תקדים: כל נכה רשאי לחנות בחניה שהוקצתה לנכה ספציפי אם היא פנויה

בית המשפט המחוזי בחיפה זיכה נהג נכה שחנה בחניה שיועדה לרכב נכה ספציפי, מעבירה על חוק העזר של העירייה. השופט רון שפירא קבע באופן תקדימי, כי ייחוד החניה לנכה מסוים ללא ציון המילים "רק" או "בלבד" בתמרור, אינה שוללת חניה לזמן קצר של נכה אחר, כל עוד לא נגרמה לאותו נכה מסוים הפרעה.

השופט שפירא הוסיף שצריכים להתמלא גם תנאי החוק הרגילים, שבהתקיימם יכול בעל תו נכה לחנות במקום אסור: אין בסמוך מקום חנייה פנוי המוסדר לנכים; אין בסמוך מקום חנייה רגיל פנוי; החניה אינה מסכנת עוברי דרך או הולכי רגל; החניה אינה גורמת הפרעה ממשית לתנועה.

אריאל לנדסברג הורשע בבית המשפט לעניינים מקומיים בהעמדת רכבו במקום המיועד לרכב של נכה שמספרו צוין בתמרור. הסמכות להקצות חניות לנכים ספציפיים מוקנית בחוק לראש העיר. השופטת ג'אדה בסול דחתה את טענתו, כי הואיל והוא נכה בעצמו - מותר לו לחנות במקום.

4 תנאים

השופט שפירא חשב אחרת, וקבע כי בסול היתה צריכה לבדוק האם לנדסברג ממלא את ארבעת התנאים המאפשרים לו לחנות בחניה אסורה. שפירא קבע שכל התנאים התקיימו במקרה זה, משום שלנדסברג נכנס לחנות לזמן קצר, לא הפריע לתנועה או למעבר, ואף לא הפריע לנכה לו הוקצתה החניה, שלא היה במקום באותה עת ואף לא התלונן נגדו.

שפירא דחה הטענה שראש העיר אינו מוסמך להקצות חניות לנכים שהם בעלי נכות קשה, והדגיש שאם שני הנכים היו באים למקום, היתה עדיפות לזה שהחניה הוקצתה לו. השופט אף השיב בשלילה לשאלה "האם תמרור א-44 שבו הכיתוב 'שמור לרכב נכה מספר...' שולל את חנייתו של רכב נכה אחר ללא ציון מספר רכב, בכל מקרה ובכל תנאי".

בשולי דבריו המליץ השופט לבחון מחדש את כל נוהל הקצאת חניות לנכים מכוח החוק, ולתת חניות רק לנכים שנכותם גורעת מכושר ניידותם. "מובן מאליו שאין היגיון או סיבה ליתן הטבה בקניית כיסא גלגלים למי שנפגע בראייתו ואין גם סיבה להעניק מכשיר שמיעה לאדם שנפגע ברגליו ואינו מסוגל ללכת. אותו היגיון צריך להנחות גם כאשר מקצים את המשאב המוגבל של מקומות חניה לנכים. משאב ציבורי זה צריך להיות מוקצה ביד רחבה, לאלו שבהיעדרו נפגעת יכולתם לתפקד בחברה כשווי זכויות, ולהם בלבד", ציין. (ע"פ 3027/08).