בועז יונה טוען בביהמ"ש העליון, כי כלל לא נמלט מהארץ וכי הראיה היחידה ובה לכאורה נמלט הינה "פרסומים מן העיתונות המתלהמת שהם חסרי כל בסיס".
בערעור שהגיש יונה לביהמ"ש העליון על צו לכינוס נכסיו שהוצא ע"י השופט יעקב צבן בביהמ"ש המחוזי בירושלים טוען יונה, כי ההחלטה להכריז עליו כפושט רגל התבססה על שגיאות משפטיות אשר על ביהמ"ש העליון לדון בהן.
לדבריו, בביהמ"ש המחוזי התנהל דיון חד צדדי בעניינו כאשר הורה השופט לבנק המזרחי-טפחות להעביר לבאי כוחו מסמכים אשר לדעת בנק המזרחי הם רלבנטיים לעניין.
יונה טוען, כי ההוראה להעביר את המסמכים הללו היתה ב-14.12.07 (יום שישי) ואילו עליו היה להשיב כבר ב-16.12.07 (יום א'). כך הוא טוען נותר לו פחות מיום אחד כדי ללמוד את החומר שהועבר אליו מבנק המזרחי. עוד טוען יונה, כי ביהמ"ש שגה כאשר הותיר את הקביעה בקשר לרלבנטיות של החומר לבנק המזרחי עצמו. לדבריו, צו הכינוס ניתן בלא פסק דין אשר קבע את חובו ולכן, איננו חוקי.
יונה אומר, כי צו הכינוס התקבל מבלי להמתין לבירור חובו כאשר ביהמ"ש קבע שהחוב התברר בהמשך ההליך. כך טוען יונה תנאי למתן צו כינוס הוא קיומו של חוב ולא ניתן לתת צו כינוס נכסים ללא בירור החוב.
עוד יוצא יונה כנגד קביעה של השופט צבן אשר כתב בהחלטתו: "כידוע נמלט יונה בעת קריסת החברות ונתפס לאחר תקופה באיטליה, כך שבריא שנעשה מעשה פשיטת רגל". יונה טוען, כי זוהי "קביעה שגויה מבחינה משפטית שנסמכת על קטעי עיתונות ודיעה הרווחת בציבור כאשר לא נערך בעניין זה כל בירור עובדתי ולא הוצגה כל ראיה שניתן להציגה בביהמ"ש".
(ע.א 86/08).
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.