החיים יפים יותר עם ארנונה כפולה: שרי אריסון, עידן עופר, יצחק תשובה ובנימין נתניהו מגביהים רף לאלפיון העליון - בית צמוד קרקע וגם דירת מגדלים

אבל מסתבר, שיש בנינו גם כאלה היכולים להרשות לעצמם לדחות את ההכרעה בין מגורים על הקרקע לבין דירה במגדל. שרי אריסון למשל, מחזיקה בית בבני ציון לסופי השבוע, דירת פנטהאוז בשכונת בבלי בתל אביב ולפני יותר משנה היא גם רכשה טריפלקס בפרויקט G המוקם בלב תל אביב.

עידן עופר רכש רק לאחרונה דירת פנטהאוז בפרויקט רוטשילד 1, מבלי שאף אחד מעלה על דעתו שהוא מתכוון למכור את אחוזת הענק שלו העומדת על כ-3 דונם בקו הים של ארסוף. בנוסף, פורסם כי היהלומן בני שטיינמץ, המחזיק בית אחד לפחות בארסוף, רכש דירה במגדל יו בפארק צמרת. נתן חץ מתגורר בבית ענק בקריית אונו, לא הרחק משם הוא בונה בית ברמת גן והוא גם היה חלק מקבוצת רכישה שקנתה את מגרש קופת החולים הכללית בתל אביב, כדי להקים עליו מגדל דירות כמובן. למועדון הזה מצטרפים גם ראש הממשלה, אהוד אולמרט, שמחזיק בית בירושלים ודירה בפינת מלצ'ט-שנקין בתל אביב ויו"ר האופוזיציה, בנימין נתניהו, שמחזיק דירה ברחוב עזה בירושלים ובית בקיסריה.

הפלאזה לא לבד

ההסבר לתופעה לא צריך להיות מעמיק במיוחד. לא מדובר בקניית נכסים להשקעה. לפנינו קבוצה מבוססת למדי, שלא צריכה לוותר על נכס יוקרה אחד בבואה לרכוש אחר. יתכן ובעתיד יוותרו חלקם על אחת הדירות, אבל לעת עתה הם לא ממהרים.

רק לאחרונה הצביע הניו יורק טיימס על המקבילה העולמית לתופעה. לפי העיתון, רק 6 תושבים מתגוררים דרך קבע במתחם הפלאזה שהקים יצחק תשובה בניו יורק, זאת לאחר ש-100 דירות כבר נמכרו. גם המגזין הניו-יורקי מציין שהסיבה המרכזית לנוכחות הדלילה של הדיירים קשורה לכך שרוב בעלי הדירות לא משתמשים בפלאזה בתור מקום מגורים מרכזי. עבור האוליגרכיים הרוסים, המנהלים הבכירים והמיליונרים שרכשו דירות במתחם, 'ניו יורק היא רק עוד מקום' בו הם שוהים במהלך גיחותיהם לעיר. גם תשובה עצמו מחזיק בדירה (צנועה למדי) בפלאזה, אולם הוא לא מתכוון להחליף את משכנו הקבוע ברמת פולג שבנתניה.

האם אפשר לראות באחזקה של מספר דירות יוקרה, סממן חדש של האלפיון? נטע סבן, מנהלת התקשורת השיווקית של קבוצת אביב, מסבירה שרכישה כפולה של נכסים מאפשרת לשמור על הן על עירוניות והן על חוויה כפרית. מדבריה של סבן (הנגועים כמובן באינטרס מובהק), עולה שהיא עצמה הייתה מוותרת על החוויה הכפרית. "כשהילדים גדלים הרבה זוגות יעדיפו לוותר על בית קרקע", היא מציינת, "הבתים מצריכים ריסוס, יש בהם בעיות יונים, גנבות ופריצות ונראה שאנשים עייפו מזה"

לא מעט עשירים - כמו אהוד ברק, ראש הממשלה לשעבר, או יוסף גרינפלד, מבעלי קבוצת קרדן, וויתרו בשנים האחרונות על בית הקרקע המפואר לטובת דירה במגדל נחשב. אבל כאמור, יש גם כאלה שלא וויתרו בקלות על הבית הישן.

