אישה בונה

האדריכלות מזוהה כמקצוע גברי, אבל בעשורים האחרונים הנוכחות הנשית בתחום הולכת ומתעצמת. בכנס אדריכלות בינלאומי שיתקיים ביום שישי בחולון ובו ישתתפו שלוש אדריכליות מהבולטות בעולם, ידונו בהשפעתן של אדריכליות, בהבדלים בין המינים שבגללם גברים מתכננים גורדי שחקים ונשים מתכננות מבנים ציבוריים, וכן, גם בתקרת הזכוכית, שבמקרה הזה אמנם יותר נוצצת, אבל עדיין קיימת

ברוב מדינות העולם, עד לתחילת המאה ה-20, נשים לא הורשו לקחת חלק בחיים הפוליטיים, ובכך נמנעה מהן יכולת ההשפעה על החברה שבה הן חיו. קשה קצת להבין זאת, פחות מ-100 שנים אחרי, אבל נשים גם לא הורשו לשלוח ידן בתכנון הסביבה שבה אנו חיים. אדריכלות הייתה מקצוע גברי לחלוטין. המציאות בשטח היום שונה ב-180 מעלות. כמו בתחומי העסקים, הספרות והתקשורת, הנוכחות הנשית היא תופעה מתעצמת גם באדריכלות במאה ה-21, וזה גם נושא הכנס הבינלאומי שיתקיים ביום שישי הקרוב, 7 במרס, במשכן לתרבות ואמנות ע"ש שטיינברג בחולון.

באקדמיה מכירים את המונח "הפרדת עיסוקים מגדרית" - כלומר, כשבמקצוע מסוים שיעור העוסקים בו הוא מבני מגדר אחד, גבוה או נמוך באופן משמעותי יחסית לאחוז השתתפותם בכוח העבודה. גם ב-2008, רק מיעוט קטן של מקצועות הם מאוזנים, כלומר יש בהם שיעור דומה של גברים ונשים. במרבית המקצועות נמצא רוב נשי מובהק או רוב גברי. גם בעידן הכי פמיניסטי בתולדות האנושות, עדיין המקצועות בעלי הרוב הנשי הינם "מקצועות נשיים", כגון הוראה וסיעוד, בעוד שהמקצועות שיש בהם רוב גברי הינם "מקצועות גבריים", כגון ניהול, אדריכלות והנדסה.

זו הסיבה, שהאדריכלות היא אחד התחומים שעשיתן של נשים בו מרתקת ומסקרנת מאוד בשנים האחרונות. נשים אדריכליות בארץ ובעולם כבשו לעצמן מעמד מרכזי ומוביל, ואת עבודותיהן ניתן למצוא בכל תחומי התכנון ובכל קני המידה של התכנון האדריכלי.

במסגרת פסטיבל אישה 2008 בחולון, ניתן יהיה לשמוע הרצאות של אדריכליות ידועות מרחבי העולם, ואדריכליות ישראליות ביניהן. הכנס נועד לחשוף לקהל בישראל סוגיות שונות הקשורות למקצוע האדריכלות, ואת עולמן המקצועי של הנשים העוסקות בו בפרט.

בכנס יתארחו האדריכלית ההולנדית-אמריקנית וינקה דובלדאם, הפועלת בניו-יורק החל מתחילת שנות ה-90 ונחשבת בין האדריכליות הצעירות המבטיחות בעולם. דובלדאם עבדה, בין היתר, במשרדיהם של סטיבן הול, ברנרד טשומי ופיטר איזנמן. עבודתה הניו-יורקית האחרונה הוכתרה כ"תכשיט" בעיתון "ניו-יורק טיימס" וברשותה פרסים בינלאומיים רבים. דובלדאם צוינה כאדריכלית הבולטת ביותר בעולם כיום בידי המגזין "אסקייאר". ארכי-טקטוניקס, חברת האדריכלות שבבעלותה, זכתה בפרס הסביבה המתוחכמת ל-2006 מטעם "אידאה מטרופוליס".

