מתחם מגורי היוקרה פארק צמרת שבתל אביב משתרע על 133 דונם, עליהם 12 מגדלים וגורדי שחקים. שיווקו ומיתוגו מצליחים מאוד, למרות טענות לבועה של מגדלי היוקרה בעיר ולמרות המיקום על אי תנועה פקוק וסואן בלב העיר.
המתחם כולל בין היתר את פרויקט ONE, מגדלי YOO עם מיתוג על-ידי מעצב העל הצרפתי פיליפ סטארק, פרויקט NAM Tower, מגדלי אביב, מגדל של 54 קומות שיזמה חברת גינדי השקעות ועוד.
האדריכל: את התב"ע לשכונה הכין האדריכל אבנר ישר, שגם תכנן שני בניינים במתחם.
אייקון ישראלי: לדברי האדריכל דרור גרשון, פארק צמרת הוא פרויקט מאוד 'תל אביבי' ומאפיין את סוג הבנייה לגובה בארץ. מאחר שככל שהבניין גבוה יותר הוא דורש הוצאות אחזקה גבוהות יותר, פונים רוב המגדלים הללו לאוכלוסיה במצב סוציו-כלכלי גבוה ומיועדים למאיון או לאלפיון העליון.
לדעת גרשון, "ציפוף ובנייה לגובה זה טוב והכרחי, הבעיה היא איך שזה נעשה. פארק צמרת כלוא בין כבישים עמוסים, בשטח צר יחסית. הפארק מנותק, לא בתוך הרקמה העירונית. המתחם, בגובה הרחוב, הוא מקום שלא נעים לעבור בו. המגדלים מורידים רגל גסה לקרקע - גדרות גבוהים, מקום לאשפה ותחנות טרנספורמציה. הם יוצרים מתחם אנטי עירוני ולא מתחבר, אלא מנוכר לעיר".
לדברי גרשון, יש חשיבות לעובדה שלא מדובר במגדל אחד, אלא במתחם שלם של מגדלים, כשלמטה אין חלל אנושי שמזמין מפגש אנשים. נוסף לכך, אף בניין במתחם לא מתייחס לבניין השני.
גרשון מוסיף, שהמגדלים הגבוהים מייצרים מערבולות רוח מאוד חזקות. למעשה, הוא מסכם, נוצרים במתחם חיים אנכיים - מהדירה למעלית ולמכונית שבחניון התת-קרקעי.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
