני מקבל החלטות לפי תחושות בטן. אני שומע את האדם, מסתכל לו בעיניים, ואז מחליט אם לאשר או לא-לאשר לו הלוואה. רק יזמים שיעברו את הסינון הזה, המבוסס על תחושת בטן והרבה ניסיון חיים, יקבלו הלוואה".

" תחושות בטן יכולות לפעמים להטעות.

"גם אם כן, הסיכון שאני לוקח במקרה הזה הוא לא כזה נורא. אני מודע לכך שחלק מהכסף לא יחזור, וזה בסדר. זה חלק מהמשחק. מניסיונה של הקרן בדרום-אפריקה, 80% מהלווים החזירו את הכסף".

נייתי קירש, הצפוי לבוא לישראל לרגל השקת הקרן בסוף החודש, מוסיף בעניין זה: "הנהלת הקרן מאמינה, שאנשים יחזירו את ההלוואה מתוך רווחים עתידיים. ההחזרים ישמשו את הקרן למתן הלוואות ליזמים חדשים. אנחנו מתחייבים שכל כספי ההחזר ישמשו להלוואות ליזמים חדשים".

" מה שקורה בדרום-אפריקה לא בהכרח דומה למה שקורה פה.

אבן-עזרא: "נכון. הרבה אנשים אמרו לי שהשתגעתי לגמרי, כי ישראלים לא יחזירו את הכסף. יכול להיות שיהיו כמה 'שחקני הבימה' שיצליחו לעבוד עלינו, אבל יש לנו ניסיון חיים עם אנשים לטוב ולרע".

" האם תנקטו הליכים נגד לווה שלא יפרע את הלוואה?

"לא, כי זה מצריך הקמה של מטה מורכב, ואנחנו קרן של שני אנשים: קובי, שהוא מתנדב, ודורית להב, מנכ"לית הקרן בשכר. מעבר לזה, זה בזבוז כסף".

" לכמה יזמים תסייעו?

"ל-70 יזמים בשנה".

" האם המדינה מעודדת יזמות ומסייעת ליזמים מתחילים?

"לצערי, למדינה אין יכולת לפעול בהרבה שטחים. יזמות, הוא אחד מהם. בשל המצב הזה, 'קרן נתן' חזרה למעשה לשיטת היהודית המסורתית: גמ"חים בנוסח חילוני. הקרן נותנת כלים לפתור בעיות קיום. האנשים שפונים אלינו לא רעבים ללחם, אלא רוצים להתרומם מעל שכר המינימום. אנשים שרוצים להשביח את הכנסותיהם".

" לאיזה יזמים לא תאשרו הלוואה?

דורית להב, מנכ"לית הקרן: "מיזמי היי-טק, מכשור רפואי ופטנטים הם מחוץ לתחום שלנו. כך גם יזמים שניסו בעבר את מזלם עם מיזמים רבים ללא הצלחה.

"ההלוואה מיועדת ליזמים בתחומים כמו חנויות בגדים, מכולות, נגריות, צימרים, יבוא/יצוא, הקמת מרכזי תרבות ביישובים ועוד. יזמים שההלוואה תשמש להם בסיס משמעותי להקמת העסק ולהפעלתו, ולא רק לחלקו או לפרק זמן קצוב. כמו-כן, היזם מתחייב להשתמש בכספים שקיבל מהקרן אך ורק למטרת הקמת העסק, כפי שהוצגה על-ידו ואושר על-ידינו. בנוסף, הוא מתחייב להתמיד בניהול העסק ולא למוכרו/להעבירו לאדם אחר".

"אסור להיקשר לעסק"

אבן-עזרא, לשעבר יו"ר מכון היצוא וחתן פרס התעשייה לשנת 1990, עשה את הונו בעשר אצבעותיו. "לא באתי מבית עשיר. התחלתי מכלום", הוא אומר. את מרבית הונו עשה אחרי שמימש מניות של "מגל", בשנת 2004.

"זה נכון שבמימוש המניות של מגל עשיתי סכום גבוה בהרבה ממה שעשיתי קודם לכן. באותה עת, ב-2004, 'מגל' עלתה באופן לא מתקבל על הדעת, ולא מכרנו את המניות שלנו במסתור. היינו גלויים ואמרנו בדיוק את מה שחשבנו. חברים טובים שלי הזהירו אותי שעל אמירות כאלה אפשר אולי לתבוע אותי, אבל ידעתי שאי-אפשר לתבוע על אמירת אמת. בדיעבד, אני חושב שזה דווקא תרם לאמינות שלי. אמרתי את מה שחשבתי, ופעלתי כך". אגב, מניית מגל צנחה בשנה האחרונה בכ-45%. לשאלתנו מה גרם לכך, עונה אבן-עזרא: "אנשים מאמינים לפוליטיקאים ולהצהרות השלום שלהם".

בשנות ה-60 במאה הקודמת, עבד אבן-עזרא כשכיר במפעל התרופות אסיא-מעברות, לימים טבע. בשלב מסוים החליט לעזוב ולהפוך לעצמאי.

"קיבלתי פיצויים ובונוס יפה על עבודתי, וזה היה ההון ההתחלתי שלי". אבן-עזרא מודה שעזב בלי לדעת לאן ולמה, אך בלי לחשוש. "במסגרת עבודתי באסיא הרביתי בנסיעות לחו"ל. אחרי שעזבתי והתחלתי לחפש מה לעשות, החלטתי לנסוע לדרום-אפריקה. גיליתי שלחלק מהם, לא לקניה ולא לטנזניה, אין חשמל, וחיפשתי מוצרים שיעזרו להם בעניין הזה.

"עלה במוחי רעיון של מקררים קטנים שעובדים על בטרייה, ולא על חשמל או קרח. פניתי עם הרעיון הזה ליצרנית המקררים הישראלית 'אמקור'. זה היה בתחילת המיתון הגדול בארץ ו'אמקור', שהיתה 'רעבה' לעבודה, שמחה לייצר עבורי את המקררים, שאותם מכרתי לסיטונאים בדרום-אפריקה. כך התוודעתי אל נייתי. דרכנו הצטלבה שם, ומאז אנו בידידות אישית ועסקית". השניים שותפים עסקיים משנות ה-70, בין היתר, גם ב"מגל". "מאז ומתמיד נייתי היה השותף הגדול ואני השותף הקטן, כך בעסקים שלנו וכך גם בקרן".

" מה העצה שלך ליזם לואו-טק מתחיל?

"לא להיות קשור רגשית לעסק. אסור ליזם להיקשר רגשית כי ההחלטות שלו לא תהיינה טובות. זה פוגע בכושר השיפוט ההגיוני. כמו-כן, לדבוק במטרה. לדעת שיהיו רגעים קשים ורגעים טובים, ואם לא תהיה עקשן מספיק הסיכון שתיפול הוא גבוה. זה נכון גם לעסקים גדולים, רק ששם קוראים לזה אסטרטגיה. מה שחשוב זה ללכת בדרך שקבעת ולא לתת לאנשים להזיז אותך. וטיפ נוסף, לא פחות חשוב, הוא לא להוציא יותר ממה שמכניסים".