עוד ירצו בכנס האדריכלית הישראלית יעל רייזנר, הפועלת בלונדון משנת 1990, מלמדת בברטלט ובעלת משרד המטפל בפרויקטים בארץ ובבריטניה, והאדריכלית הצרפתייה אודיל דאק, מהדמויות המרתקות של האדריכלות הבינלאומית, אישה העומדת בראש אחד ממשרדי האדריכלות המצליחים בצרפת. דאק מונתה לאחרונה כראש בית הספר הידוע לאדריכלות "אקול ספסייל" בפריז. המשרד שאותו היא מנהלת זכה פעמיים בפרס דו-פונט היוקרתי לאדריכלות ובפרס אריה הזהב בביאנלה לאדריכלות בונציה. עבודותיה מפורסמות בעולם והיא נחשבת לאחת האדריכליות המובילות באירופה.

יותר נשים, פחות שכר

"נוכחותן של אדריכליות בנוף האדריכלות העולמי מתחזקת מאוד בשנים האחרונות", אומרת האדריכלית בתיה סבירסקי-מלול, אוצרת ומנחת הכנס. "זכייתה של האדריכלית הבריטית ממוצא עיראקי, זאהה חדיד, בפרס פריצקר, הפרס היוקרתי ביותר לאדריכלות, ממחישה את שינוי הכיוון".

*יש יותר הכרה בנוכחות הנשית בתחום?

"כמובן. הנה, עד היום רק גברים זכו בפרסים הרציניים. חדיד היא האישה הראשונה שזכתה בפרס פריצקר. זה בהחלט אומר משהו".

*אפשר לומר שעולם האדריכלות הפך להיות נשי יותר?

"זה תהליך שמתרחש ב-30 השנים האחרונות. פתאום בולטת השפעתן המקצועית של נשים אדריכליות".

*מדוע, בעצם, מקצוע האדריכלות, נחשב "גברי"?

"מאז ומתמיד זה היה מקצוע ששייך לגברים, כי יש באדריכלות שליטה על הסביבה, עיצוב של העולם שאנו חיים בו, וזה היה תחום שנמצא טוטאלית בידי גברים, אבל הוא השתנה והתרחש מהפך בדימוי שלו. בפועל, היום 52% מהסטודנטים לאדריכלות הן נשים".

*אבל בשוק העבודה לא מרגישים את זה.

"זה נכון. מסיבות ברורות, מספר הנשים שממש מחזיקות משרדים הוא פחות מ-19%, כי זה מקצוע תובעני וקשה, שדורש שעות רבות וימים ארוכים, ונשים ויתרו על התמסרות לעבודה. אתה מוצא נשים בתחומי עיצוב פנים או תכנון בתים פרטיים. אבל פרויקטים גדולים עדיין אינם בידי נשים. עדיין יש תקרת זכוכית שנשים מגיעות אליה בתחום הזה.

"הכנס שאני עושה הוא גם כדי לחשוף את הפעילות הנשית בתחום ואת הקשיים הרבים של אישה שבוחרת לעסוק באדריכלות, וגם כדי לשפר את התנאים והשכר. פעם היה טוב יותר. היו נורמות שכר אחרות לגמרי כשהתחלתי לעבוד ב-1980".

כגובה המגדל גובה האגו

מלול מוסיפה, כי "נשים שונות מגברים, פיזיולוגית ונפשית. אני חושבת שנשים משתפות פעולה טוב יותר. הן חושבות על הסביבה והן פחות אגו-מניאקיות. לכן מוצאים נשים בפרויקטים ציבוריים, שקשורים בשיתוף פעולה עם כל מיני גורמים, ומוצאים גברים אדריכלים בדברים שהם עצמאיים וגדולים - גורדי שחקים, בתי משפט ודברים דומים".

*אז בעצם את מנסה בכנס לומר שהגיע הזמן לשנות את החלוקה הזאת?

"כן. בחרנו להזמין קבוצה מעניינת ויצירתית מאוד של נשים אדריכליות מובילות בעולם, מתוך מטרה לחשוף את עבודתן בפני הקהל הישראלי ולדון עם חברותיהן הישראליות בסוגיות שונות הקשורות למקצוע האדריכלות. כל אחת מהאורחות תרצה במסגרת הכנס ובסיומו יתקיים פאנל בנושא 'סוגיות של מגדר, נשיות, פמיניזם וזהות באדריכלות היום'. זה כנס חשוב, ולא רק לנשים שעוסקות באדריכלות, מכיוון שיהיו בו סוגיות שקשורות למעמדן של נשים בכלל בתוך שוק עבודה מודרני".