עורך הדין שרון מומן, סמנכ"ל שיווק בגינדי החזקות, מציין כי האנשים שרכשו דירה בפרויקט G עשו זאת בעיקר לשם מגורי קבע. לטענתו, מיותר להחזיק דירה במגדל לצד דירה בצמוד קרקע. "אין טעם לחיות במרחק של 15-20 דקות מתל אביב וגם להחזיק שם דירה", אומר מומן. גם אחד מהעוסקים בשיווק דירות יוקרה מציין, כי רק מרחק ניכר בין שני הנכסים אכן מאפשר לאדם שנוסע מדירה אחת לאחרת לחוש שהוא באמת יוצא לחופש. באופן טבעי, אדם שיסע רבע שעה מדירה לדירה, לא ירגיש שהוא התרחק ממקום עבודתו ומחיי היומיום שלו, גם אם החליף דירת מגדל בבית צמוד קרקע.

"מהלך בזבזני"

ד"ר רינה דגני, מנכ"ל גיאוקרטוגרפיה, אומרת שהמרחקים הקצרים בארץ הופכים את האחזקה הכפולה למיותרת. לדבריה, אפשר למצוא מקרים בהם אדם מחזיק דירה נוספת בה שוהים ילדיו, או במקרה והוא מחזיק פילגש, אבל אלה תופעות שוליות. דגני מציינת שהטרחה הכרוכה באחזקה של שתי דירות למגורים רבה מדי ואולי הופכת לריאלית במקרה שהאדם עובד באופן קבוע בשתי ערים. לאנשים שכאלה יש צורך אמיתי, ואז הם יכולים לשקול לשכור או לקנות דירה נוספת. דגני גם מציינת, שקשה לקבל מאנשים דיווח על מספר הנכסים שבידיהם, "כך שלא קל לחקור את הנושא".

אבל יותר מכל נדמה, שרוחם של שועי הארץ מרחפת מעל המגדלים. הנוכחות שלהם דחקה מהתודעה את נוכחותם של הדיירים האחרים והותירה בעיקר תחושה של מגדלי רפאים דמוי הפלאזה. בפועל, הרוב המוחלט של רוכשי דירה במגדל אינם עשירי העל של ישראל ואפילו לא סלבריטאים מן הישוב.

הרוכשים הפחות נוצצים של דירות במגדל, הרוב המכריע שיגור בו כל הזמן, לא מעניינים את העיתונות הכלכלית, שמתרכזת בעיקר במיליונרים. לדברי אורי וויס, מנכ"ל מרכז הדיור של מרכז הבנייה הישראלי, "זה מוטעה לחשוב שרק אלו שהפרוטה מצויה בכיסם מחזיקים שתי דירות". לדבריו, יש גם מקרים 'עממיים' של אחזקה כפולה של דירה במגדל לצד צמוד קרקע. כך לדוגמא, בבניין בפינת מלצ'ט-שנקין בתל אביב, בו רכש כאמור גם ראש הממשלה דירה, אפשר למצוא אנשים אמידים שגרים רחוק מתל אביב. אחד הדיירים שלא שוהה בבניין באופן קבוע ציין באוזננו כי הוא מגיע לתל אביב בין פעם לפעמיים בשבוע. לפני שהוא רכש דירה הוא נהג לשהות בבתי מלון, אבל הוא החליט לקנות דירה "באופן ספונטאני" לאחר שראה שלט על הבניין.לטענתו, מדובר "במהלך בזבזני בהרבה מבית מלון", אבל קנייה של דירה מעניקה לו תחושה של בית.

דירות קטנות נמכרות גם מסיבות סולידיות פחות. אחד ממתווכי היוקרה (שגם רצה להישאר עלום שם) מספר על לקוח שקנה דירה נמוכה וקטנה באחד המגדלים מבלי שאשתו תדע על כך. הוא מציין ששניים מהיתרונות של המגדלים הם פרטיות ובטחון. מתווך אחר מספר על אדם שהסתבך עם המאפיה המקומית בארצו. גם הוא מצא בבניינים שלווה וביטחון.

בשורה התחתונה, אין ספק שחוג הסילון שלנו קופצני פחות מעשירי העל של ניו יורק. גודלה של ישראל גם הופך אחזקה של מספר דירות לא מניבות לחסרת טעם. עם זאת, דווקא חוסר התוחלת שבתופעה גם הופך אותה לביטוי מוצלח של עושר אמיתי.

omer-s@globes.co.il