כשליש מהכותרות הראשיות בעיתונים מתייחסות לאירועים בעתיד שספק אם יתרחשו אי פעם. כך עולה ממחקר של ד"ר מוטי נייגר מבית הספר לתקשורת במכללה האקדמית נתניה ויו"ר האגודה הישראלית לתקשורת. ממצאי המחקר המלא יוצגו בכנס בנושא "מציאות ופנטזיה - ייצוגים של עבר, הווה ועתיד", שיפתח מחר באוניברסיטת חיפה.
במחקר נבדקו 1,745 כותרות בעמודי השער ב-3 היומונים הגדולים בישראל ("ידיעות אחרונות", "מעריב" ו"הארץ") משנת 1985 ועד ימינו, במטרה לבחון כמה מהכותרות מתייחסות לאירועים שכבר קרו וכמה מתייחסות לאירועים שעוד לא קרו כלל ויקרו - אם בכלל - רק בעתיד.
את "כותרות העתיד" חילק החוקר לארבע קטגוריות: ברמה הראשונה ישנן כותרות המתייחסות לעתיד הצפוי ולהן רמת ספקולציה נמוכה כמו תחזית מזג-אוויר לימים הקרובים או ביקורים רשמיים שיערכו בימים הסמוכים להופעת הכותרת; ברמה השנייה ישנן כותרות בעלות רמת ספקולציה בינונית, אולם הערכה שבהן די מבוססת כמו כותרת על השבתת מערכת החינוך שאמורה להתקיים למחרת היום או הערכות מגורמים פוליטיים שהכתב סומך עליהם ברמה גבוהה; ברמה השלישית ישנן כותרות בעלות רמת ספקולציה גבוהה, כשלעיתים בכותרת עצמה מופיעה הסתייגות שמראה כי גם הכתב לא סומך על הנאמר בה; הרמה הרביעית מתייחסת לכותרות בדבר העתיד העלום.
ממצאי המחקר הראו כי לאורך 20 השנים האחרונות הרוב המוחלט של הכותרות הראשיות בעמוד הראשי של העיתונים הן כותרות עתידניות - כ-70% מהכותרות הראשיות וכ-20% מכלל הידיעות בעמוד הראשון, וזאת מבלי שיש שינוי מהותי בנתון זה לאורך השנים. הנתון שהשתנה בצורה מובהקת הוא רמת הספקולציה של הכותרות. ב-20 השנים האחרונות עלה אחוז הכותרות בעלות הספקולציות הגבוהות והגבוהות מאוד (רמה 34) מ-17% ל-41%.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.