בעקבות שינויים בחקיקת המס: שוויץ מסתמנת כמקלט מס עבור ישראלים

שוויץ, אחד ממרכזי הפיננסים הגדולים באירופה, עשויה להיהפך למקלט המס החדש עבור אנשי עסקים רבים, ובהם ישראלים, הודות לשינויי חקיקה בתחום המס. השינויים מתווספים לעובדה ששוויץ היא בין המדינות החתומות על המספר הגדול ביותר של אמנות למניעת כפל מס, ובהן אמנה עם ישראל, וישראלים יכולים לנצל את יתרונותיה. הניצנים הראשונים כבר נראים בדמות גידול של מאות אחוזים במספר החברות שהוקמו במדינה בשנתיים האחרונות.

מבדיקה שערך עו"ד ד"ר אבי נוב, מומחה למיסוי ממשרד עוה"ד איתן-מהולל, עולה שבשנת 2007 הוקמו בשוויץ כ-40 אלף חברות חדשות, שליש מהן זרות, וכמה מאות חברות ישראלית. במספר לא קטן מבין 26 הקנטונים של שוויץ נרשם גידול בשיעור של יותר מ-50% ברישום החברות.

הגידול המשמעותי בהקמת חברות בשוויץ נובע משינויים דרמטיים במשטר המס, ומצביע על הזדמנות עבור ישראלים המבקשים לחסוך בתשלומי מסים. ד"ר נוב אומר כי מיקומה של שוויץ במרכז אירופה ומשטר המס האטרקטיבי שלה הופכים אותה לאידיאלית, מבחינה עסקית ומיסויית, לשמש כמקום מושבן של חברות סחר, חברות אחזקה וחברות מימון.

אחת הסיבות לגידול, טוען נוב, היא תחרות המס בין הקנטונים על משיכת השקעות זרות. בין הכלים ב"מלחמה" זו ניתן למצוא את הפחתת מס החברות. בינואר 2008, אומר נוב, נכנסה לתוקף רפורמה במס בקנטון אובוולדן (Obwalden), שבמסגרתה הופחת מס החברות לשיעור של 6% ושיעור המס על יחידים ירד ל-1.8%.

לדבריו, כשעורכים תכנון מס מראש, ניתן להפחית את תשלומי המס על החברה לשיעור שבין 0%-4% - שיעור המס הנמוך ביותר באירופה. בנוסף, טוען נוב, מעניקים הממשל המרכזי והממשל בקנטונים השונים תמריצים מגוונים לחברות בתחילת דרכן העסקית בשוויץ. "התמריצים כוללים פטור מלא או חלקי ממס פדרלי וממס בקנטון, לתקופות של עד עשר שנים מיום תחילת הפעילות העסקית".

הפעולות הישירות והטכניות של הקמה ורישום חברה בשוויץ אינן ארוכות ועשויות לקחת לא יותר משלושה שבועות. כשנבחר המיקום, על החברה להירשם אצל רשם החברות המרכזי של משרד המשפטים הפדרלי. מסמכי הרישום כוללים את שם החברה, הון המניות, המטרה העסקית, שמותיהם של מנהלים ודירקטורים בחברה ושמותיהם של בעלי זכויות חתימה.

אמנם קיים באמנת כפל המס בין שוויץ לישראל סעיף המאפשר החלפת מידע בין רשויות המס משתי המדינות, אך לדברי ד"ר נוב, החלפת המידע מוגבלת ביותר. למעשה, רק צו של בית משפט יכול לחייב בנק שוויצרי למסור מידע על לקוחותיו, ונראה כי בית משפט לא ייתן צו אם לא הוכח כי מדובר בעבירת מס הקשורה להונאה ומירמה. בכל מקרה, כשמדובר בתכנון מס, מדגיש נוב, לא יינתן צו מבית משפט בשוויץ.